עמותת "תושבים משפיעים במודיעין" תגיש התנגדות לתכנית המתאר של מודיעין ל - 2040

עבור גדעון בכר, יו"ר עמותת "תושבים משפיעים במודיעין" אלו ימים חשובים וקריטיים במסגרת המאבק ארוך השנים שלו ושל שותפיו לשמירה על השטחים הפתוחים והטבע שסובב את מודיעין מכבים רעות. "אנחנו התושבים שמכירים ואוהבים את המקום הזה, מבינים שאנחנו קו ההגנה האחרון שמגן על הטבע, תפקידנו לצאת ולהגן על השטחים האלו אחרת יבנו עליהם ויהרסו אותם", הוא אומר.

העמותה שהוקמה לפני כ-8 שנים, מונה כיום כ-30 מתנדבים שכבר מנוסים בניהול מאבקים סביבתיים כנגד מהלכים כמו הקמת מגרשי גולף בגבעת חרובה, העתקת מחלף לטרון וסלילת כביש בעמק איילון, הנחת קו מים ביער מכבים ועוד. "אנחנו אחת העמותות הכי מוצלחות במדינה מבחינת ההישגים" מתגאה גדעון.

על אף רשימת ההישגים המרשימה, המאבק הנוכחי הוא לב פעילות העמותה ובתקופה האחרונה הם מרכזים אליו את כל המאמצים. "אנשים לא מבינים שזו שעה הרת גורל לעתידה של העיר שלנו. מה שיוחלט עכשיו בתכנית המתאר יקבע את האופי של העיר שעתידה להיות אחת הגדולות בישראל. לתכנית הזו תהיינה השלכות דרמטיות על ההתנהלות היום-יומית של התושבים בעיר ועל החיים שלהם בכלל."

תכנית המתאר המדוברת מוגשת לאישור בימים אלו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ומטרתה לקבוע את גודלה ואופיה של העיר מודיעין מכבים רעות עד לשנת 2040, כאשר נכון להיום, כולל התכנון תוספת של 43 אלף יחידות דיור לעיר, בניית מרכז עסקים חדש בדרום מערב העיר, הקמת בית חולים ומכללה. על פי התכנית הקיימת אוכלוסיית העיר צפויה להכפיל את עצמה ותגיע לכ- 240 אלף תושבים. תהליך אישור התכנית נמצא כרגע בשלב הגשת ההתנגדויות שלאחריו תדון הוועדה המחוזית ותכריע אילו ואם בכלל יבוצעו שינויים בתכנית הקיימת.

"חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מתנגדים לתכנית המתאר", מציין גדעון בכר, "אני חושב שתפיסות העולם שהנחו את הרעיונות המרכזיים של התכנית הן תפיסות עולם ישנות ושגויות ואפשר לתכנן הרבה יותר טוב והציבור חייב להיות מעורב יותר בנושאים האלה, הוא צריך לדרוש את זה מראש העיר ומבעלי התפקידים בעירייה".

בכר טוען שתכנון לקוי, לשיטתו, יוביל לבעיות ארוכות טווח שיעסיקו את תושבי העיר שנים קדימה ויש לו ביקורת גם בדיעבד על הדרך בה התקבע לעיר אופי פרוורי שמאופיין בבנייה נמוכה ומרווחת. "בגלל הצפיפות הנמוכה העיר סובלת מהמון בעיות - יש תלות גבוהה מאוד ברכבים פרטיים ואין שום כדאיות ליצירת מערך תחבורה ציבורית יעיל, בדיוק כמו שאין כדאיות לעסקים קטנים לעבוד במרכזים השכונתיים".

"אין היערכות למשבר האקלים, תוכנית המתאר תשאיר אותנו חשופים עשורים קדימה במחיר כלכלי, בריאותי וחברתי"

אחת הטענות המרכזיות של פעילי "תושבים משפיעים במודיעין" היא שתכנית המתאר לא מכינה את העיר להתמודדות והתמגנות מפני נזקי מזג אוויר שעלול להביא איתו משבר האקלים.

"בכל התכנית הזאת, אלפי עמודים, לא מוזכר אפילו פעם אחת המונח "משבר האקלים". אנחנו מדברים על בניית חוסן עירוני ולאומי על ידי לקיחת מקדמי בטיחות יותר גבוהים והיערכות לתרחישי קיצון בדברים הכי בסיסיים. יש הרבה מאוד אפשרויות טכניות וטכנולוגיות להיערך. יש לפנינו הזדמנות של פעם בדור, שלעולם לא תחזור על עצמה, לבנות עיר חדשה בישראל המותאמת לשינויי האקלים וחסינה בפניו".

