מאת: ענבל בן ברית כהן * צילומים: פרטי

אמרתם ניצה דביר, אמרתם: לב רחב, אמונה, אישה, עוצמה, תעוזה, יכולת ודוגמה לאחרים. דביר (כמעט 60) תושבת רעות, היא עמוד האש לפני המחנה. אחרי 23 שנות שירות צבאי בחיל האוויר, נישואים ו-3 בנים גדולים, החליטה להגשים את הייעוד ואחד החלומות שלה: לדבר, לספר, לשתף.

ניצה רצתה בכלל להיות מורה, אבל החיים הובילו אותה למקום אחר ממה שרצתה וחלמה. עם השנים ואולי אפילו בעקבות השנים, היא עשתה מהפך ושינוי. מילדה ונערה שגדלה בשיכון דורה בנתניה, במשפחה קשת יום, שהחינוך בה היה שמרני ביותר. משפחה קשת יום אך בעלת ערכים רבים, ובהם: חינוך לצניעות, לאהבת האדם ולכבוד האדם בראש ובראשונה, כבוד אב ואם ועוד. היום ניצה דביר מביאה המון אור, תעוזה ועוצמה.

היא מקיימת מעגלי נשים בסימן של שינוי, מאמנת גם באופן פרטני על הערך האישי של כל אחת ומה היא רוצה לעשות עם זה. "אימון אישי והרצאות על ספור התפתחותי, הינם כמעט חובה למען אותן נשים שאינן מסוגלות לעשות זאת לבד".

יש לה יכולת ענקית ורבלית להעביר הלאה את המסר הענק הזה. ואכן, מלבד הנחיית מעגלי נשים, הובלת קבוצת מנטורינג, ניצה מספרת את סיפור חייה במופע יחיד, בכל יום הולדת כבר עשור, מגייסת תרומות לנזקקים, מקפידה לעזור לזולת באופן יומיומי ומשמשת דוגמה לבחירה באושר ואהבה כדרך חיים וליכולת ליצור מהפך בחיינו האישיים.

לתת מהנשמה ומהלב

-איך התחיל יום ההולדת המיוחד שאת מקיימת?

"בגיל 50 חברתי הטובה ביותר, דינה גרודסקי החליטה שיש לעשות מסיבה גדולה. התנגדתי. כי חבל על הכסף. איימה שתעשה לי הפתעה. לא רציתי. בצעידת בוקר יומית 'עלה לי בראש' יצפאן פתאום. וניסיתי להבין למה? נזכרתי ששבוע לפני כן ראיתי אותו בטלוויזיה מספר על יומולדת מיוחדת שלו בהאנגר 11 בת"א. הוא ביקש מכל החברים הסלבריטאים שלו להביא צעצועים לילדים במקום מתנות. הוא קיבל מאות צעצועים שאת כולם תרום לבית חולים שניידר. ופתאום הבזיק לי רעיון: יומולדת שלי לפני ליל הסדר – אבקש מהחברים שלי כסף ואתן מתנות למשפחות נזקקות לליל הסדר. משפחות שהכרתי שנים רבות קודם כי עזרתי להן בדרכים כאלה ואחרות".

בשנה הראשונה היא זוכרת – אנשים הביאו-שמן. אורז. בצל. תפוח אדמה. מצות וגם כסף. שנה אחרי זה בגיל 51 היא קיבלה אומץ והחליטה ללכת בגדול. בשלהי המלחמה בשדרות, היא הזמינה דרך מחלקת הרווחה בעיירה, ליום כיף, 51 נשים הסובלות כמוה, מחרדות ליום כיף מהבוקר עד הלילה.

דביר: "יום הכיף כלל אוטובוס שהביא את כולן אליי הביתה. בתוכנית האמנותית כיכבה נורית פרדו האסטרולוגית מהטלוויזיה. היו גם ארוחת בוקר, ארוחת צהריים במכביס, יוגה צחוק ומופע סטנדאפ מצחיק של דינה אור שהגיעה אליי הביתה ולא רצתה ללכת".

