סביבונים שנאספו במשך שלושה עשורים
מרים פיין כבר אינה בחיים אולם אוסף הסביבונים שלה הכולל 25 פריטים מרהיבים פלוס כמה חנוכיות שמן וסביבוני ילדים, משוכן דרך קבע בארונית מצוחצחת בביתה של בתה, תמי בן יצחק מרעות. מרים אספה את הפריטים במהלך שלושה עשורים. חלקם נקנו על ידה וחלקם ניתנו לה גם בארץ וגם בחו"ל. בכל הזדמנות הוסיפה סביבונים, והתוצאה יוצאת דופן!
אוסף מרהיב של סביבונים שנאספו במשך שלושה עשורים | צילום: טלי גת"החנוכייה מצאה בית חדש אצל יהודי מארה"ב ששילם עליה 3,000$"
סביון סגל, המוכר בעיר כבעל 'תיבת האוצרות של סביון', מוכר וקונה פרטי אספנות, וינטג' ועתיקות. סביון מיד הצהיר שהוא בהחלט אינו בעליו של אוסף מרשים אלא ברשותו חנוכיות בודדות המוצעות למכירה (180-450 ₪). החנוכיות שיש ברשותי כרגע הן חנוכיות שמן, ושתיים מהן זכורות לי במיוחד. האחת, מרוקאית שהובאה ממרוקו בשנות השישים ובה מוטיב החוזר אצל המרוקאים – יונים, והשנייה בעיצוב המשלב סגנון ישראלי ואירופאי של קראשי משנות החמישים, עשויה עץ עם ציפוי של כסף בחזית. הסיפור המעניין שלי על חנוכיה קשור דווקא לחנוכייה שלא הייתה שלי אולם 'עברה דרכי'. החנוכיה נוצרה בוורשה ועל פי חותמת הכסף שלה ניתן היה לדעת בדיוק את מקום הייצור שלה. היא הגיעה אלי מאספנית ישראלית שביקשה שאמכור אותה ואכן היא מצאה בית חדש אצל יהודי מארה"ב אשר שילם עליה 3,000$.
חנוכייה של קראשי משנות ה-50 | צילום סביון סגל"מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך"
מי שגילתה את תיבת האוצרות של סביון היא לא אחרת מחגית לוינגר סוויסה אשר כבר רכשה ממנו חנוכיות קיר המעטרות את ביתה. חגית, בת 50 ותושבת העיר מזה 23 שנה, היא דולה ומאמנת ללידה שמחה אשר התחילה לאסוף את החנוכיות בחג החנוכה לפני ארבע שנים, מעט לאחר שהתגרשה. "חשבתי שמעט מהאור דוחה הרבה מהחושך" והתחלתי לאסוף. "יש לי בינתיים 14 חנוכיות, שאני מאוד אוהבת. החנוכייה שאני הכי מחוברת אליה היא חנוכייה של עשור למדינת ישראל, שניתנה לסבא שלי זכרונו לברכה על ידי התושבים הדרוזים בדלית אל כרמל אי אז בשנת 58." לשאלתנו היא מספרת שילדיה פחות אוהבים את האוסף. "הם חושבים שזה "זקן", אבל אני מאוד אוהבת אותו וחושבת שהוא נותן הרבה אופי לבית".
