הסינגל הראשון של פול מקרטני אחרי פירוק הביטלס ANOTHER DAY, הוכיח שהחיפושית בדימוס נמצא בכושר טוב ולא מתכוון לרגע לצאת לפנסיה - בטח לא בגיל 29. למעשה קיבלנו את אחד השירים הנפלאים שלו, גם בזכות המילים וגם בזכות הלחן והשירה של לינדה מקרטני. הכתיבה של השיר החלה על ידי פול כבר ב-1968. הוא ניגן קטע מהשיר במהלך התחממות שלו על הפסנתר ב-9 לינואר 1969 באולפני טוויקנהאם, בעת שהביטלס היו עסוקים בלריב
במסגרת המדור שמצדיע לשנות השישים והשבעים האבודות' ומעלה באוב להקות ויוצרים שאחראים לכתיבת כמה מפרקי הזהב של הרוק, הפולק-רוק והרוק המתקדם, מגיעה מיכלי זסק אל טים הרדין אחד הקולות המיוחדים של אותם עשורים. הרדין חי חיים קצרים של אכזבה וכישלון ומת לפני שהפך למגה כוכב. ההמלצה שלה היא על תקליט המופת "טים הרדין 2"
התקליט EVEN IN THE QUIETEST MOMENTS של סופרטרמפ משנת 1977 עם בבאג'י ו-give a little bit , הגיע שנתיים לפני שהלהקה הנפלאה הזו הפכה ענקית עם "ארוחת בוקר באמריקה". זה סיפורו של בתקליט שאולי בזמן אמת לא היה מוערך מספיק והיום הוא בהחלט מוכיח שיש הרבה רגעי קסם. גולת הכותרת? ללא ספק היצירה FOOL'S OVERTURE
מיכלי זסק חוזרת במדור התקליטים הנוסטלגי של "מודיעינט" (1965-1975) אל אלבום הסולו השני והמופלא של פול סיימון מ-72'. רשימה ארוכה של מוזיקאים תרמו לאלבום וניגנו בו. ביניהם סטפן גרפלי, רון קרטר, איירטו מורירה ועוד. Mother and Child Reunion והמגה-להיט Me and Julio Down By the Schoolyard להטו מתוכו אבל כל האלבום היה חגיגה
אחד השירים העוצמתיים ומהפנטים בפסקול הסרט "לשבור את הגלים" היה IN A BROKEN DREAM של להקת פייטון לי ג'קסון עם רוד סטיוארט. השיר האווירתי הזה, עם אורגן ההאמונד סטייל פרוקול הארום והגיטרה המנסרת לטובה, נחשב היום לאחד משיריו הטובים של רוד סטיוארט. וכל זה ממש במקרה. השיר הגיע לעולם כשסטיוארט היה ממש בתחילת דרכו המוסיקלית וזה סיפורו
אחד הסיפורים הכי עצובים ברוק של הסיקסטיז היה סיפור "ההתחרפנות" של סיד בארט, מי שהקים את פינק פלויד, היה כותב שיריה המרכזי בתחילת פעילותה ונבעט ממנה אחרי שאיבד קשר עם המציאות. הכתבה הבאה עוסקת בבארט של תחילת שנות ה-70 שהיו מי שניסו להחזיר אותו לעצמו ולהקליט אותו עם חומרים שכתב אחרי שנפרד מהלהקה - אבל התברר שבארט הלום ה-LSD לא חזר מעולם מהחור השחור שבלע אותו
כל מי שראה את הסרט "מגרש השדים" כאדם צעיר ואולי נצמד לכסא מפחד, לא יכול לשכוח גם את המוסיקה האקספרמנטלית והמהפנטת שליוותה אותו. הייתה זו יצירת הביכורים של המוסיקאי בן ה-20 מייק אולדפילד TUBULAR BELLS ("פעמוניים צינוריים") שנלקחה לסרט על ידי הבימאי פרידקין. זה היה גם תקליט הבכורה בלייבל הטרי "וירג'ין" שהקים המיליארדר לעתיד ריצ'ארד ברנסון. וזה סיפורו של אחד מתקליטי הבכורה המיוחדים של כל הזמנים
