אני עדין זוכר את אותו בוקר עצוב בחודש דצמבר האחרון כאשר ענני עשן כבדים היתמרו מעל העיר מודיעין. הייתי אז בדרכי לעבודה בירושלים כמדי בוקר. הכל נראה כרגיל עד שריח חריף של עשן חדר מבעד לחלונות המכונית. לאחר מכן, כבר ראינו עשן שחור מעל גבעת התיתורה ואת מטוסי הכיבוי ממטירים חומרי כיבוי וורודים. הרוח היתה מהירה מאוד, מלבה את האש. תנאי היובש היו קיצוניים, יוצרים תשתית בעירה נוחה לכל גץ. והארץ בערה. בחיפה, בגליל, בהרי יהודה. שרפות בכל מקום. יערות שלימים שנמחו באחת ונזק עצום ברכוש לאזרחים רבים שאיבדו את בתיהם.

למזלנו העיר מודיעין לא ספגה נזקים לרכוש וגבעת התיתורה כבר התאוששה אחרי החורף האחרון. אך האם ייתכן שיש קשר בין השרפות האלו, לבין התהליכים המהירים של שינויי האקלים שעוברים על כדור הארץ בשנים האחרונות? יום כדור הארץ נותן לנו הזדמנות נוספת  לבחון שאלה זאת.

המדענים תמימי דעים. שינויי האקלים הם כאן, ואנו, בני האדם אחראים להם. כיצד אנו עושים זאת? על ידי שחרור הולך וגובר של גזי חממה לאטמוספרה. בעיקר פחמן דו חמצני הנגרם מפליטת מכוניותינו, ייצור חשמל, חקלאות המבוססת על משק מן החי, וצריכה של מוצרים רבים, מעל ומעבר למה שאנו צריכים באמת. כל אלו מחייבים אנרגיה רבה המלווה בהרבה מאוד גזים רעילים. הפחמן הדו חמצני יוצר את "אפקט החממה". הוא כולא את החום המגיע מהשמש על פני כדור הארץ, מבלי שהוא מאפשר לחלק ממנו להיפלט חזרה אל מחוץ לאטמוספרה. והתוצאה הינה התחממות.

צועדים לקראת אסון גלובלי

מספיק לקרוא את הדו"חות וההערכות המקצועיים הרבים שקהילת המדענים מפיקה היום, כדי להבין שאם האנושות לא תינקוט בצעדי מנע כדי להפחית את פליטת גזי החממה הרי שאנו צועדים לקראת אסון גלובלי שלא ניתן להמעיט בתוצאותיו: שיטפונות והצפות במקומות הנמוכים, כולל הצפה של חלק ניכר מערי החוף בעולם, התייבשות של אזורים נרחבים בעולם, גלי פליטים ומהגרים, סכסוכים וחוסר יציבות גובר.

ראו לדוגמה את מלחמת האזרחים בסוריה. מחקרים רבים שופכים כיום אור על סיבות סביבתיות ואקלימיות שיצרו את התשתית למלחמה הנוראית הזו. רצף של שנות בצורת הביא לעקירתם של מליוני חקלאים ומעברם לערים, שם, מחוסרי פרנסה, מגורים ותקווה, היוו כר נוח לתסיסה פוליטית וחברתית שהתבטאה לבסוף בפרוץ המהפכה נגד שלטונו של בשאר אל אסד.

גלי המגרים שמגיעים לאירופה מהמזרח התיכון, אפריקה ואפגניסטן נובעים, במידה הולכת וגוברת, מאובדן שטחים חקלאיים וירידה בתפוקה החקלאית בגלל שינויי האקלים. בתורה מעודדת ההגירה הזו את התחזקות הימין הקיצוני באירופה ועלייתם של כוחות לאומניים קיצוניים. אלו, מולידים שנאת זרים ואנטישמיות. זו נובעת הן מהקהילות המוסלמיות המתבססות באירופה והן מהימין הקיצוני.

קנייה חכמה של מה שאנו באמת צריכים ולא מה שהעין רוצה, תעזור. הפחתה בצריכת בשר ומוצרי חלב תועיל אף היא. חיפוש פתרונות לצינון הבית כמו הצללה וכיבוי אוטומטי של המזגן יקטינו את המינוס בחשבון הבנק. נתקין חסך מים על כל ברז כולל במקלחת. נמחזר באופן מלא עיתונים, פסולת רטובה וזכוכית

וכיצד כל זה מתקשר אלינו לישראל תשאלו? ובכן, שינויי האקלים ניכרים גם כאן. אתם לא מרגישים שחשבון החשמל שלכם תופח עם הזמן? יותר חם שווה יותר שימוש במזגן. כל קיץ אנו שוברים את שיא צריכת החשמל בארץ ומוסיפים עוד פחמן דו חמצני המעודד את שינויי האקלים ומגביר את התחממות הגלובלית. וחוזר חלילה. הכנרת ממאנת להתמלא כבר כמה שנים ברציפות בשל בצורת באגן ההיקוות שלה. ואם מגמה זו תימשך ייתכן ונצטרך להזרים שוב מים במוביל הארצי - אך הפעם אל הכינרת ולא ממנה...