חנוכייה ייחודית לכבוד עשור למדינת ישראל | חגית לוינגר סוויסה, אוסף פרטי"התחברתי לתנועתיות של הסביבונים מהמקום של תחום העיסוק שלי"
ענת מאיר, בעלת מועדון הריצה Anatomic במודיעין-מכבים-רעות, היא מאמנת ריצה וכושר וותיקה, מאמנת לאוכלוסיית הגיל השלישי ומדריכת טריאתלון לילדים ונוער כבר שנים רבות. "הם התחילו לאסוף אותי", היא מספרת, "וכיום ברשותי למעלה מ- 50 סביבונים". וכך, מסביבון אחד שאהבה, ענת, פתאום בכל מקום ראתה וחיפשה סביבונים. " בשוק כריסמס בעיירה נידחת בגרמניה מצאתי סביבון וגם בכל נסיעה למרתון בחו"ל חיפשתי ומצאתי סביבון מיוחד. גיליתי את המשותף לנו לאחר שהתחלתי לגבש את האוסף. כל חיי הם תנועה, שינוי ותזוזה ממקום למקום וזה בדיוק מה שהסביבון עושה". אחת לשנה שוטפת ענת את הסביבונים, מנקה אותם באופן יסודי ומסדרת אותם מחדש בפינת השמש שלה"
"הם התחילו לאסוף אותי" | מתוך אוסף הסביבונים של ענת מאירכלי הנגינה הפכו לחנוכייה
את תחיה רודובסקי, כמעט כולם מכירים. יחד עם בעלה יואל הקימה את הבית המוסיקלי במודיעין ללימודי נגינה באווירה ביתית ומיוחדת. אז איך כל זה מתחבר לחנוכה? על כך סיפרה תחיה: "לפני כמה שנים, תלמיד שלי לחלילית שיתף אותי בחנוכייה שהכין עם המטפלת באומנות שלו – 8 קנים מרגלי חליליות. כמובן שהתלהבתי עד מאוד. לאחר זמן קצר, הגיעה אלי תלמידה חדשה ללימוד גיטרה אבל הגיטרה שהביאה ממש לא הייתה ראויה לנגינה, מיד נדלקה במוחי החנוכייה שלי. ביקשתי מבונה החליליות יואב רן שיאסוף לי 8 רגליים של חליליות אלט ורגל אחת של חליליות טנור. נעזרתי בנגר אמן משה ארפי תושב העיר לחיתוך הגיטרה, לחיתוך מדף ולהכנת תומך. הדבקתי וקישטתי ומאז מפארת החנוכייה את סלון ביתנו. כיאה לבית מוסיקלי בימי החנוכה דולקים בה הנרות לצלילי שירה ונגינה".
חנוכייה מוזיקלית | תחיה רודובסקי"רציתי לשמר את החוויה של חנוכיות השמן שראיתי בילדותי בירושלים"
הדס חזנובסקי, מתגוררת בעיר עם ילדיה מאז הקמת העיר ומנהלת סטודיו לעיצוב מוצרים ייחודיים מעץ מודפס חתוך בלייזר ומשווקת את המוצרים שלה בעיקר באינטרנט- בחנויות בארץ ובחו"ל. את ליין החנוכיות שלה החלה לעצב ולייצר לפני חמש שנים ומאז היא מציעה ללקוחותיה 8 דגמים כמוצרי מדף ולמעוניינים היא תמיד שמחה לייצר חנוכייה על פי צורך ודרישה בסגנון מותאם אישית. "מה שמיוחד בחנוכיות הוא השילוב של החומר החתוך בלייזר וההדפסה המודרנית. גם הגרפיקה והצבעוניות הן לגמרי שלי. "בחנוכה, כילדה, תמיד אהבתי להסתובב בירושלים עיר הולדתי. כשהגעתי לעיצוב החנוכיות שלי רציתי לשמר את החלק מסורתי של נרות השמן וההרגשה שהן יוצרות, כל הריח והחוויה הנוסטלגיות. להם הוספתי צבעוניות ועיצוב עדכניים וכך נוצר מוצר ייחודי.
צילום: הדס חזנובסקי"ביד ושם מופיעה חנוכייה דומה"
אחד מתושבי העיר, המעדיף להישאר בעילום שם, מספר על החנוכייה שהביאו סבו וסבתו מברלין ב- 1936: "אמא שלי, בת ה- 3 חודשים, שוכנה בסל כביסה במהלך הנסיעה. הרבה דברים הם לא הביאו אולם כמה פרטי קדושה אשר היו אופייניים ליהדות גרמניה באותה תקופה הם הביאו וביניהם החנוכייה." החנוכייה עשויה פליז ולמרות שהיא חסרה ערך כספי ערכה הסנטימנטלי רב. במהלך השנים היא נשברה ובחנוכה אנחנו מוצאים פתרון יצירתי לנר ה- 8" הוא מספר. "בחדר טיפוסי של יהודים מאותה תקופה אשר מוצג ביד ושם, ניתן לראות חנוכייה דומה".
הוברחה מברלין ב-1936 | צילום פרטי