מאת: איתי הכהן | דעה אישית
על מה אני חושב? ובכן, שוב, לרגל ל"ג בעומר, אני חושב על ביטול מוחלט של מדורות החג. כלומר: לבטל באופן קבוע את מנהג המדורות ולא רק בגלל מצב החירום שנכנסנו אליו בשל מגיפת הקורונה.
אני לא מבין איך אפשר באותו זמן שמקיימים "בתי-ספר ירוקים", "חברה להגנת הטבע", "רשות לשמירת טבע", "משרד להגנת הסביבה" ועוד ועוד, מדברים ומסבירים בכל מקום על "קיימות", "אחריות לסביבה / לדורות הבאים" וקוראים למיחזור, להקטנת הנזק ולאחריות - איך באותו זמן מאפשרים את קיומו של מנהג - לא מסורתי ולא עתיק - של ונדליזם ישיר ובוטה, של הרס לשמו, של השחתה לשמה. סתם. לשרוף.
למה לשרוף עצים? עצים זה חומר ל ב נ י י ה, לא לשריפה!
אומרים שזה מנהג שמבטא זיכרון וקשר לעבר: "בתקופת מרד בר-כוכבא נהגו להדליק מדורות על ראשי ההרים כדי לתקשר בין קבוצות של מורדים". ובכן לדעתי זה מנהג שמבטא בעיקר סיאוב מטריד של חברת שפע שאיבדה את הדרך, שמקיאה את עצמה לדעת, חברה שהגודש עולה בה על גדותיו וגולש ממנה, חברה שלא מבינה באיזה אזור ובאיזה עולם היא חיה.
עצים זה חומר י ק ר, בעולם בכלל ובאזורים מדבריים וחצי מדבריים או גובלים במדבר כמו המזרח התיכון בפרט. אז במקום לשמור על העצים ולנצל אותם בחוכמה לבנייה ולצרכים נחוצים אחרים - אז במקום זה שורפים?
איפה החינוך? איפה החינוך לאחריות סביבתית? בערב אחד הורסים את כל מה שמדברים עליו כל הזמן!
שלא לדבר על (הנה אדבר על...) גניבת העצים מקבלני הבניין. נזק עצום לקבלנים, למשק ולסביבה של כולם (וגם לנפש: פתאום מותר לגנוב!) על גניבת והשחתת העגלות מהסופרמרקטים, על שולחנות מלאי אוכל ב"מדורה הכיתתית", כל ילד צריך להביא איזשהו פריט אחר בתפריט המזעזע שיותר מחצי ממנו לא נאכל, בכלים חד פעמיים שנזרקים ביחד עם האוכל. מישהו מדבר על הפרדה? גם כשבבית בחלק מהבתים כבר עושים הפרדה של פסולת אורגנית, בערב ל"ג בעומר? מה פתאום?
על חגיגה של שפע מיותר שנזרק בלי שום צורך. על אוכל באיכות נוראית- נקניקיות, חומוס תעשייתי, מרשמלו וכל מיני חטיפים מלאים מלח, סוכר ושומן . "בריאות" של ממש!
על השתייה. בקבוקים של ליטר וחצי, הרבה סוכר! עוד "בריאות"! - שישר הולכים לפח יחד עם הכל. אז מה אם מטר ליד המגרש של המדורות יש רשת למיחזור בקבוקים? אז מה אם הרדיו מלא בתשדירים של "בקבוקים למיחזורית?" הערב זה מותר. אחרינו המבול. אין פיקוח ואין שמיקוח. אין דין ואין דיין. הרי בר-כוכבא ניצח את הרומאים, לא? אה, נכון, בעצם לא...
בקיצור: הפגנת כוח מיותרת ומטופשת של חברה חולה.
זה צריך לקרות מתישהו. צריך להרים את נס המרד ולצעוק: לא עוד! צריך לחוקק חוקים, להעביר חוק בכנסת. להקים עמותה שתחרוט על הדגל לא פחות מאשר: ביטול - כלומר מחיקה סופית ומוחלטת - של חגיגת ל"ג בעומר בצורתו הנוכחית. הרי בסוף, כלומר לפני הסוף ; בקרוב ; במובנים מסוימים הם כבר כאן ועכשיו - האסונות מגיעים ועוד יגיעו. אסונות אקולוגיים שכבר יודעים שהולכים להגיע וכאמור: הם כבר כאן.
הקישור בין אלה לבין שינוי א מ י ת י בתפיסת הקיום שלנו מונח ממש מול העיניים. זה קישור שקודם כל צריך להתבטא במישור החינוכי, אבל בסופו של דבר זה גם קישור מאוד ישיר, מעשי ופשוט, ומבחינה סמלית אין מתאים יותר מאשר ל מ ח ו ק את מדורות ת ל"ג בעומר מלוח החגים. זמנן עבר!