בקרוב נתקשה לתפקד באופן משמעותי בחוץ במהלך חודשי הקיץ, ואת הימים נחפש להעביר בין המשרד הממוזג, לבית ולמכונית עם החלונות הסגורים. ילדינו יישכחו מה המשמעות של חופשת קיץ אמיתית, בחוץ. אנו נתכנס לקרירות המדומה של המזגן, נקנה מכונית חדשה כי התחבורה הציבורית לא מתפקדת כמו שצריך ונגביה את החומות והגדרות שמסביב למדינה, כי כל אותם מסכנים שאין להם כלום יימלטו מההידרדרות בתנאי החיים שלהם באפריקה או במזרח התיכון וייבקשו מפלט בעולם המפותח.

כל אחד יכול

תוכלו לטעון ובצדק, מה ביכולתנו לעשות למול המציאות שאתה מתאר? אז דווקא כן!  כל אחד מאיתנו יכול לתרום לשינוי המציאות, ונחלק זאת למישור האישי ולמישור העירוני. במישור האישי- קנייה חכמה של מה שאנו באמת צריכים ולא מה שהעין רוצה, תעזור. הפחתה בצריכת בשר ומוצרי חלב תועיל אף היא. חיפוש פתרונות לצינון הבית כמו הצללה וכיבוי אוטומטי של המזגן יקטינו את המינוס בחשבון הבנק. כאשר נקנה מוצר חשמלי חדש או מכונית חדשה (וכאן אני באמת קורא לכם לחשוב פעמיים אם אכן אתם צריכים עוד רכב!), נבדוק דבר ראשון את היעילות האנרגטית שלהם, ונקנה את אלו שהינם הכי יעילים. נתקין חסך מים על כל ברז כולל במקלחת. נמחזר באופן מלא עיתונים, פסולת רטובה וזכוכית. ולכם בוודאי יש רעיונות נוספים.

במישור העירוני- נדרשת התייחסות תכנונית חדשה של השכונות המוקמות בעיר. עירוב שימושים לדוגמה, בו בשכונות המגורים יש מקום לחנויות, מסעדות ובתי קפה, עסקים קטנים כמספרות, מאפיות וכד' כמו שרואים בערים המרכזיות באירופה. את הרחובות יש לתכנן כך שיאפשרו תחבורה ציבורית יעילה. את האוטובוסים מונעי הדיזל יש להחליף באוטובוסים חשמליים, שקטים, נקיים בתדירות גבוהה. את רחובות הערים יש להצל באמצעות עצים גדולים שיעודדו את התושבים ללכת ברגל בעיר.

 ילדינו יישכחו מה המשמעות של חופשת קיץ אמיתית, בחוץ. אנו נתכנס לקרירות המדומה של המזגן, נקנה מכונית חדשה כי התחבורה הציבורית לא מתפקדת כמו שצריך ונגביה את החומות והגדרות שמסביב למדינה, כי כל אותם מסכנים שאין להם כלום יימלטו מההידרדרות בתנאי החיים שלהם באפריקה או במזרח התיכון וייבקשו מפלט בעולם המפותח

הגינון צריך להיות כזה שמבוסס על צמחייה עמידה לחום ושצורכת מעט מים - ובעיקר צמחייה ארץ ישראלית. תוו תקן ירוק בבנייה חייב להיות סטנדרטי בכל בנייה כדי להגביר את הניצול האנרגטי של המבנים. על מבני ציבור ובתי ספר יש להתקין פנלים סולריים לייצור חשמל. את השטחים הפתוחים שמסביב לעיר חשוב לשמור כדי שישמשו כחגורה ירוקה שתגן עלינו מפני גלי החום וכמקום מפלט לפעילות מחוץ לבית או המשרד. וישנם עוד רעיונות רבים וטובים רבים שניתן ליישם!

לסיכום, השכיחות של תופעות טבע חריגות כמו גל השרפות שפקד את הארץ לפני מספר חודשים, תגבר. ובהקשר זה, יום כדור הארץ מזמן לנו אפשרות נוספת להביט אל אורח החיים שאנו מקיימים ולהבין כיצד אנו מביאים עלינו, במו ידינו, את שינויי האקלים. הוא גם מאפשר לנו להכיר ביכולת שלנו להשפיע על דברים לטובה. וזה מזכיר לי את הסיפור על הרבי ותלמידו שרצה להתחכם ולהתל במורו. בא אל הרבי ואמר לו "יש לי פרפר בידי הסגורה - האם הוא חי או מת?". ידע הרבי שאם יגיד שהפרפר חי ימחוץ אותו התלמיד, ואם יגיד שמת הוא - יפתח את ידו וישחרר את הפרפר. ובחוכמתו הרבה השיב הרבי "בידך הדבר!". מכאן למדים אנו שכדי להימנע משינויי האקלים על התוצאות הקשות המגיעות עימם ביכולתנו לשנות, שכן "בידנו הדבר" - תרתי משמע.