ביום הולדת 50 הבזיק לניצה רעיון: "היומולדת שלי לפני ליל הסדר, אבקש מהחברים שלי כסף ואתן מתנות למשפחות נזקקות לליל הסדר. משפחות שהכרתי שנים רבות קודם כי עזרתי להן בדרכים כאלה ואחרות"

היה יום שלא ישכח בחיים משחזרת דביר. כולם הגיעו בהתנדבות. וככה המשיכה עוד שנה ועוד שנה עד שנוספו המון והמון חברים והיא עברה למרכז הרב-תחומי, את כל תשלומי הלוגיסטיקה תרם לה תמיד הבוס של אותה דינה החברה "והשנה שזה מציין עשור – בחרתי לציין זאת בגדול".

ב- 19 בחודש יתקיים באולם עינן בעיר, ערב התרמה לכבוד יום הולדתה ה-60 של דביר. הערב יכלול מופע "טריו וילנסקי" – מופע ישראלי ייחודי וחדשני לשירי חתן פרס ישראל, המלחין והיוצר משה וילנסקי, הלוקח את הקהל למסע של נוסטלגיה וגעגועים בעיבודים מוזיקליים חדשים. עוד נצמא באירוע את המופע "מדברות לרוחב" של רינה לזר ואירית דגמי.מדובר בהצצה למערכות היחסים המיוחדת בין שתי החברות כאילו טובות. קומדיית מצבים המכילה 3 סיפורים אותנטיים המאפשרת לקהל – לחייך, להתפרץ בצחוק קולני, להתרגש, לדמוע קלות ובעיקר להזדהות. כך לפחות לפי הבטחת היוצרים.

נשבעת לא לנסוע בטרמפים

-מלבד יום הולדת חברתי כזה, ש לך מופע יחידה "נשבעת לא לנסוע בטרמפים". ספרי עליו

"לפני 6 שנים עמדתי על במת אולם עינן גם ביומולדת תרומה – עם מופע יחיד שלי. אכן, המופע בא מהצורך לדבר מול קהל. פחד קהל ששיתק אותי שנים. דווקא משם, מהפחד הזה בחרתי לעמוד ולספר את הסיפור שלי שמשמש השראה רבה לנשים רבות. רק השבוע הופעתי במלון דן אילת בפני סגל אקדמי מובחר. מופע שלאחריו נשים רבות הגיעו בסתר אלי לספר לי מה לקחו ממני באותו מופע – סיפוק ענק".

בתחילתו של מופע היחיד המליצו לניצה לשלוח אותו לתחרות תיאטורנטו בפני אייקון התיאטרון יעקב אגמון. היא הגיעה לפרזנטציה מולו עם עוד 130 מופעים.אגמון הציע לה להמשיך ולהופיע כי לדבריו "זה היה מאוד אותנטי וחסר בתחום הזה". והיא ממשיכה.

"החלום שלי הוא לנהל בית אבות לקשישים עריריים, ללא תשלום. לאסוף את כל הקשישים האלה שאין להם אף אחד, למצוא משקיע שיבנה לי בית אבות כזה מכובד, ואני אנהל אותו. יו יו יו איך כואבת לי הבטן כשאני אומרת את זה!  חלום חיי. מי מתנדב להשקיע?"

-מה המסר של המופע הזה?

"המסר שלי שלא הכל שייך לתואר אקדמאי ולכמה כסף יש בבנק. יש את ענין המידות. הערכים. הכבוד. המחילה והסליחה. הבחירה להתעצם למרות הקשיים ולהישאר בגובה העיניים ולהמשיך לעזור. על קשיי יום בבית ילדותי והיציאה לעצמאות למרות הפחד הגדול ששיתק אותי שנים – חוסר תעודת בגרות. הקהל מגיב בהתרגשות. בבכי לפעמים. בקבלת האמת שלהם. בהזדהות עם האמת שלהם. במפגש עם האמת שלהם. זה מדהים לראות את זה כל פעם מחדש".

