בואו נדבר רגע על מה זה לחיות טוב. לחיות טוב בעיר.

בואו נדמיין לעצמנו יום בחיים. אתם קמים בבוקר ויורדים למאפייה מתחת לבית, לקנות לחמניות טריות (במקום להפשיר את אלה שקניתם בסופר לפני שבוע). יש לכם זמן לזה, כי אתם לא צריכים לבלות יותר משעה בפקקים בדרך לעבודה. אתם פשוט הולכים 5-10 דקות לתחנת האוטובוס או הרכבת הקרובה. הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית מאפשרת לכם להסתפק ברכב משפחתי אחד, מה שמשאיר לכם בכיס יותר כסף ל...בעצם למה שתרצו.

הילדים הולכים לבית הספר ברגל, הוא קרוב ואיזה כיף כשהם פוגשים את החברים שלהם בדרך. אחר הצהרים אתם מוצאים את עצמכם בבית שעה מוקדם יותר (הי, הרכבת חסכה לכם עוד שעה של פקקים!) ויש לכם אפילו זמן לחטוף חצי שעה בקפה השכונתי עם חברה טובה או עם בן/בת הזוג שלכם. בדרך הביתה עוצרים אצל הירקן השכונתי וקונים ירקות טריים לסלט של ארוחת הערב.

בערבי הקיץ החמימים יורדים אחר כך לגינה השכונתית, שם מנגנת איזו להקה מקומית של בני נוער, או סתם פוגשים את השכנים ומחליפים איתם דעות, על עיניינים חשובים יותר וחשובים פחות.

החברה להגנת הטבע מברכת את העיריה על בחירתה, ומביעה תקווה שהתוכנית תעבור את כל האישורים הדרושים ותזכה להתממש ללא הפרעה. חשוב לציין, יחד עם זאת, שהגבעות הדרומיות נשארות, גם בתוכנית החדשה, בסטטוס של "פיתוח עתידי", מה שאומר שהסכנה לא חלפה

החיים שתיארתי הם לא פנטזיה. הם נחלתם של תושבי ערים רבות ברחבי העולם, והם אפשריים גם כאן, במודיעין.

על מנת שהם יקרו שכונות צריכות להבנות על עיקרון שנקרא "עירוב שימושים". הביטוי "שימושים" מכוון למגורים, חינוך, מסחר, תרבות ועוד. כשאומרים "עירוב שימושים" הכוונה היא שמייעדים באותו שטח גם מגורים, גם חנויות, בתי קפה, בתי ספר, מתנסים, גינות ציבוריות ועוד. הכל נמצא במרחק הליכה, בלי שחייבים, למשל, לנסוע לקניות בצד השני של העיר.

מושג נוסף שצריך להתיידד איתו הינו "צפיפות". בתפיסה שלנו "צפוף" זה רע. אבל האמת היא שלא מדובר על דירות קטנות וצרות. מדובר על הוספה של קומות לגובה. כאשר יש יותר תושבים לדונם ניתן לפתח תחבורה ציבורית יעילה. למה? השכונה לא מתפרסת על פני קילומטרים ארוכים, ולכן קל להגיע ברגל ממקום למקום. כאשר הרבה אנשים מסתובבים ברגל, הרחובות הופכים בטוחים יותר, יש הזדמנות להכיר את השכנים ומתאפשרת יצירה של קהילה. ולחיות בקהילה חמה ותוססת זו כבר באמת איכות חיים.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה דווקא עכשיו?

כי בימים אלה כמו שכבר התפרסם בשבוע שעבר, מקדמת העירייה את תוכנית המתאר לפיתוח שלב ב' של מודיעין, וזה בדיוק הזמן לקחת בחשבון את כל הפרמטרים שהזכרתי, וליצור תוכנית שטובה לאדם ולטבע. איך הטבע קשור לכאן? השכונות החדשות אמורות להבנות על הגבעות הצפוניות-מערביות של העיר, במקום להתפרס דרומה ולהרוס את המסדרון האקולוגי שעוד נותר, בשטחים הפתוחים שממערב ומדרום לעיר.

החברה להגנת הטבע מברכת את עיריית מודיעין על בחירתה, ומביעה תקווה שהתוכנית תעבור את כל האישורים הדרושים ותזכה להתממש ללא הפרעה. חשוב לציין, יחד עם זאת, שהגבעות הדרומיות נשארות, גם בתוכנית החדשה, בסטטוס של "פיתוח עתידי", מה שאומר שהסכנה לא חלפה, והיא מתחלקת לשניים: בטווח הקצר יכול בכל עת לקום ותמ"ל (ועדה לתוכניות מועדפות לדיור) ולקבל היתר לבנות עליהן למרות ובניגוד לתוכנית העירייה.

לטווח היותר ארוך - כל עוד הסטטוס של הגבעות הדרומיות נשאר "לפיתוח עתידי" ניתן יהיה לתכנן דווקא שם את שלב ג' של מודיעין.

אם יקרה אחד משני מצבים אלו – נצטרך כולנו לקום ולמחות על כך, ולוודא שלא נוגעים לנו בשטחים הפתוחים של העיר.