מיהם אויביו ומשנאיו של אלוהים? האם אלו האויבים שסביבנו או אולי דווקא קודם כל אלו שבנינו? מדוע פונה משה רבנו לאלוהים ומה באמת הכוונה שלו? בני ישראל יוצאים לדרך לא פשוטה ואם הם רוצים לצמוח לעם חזק וחברה טובה, עליהם לגרש מביניהם את השנאה והאיבה. כמו אז, כך גם היום. עם אחד עם שיר אחד
הפרשה פותחת בתיאור הדינים והכללים על פיהם צריכים לנהוג הכהנים המשרתים בקודש. לאחר ההוראות לכהנים, מתארת הפרשה את המועדים הקדושים לישראל והמצוות השייכות לכל אחד מהם. מסקרן הוא הציווי לספירת העומר ובעיקר משמעותה המעניינת של ספירה זו. לקחת ת'זמן, לקום וללכת? אולי לקחת אותו לאט, כי העולם עוד יחכה בחוץ? ואולי בכלל עבד של הזמן, של השעון שמן הסתם, אותו המצאנו בעבר?!
פסוקים רבים בפרשה זו מוכרים וידועים לנו. הידוע מכולם הוא "ואהבת לרעך כמוך". מה מהדינים והמצוות שבפרשה, אשר מתווים את הבסיס להיותנו קדושים מתקיימים בנו כיום? האם יש בנו ואנחנו מקיימים את ערכי הקדושה של צדק חברתי, אהבת חינם, קבלת השונה? לא ממש, אבל לא מאוחר לקחת אחריות ולהשפיע מלמטה למעלה
התורה שהיא בעיני בראש ובראשונה ספר מוסר, בחרה להקדיש לעניין הצרעת שתי פרשיות שבשנים מעוברות כמו השנה, נקראות לחוד ובשאר השנים נקראות הן יחד. את עיקרה של פרשת מצורע אפשר לתמצת בציטוט "סור מרע ועשה טוב". כשבוע לפני ליל הסדר ובעיצומן של ההכנות הכוללות ביעור החמץ הן הפיזי והן הרוחני, הזדמנות להתמקד בפרשה ובמשמעות שלה גם בימינו אנו