-יש הבדל בין תגובות נשים לתגובות הגברים?

"גברים בדרך כלל  מזדהים עם הסיפורים שלי על הגברים בחיי, במשפחה, אבא ואחים ובחיי הרווקות והגברים שבמשפחתי. הגברים מהעדה שלי הטריפוליטאית, מתענגים בגעגועים לבית אמא כשהם שומעים את הסיפורים של פעם".

-האם ממופע למופע, עולות בך תובנות חדשות ונוספות?

"בטח. לשלב את סיפורי ההישרדות של אמא שלי בסיפורים שלי ולשלבם. לקיים מפגשי נשים עם סיפורים שלהן ובהנחיה שלי. לאפשר לנשים לספר קטעים בהנחיה שלי ולשחרר. אני מתכננת לקיים מופע המשך בע"ה למופע הקיים – יש מה לצפות".

יום האישה מוסיף או גורע?

-כאישה שהיא דוגמה להמון דברים, מה המסר שלך לנשים? 

"שמותר להגיד שמגיע לי, שזה בסדר לבקש עזרה, שיש אפשרות לקבל המון עזרה מרשת רחבה של אנשים טובים. רק ביושרה מגיעים לדרך הישרה, רק בטוהר ניתן להתעצם ולהמשיך. לחדול לגמרי, לחלוטין מלשון הרע ורכילות! אסור אסור אסור בתכלית האיסור! אי אפשר להגיע לעוצמה שבך אם תעסקי בלשון הרע – חלילה. אי אפשר. זה המסר שאני מעבירה בכל מפגש ובכל הרצאה – איסור לשון הרע ורכילות".

על יום האישה: "אמא שלי הייתה עונה לך – מה זה יום האישה? באמת, תגידי לי מה זה? למה צריך את זה? בשביל מי זה טוב? למה להדגיש את זה? למה להתעסק בזה? ועוד למה ולמה ולמה. ועם אמא שלי, למדתי, אני לא מתווכחת. אמא אמרה – היא צודקת!"

-מה דעתך על עצם הרעיון של לקיים יום האישה? זה מוסיף לנשים או גורע?

"אמא שלי הייתה עונה לך – מה זה יום האישה? באמת, תגידי לי מה זה? למה צריך את זה? בשביל מי זה טוב? למה להדגיש את זה? למה להתעסק בזה? ועוד למה ולמה ולמה. ועם אמא שלי, למדתי, אני לא מתווכחת. אמא אמרה – היא צודקת!".

-מה את מאחלת לנשים בכלל ולנשות העיר בפרט?

"היו טובות. עסקו בדברים טובים. הימנעו מרכילות. לאמהות הצעירות: התענגו על כך שילדיכן עדיין קטנים ובשליטתכן, תיהנו אתם נטו! היו אתן נטו. אמצו לכן מעשה מצווה אחד פעם ב.... עסקו בהתנדבות, זו עוצמה הכי אישית בעולם. פרגנו עוד ועוד. יש לי פינת הפרגון והתודות – אחת לכמה זמן אני 'נכנסת לבית הווירטואלי' של מישהו/מישהי ומפרגנת לה או לו על העשייה למען. כמה שזה מחמם את הלביש את הערך הזה שגדלנו עליו: 'ואהבת לרעך כמוך'. 3 מילים שהן כל האיחולים שלי לנשים ולכולם".

-חלומות צריך להגיד בקול רם, כי ככה יש יותר סיכוי שהם יתגשמו. מהו החלום שלך?

"החלום שלי הוא לנהל בית אבות לקשישים עריריים, ללא תשלום. לאסוף את כל הקשישים האלה שאין להם אף אחד, למצוא משקיע שיבנה לי בית אבות כזה מכובד, ואני אנהל אותו. יו יו יו איך כואבת לי הבטן כשאני אומרת את זה!  חלום חיי. מי מתנדב להשקיע?"