"חשוב לנו שתכנון עתידי יביא בחשבון גם היערכות משמעותית למשבר האקלים- בניה ירוקה, קירוי מבנים קיימים בלוחות סולאריים, הצללת הרחובות בהמון עצים, תחבורה ציבורית יעילה, ועוד", אומר גדעון ונותן דוגמה מעניינת לחוסר ההיערכות לקראת נזקי מזג אוויר קיצוני, הקשורה לסכנת הצפה כשיורדים גשמים רבים בפרק זמן קצר, כמו שקרה ממש לאחרונה בניו-יורק: "בתכנית המתאר של מודיעין יש נספח ניקוז, הנספח הזה מתבסס על תחזיות מטאורולוגיות עכשוויות והוא לא כולל בשום צורה התמגנות מפני אירועי גשם קיצוניים, שכבר קורים במקומות אחרים, וזה ילך ויתגבר בוודאות בעשורים הקרובים. כתוצאה מזה מודיעין תהיה לאורך שנים בסכנת הצפה תמידית."

דוגמה נוספת אותה מביא בכר היא העלייה הצפויה בטמפרטורות והצורך במציאת פתרונות מראש - כמו נטיעת עצים, תכנון חזיתות המבנים ככאלו שיעשו צל על הרחוב ובנייה בצבעים בהירים או מחזירי קרינה. גדעון חוזר ומסביר: "התכנית הזו בנויה על תפיסות עולם שהן כבר לא רלוונטיות היום, מי שתכנן חשב שהוא יצר עיר אידיאלית אבל הם מפספסים את כל הנושא של משבר האקלים". 

"הציבור לא יודע שבמסגרת התכנית ייכרתו עשרות אלפי עצים"

נושא נוסף בו מתמקדים הארגונים הסביבתיים הוא השמירה על השטחים הפתוחים והטבע שמקיף את מודיעין ומהווים חלק מהמסדרון האקולוגי הלאומי העובר בעיר, ומאפשר תנועה של בעלי חיים ושמירה על האיזון האקולוגי הארצי. "כל בנייה וכל חסימה של המסדרון הזה משמעותה פגיעה אנושה בטבע הלאומי בישראל. אנחנו חייבים להציל את מעט הטבע שנותר לנו במרכז הארץ".

בתכנית החדשה, אומרים בעמותת תושבים משפיעים, נמצא שטח יער נטוע סמוך למתחם התעסוקה ליגד ולחווה האקולוגית, כ- 100 דונם של יער שניטע בחלקו ע"י קק"ל, וכעת מיועד לכריתה. "מדובר ב"ריאות הירוקות" של העיר, שטח סמוך מאוד לבנייה למגורים שאותו אנו מבקשים לשמר בייחוד בתקופה זו של ההתחממות הגלובלית. השטח הזה מיועד כעת לשטחי מסחר שאין כלל ודאות שיש לו תרומה לתעסוקה המקומית".

"תכנית המתאר צריכה להסתכל על כל העיר - גם על החלק הוותיק של מודיעין"

בעמותה מבקשים להמנע עד כמה שניתן מבנייה בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר ודורשים לאכלס את התושבים העתידיים ע"י ציפוף העיר והוספת יחידות דיור נוספות בחלק הקיים. "אנחנו מודאגים מזה שיווצרו פה שתי ערים. עיר וותיקה ועיר חדשה, כיוון שהעיר החדשה תהיה בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים והאיזורים הישנים יהיו כבר בני 40-45 שנה. תכנית המתאר צריכה להסתכל על כל העיר. אם ליבת העיר תתיישן ותתפורר וה"תוספות" יהיו חדשות וחזקות יווצרו פה פערים סוציו-אקונומיים וזה יכניס לעיר מתחים שכיום אין. בחלק הוותיק נדרש לכל הפחות חידוש התשתיות, התחבורה, המדרכות והוספת עצים".

את ההתנגדות שתגיש העמותה בשבוע הקרוב ניסחה האדריכלית ומתכננת הערים נעה אוירבך יחד עם פעילי העמותה, כאשר בשבועות האחרונים עמלו הפעילים על השגת תמיכה מתושבי ותושבות העיר, בעלי תפקידים, חברי מועצת העיר ואף חברי כנסת. לאחרונה הופצה עצומה עליה חתמו עד כה כמעט 5,000 תושבים ובנוסף, 18 הארגונים שחברים ב"הקואליציה למודיעין בת-קיימא" שהיא ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים במודיעין חתמו על מכתב תמיכה. גם חמישה חברי כנסת חתמו על מכתב משלהם שתומך בהתנגדות, אליהם מקווה גדעון שיצטרפו גם חברי מועצת העיר.

"אנחנו לא מחפשים מאבקים, אנחנו מחפשים שיהיה יותר טוב לעיר, לתושבים ולטבע. התכנית הזאת, המהות שלה היא חזון ארוך טווח. מה שיחליטו עכשיו יקבע איך העיר תראה ותתנהג בעוד עשרות שנים. אנחנו רוצים שהעיר תהיה מוכנה למשבר האקלים ושאנחנו נשאיר טבע לילדים ולנכדים שלנו. אנחנו מקווים שהתמיכה שאנחנו נקבל מתושבי העיר באמצעות מעורבות, התעניינות וחתימה על העצומה תסייע לשכנע את הוועדה המחוזית והמתכננים ושהם יבינו את ההיגיון והנחיצות של הדברים".