צילומים: פרופ' רוני אלוני

נולדתי במושב עמקה בגליל המערבי למשפחה ברוכת ילדים, לא היה לי חדר משלי. הטבע היה לנחלתי, שם היה לי חופש מוחלט לעשות כרצוני. נהגתי לשוטט בשדות המושב בו צמחתי וצמחו פירות שיריי הראשונים. שוטטות זו הדאיגה את אמי, שהייתה ממתינה לי שעות רבות, עד שובי מבית הספר, בימים שלא היה מכשיר סלולרי ולא טלפון לעקוב אחר הילדה הנעלמת מן הבית ומשוטטת חפשייה בשדות.

לימים המשורר, נתן יונתן, שהתרשם משיריי, הוציאם לאור, בספריית פועלים, בספר הבכורים "בוקר ירוק" שזכה לפרסים, ביניהם פרס שר החינוך.

הספר נולד, לאחר שנולדתי מחדש עם לידת בני הצעיר ליאהב, לאחר שלמשפחתי בישרו שלא אחיה. ומאז שניצלתי ממוות, עשיתי דרכי אל החירות לממש את "האני", בתוך רצון הכלל. את הטראומה הפכתי למקור צמיחה בתהליך לא קל אבל מנצח... להמשיך ולעשות לטובת הכלל, אבל לזכור שיש גם "אני". תהליך, שאחותי שנפטרה מסרטן, לא עברה. ספר שיריי האחרון "בובת האשבול" (הקיבוץ המאוחד, 2014) הוקדש לאחותי.

השיר הפותח, "בובת האשבול" נכתב כזיכרון לבובות שהכנתי בילדותי מקלחי התירס ומתפרחות האשבול. בובת האשבול הפכה בספר סימבול לאהבה ולנתינה אינסופית.

וידאו

המאבק על חירות "האני" ליצור, להגשים חלומות בתוך המסגרת לא צלח. נאלצתי להיפרד מבעלי כדי לממש את ה"אני". עד האירוע דאגתי לצרכי הכלל, אם במשפחה ואם בעבודה ואת עצמי ביטלתי. זהו המניע הפנימי להתנדבותי האינסופית למען כלל היוצרים בהקמת הארגון ההתנדבותי "בית הסופר מודיעין והסביבה" וכתב העת לספרות ולאמנות "שבילים". לאחר מאבק ממושך על חירותי במסגרת הזוגית אני באה סוף-סוף חשבון, עם מי שרמס את חירותי ביד גסה, וכתבתי את מחזור "שירים לאקס" המהווה פריצת דרך בעולם הספרות, לפי דברי חוקרי ספרות שקראו את השירים.

השיר "על גשר העיר", המצוטט כאן באופן חלקי, הוא אחד משירי המחזור "שירים לאקס". השיר נכתב לאחר ניסיונות נואשים של בתי ובני הצעיר לסיים את המאבק הממושך של אביהם בי המקפד במאבקו את חירותי. ניסיון הגישור של ילדיי כשל. הילדים הכינו אותי לכך מראש, שלא אתלה יותר מידיי תקוות בפגישה זו, אך בכל זאת חשבתי שזה יהיה נכון לנסות סמוך לחג החירות כדי לקבל חירות סופית מכל העניינים שדרכם כבל אותי. 

...

יָצְתָה הַנֶּפֶשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֹל פֵּרְעוֹנִי

בִּפְרֹחַ אָבִיב יוֹמָהּ הַמִּתְחַדֵּשׁ

לָבוֹא אֶל קַו הַגְּמָר

בִּכְתָב וִתּוּרִים

לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן

לְיַשֵּׁב דְּבָרִים בִּקְדַם-כּוֹסִית לִפְנֵי אַרְבַּע

לִפְתֹּר קֻשִׁיּוֹת

לְהַקְדִּים סֵדֶר יוֹם וְסֵדֶר לֵב לְלֵיל סֵדֶר

לָשֶׁבֶת עִם בַּת וּבֶן יְקָרוֹת

כְּמֹשֶׁה וּכְמִרְיָם הֶחְכִּים לִבָּם

כְּאַהֲרֹן מַשְׁכִּין שָׁלוֹם

לִקְרֹעַ יַם מְרִיבָה בְּמַטֶּה אַהֲבָתָם

לִרְקֹם אַגָּדַת מִשְׁפָּחָה

בְּנֵס שִׁירַת הַיָּם

וְהַגַּדַת הַלֵּב.

 .ניסיונות אלו לא כבלו את ידיי. לאחר הגירושין סיימתי תואר שני בהצטיינות ודוקטורט בספרות, הוצאתי שני ספרי מחקר ושמונה ספרי שירה. ייסדתי את ארגון בית הסופר מודיעין והסביבה ואת כתב העת שבילים שקוצר הצלחה רבה בעולם הספרותי. (על כתב העת נכתב מאמר מקיף מאת חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין. המאמר פורסם בכרך ו' של הסידרה המחקרית המקיפה קריאת הדורות).

בית הסופר מודיעין והסביבה ישמח לקבל חברים חדשים: סופרים, משוררים ואמנים לשורותיו ולמעגל היוצרים של כתב העת שבילים

 

המאבק על חירות "האני" ליצור, להגשים חלומות בתוך המסגרת לא צלח. נאלצתי להיפרד מבעלי כדי לממש את ה"אני". עד האירוע דאגתי לצרכי הכלל, אם במשפחה ואם בעבודה ואת עצמי ביטלתי. זהו המניע הפנימי להתנדבותי האינסופית למען כלל היוצרים בהקמת הארגון ההתנדבותי "בית הסופר מודיעין והסביבה" וכתב העת לספרות ולאמנות "שבילים"