בינואר השנה, אישרה הנהלת העיר את הצעתו של ראש העיר, חיים ביבס, לתיקון חוק העזר העירוני, המאפשר המשך פתיחת מקומות בילוי בעיר בשבת בפארק הטכנולוגי, במרכז עינב ובמרכז העיר העתידי.

על פי התיקון, בנוסף על ההיתרים הקיימים לפתיחת בתי קפה מסעדות, מזנונים, בר, חנויות לממכר גלידה או בתי אוכל, ניתן יהיה לפתוח גם בתי עסק מסוג של חנויות, מרכולים, קיוסקים, וחנויות בתחנות דלק, בימי שבת ומועדי ישראל, באיזורי המלאכה והתעסוקה של העיר. עוד קובע התיקון, כי במרכזים מסחריים שכונתיים, יהיה ניתן לקבל היתר לפתיחת מרכולים וקיוסקים (עד חנות אחת מכל סוג בכל מרכז). 

במרכז העסקים הראשי שנבנה בימים אלה, ניתן יהיה לפתוח, עם החלת התיקון לחוק העזר, גם עסקים המוגדרים "עינוג ציבורי" כגון מועדונים, בתי קולנוע, מרכזי ספורט, תיאטראות, וכדומה בימי שבת ומועדי ישראל. התיקון לחוק מתייחס גם לפתיחת מרכזי ספורט בכל תחומי העיר בשבתות וחגים.

כשבעה חודשים לאחר אישור המועצה, החליט שר הפנים אריה דרעי שלא להסכים לתיקון חוק העזר. ראש העיר, חיים ביבס כינס דיון מיוחד של מועצת העיר והצהיר שהעירייה תעתור לבג"צ בנושא. רוב חברי המועצה הצביעו בעד עתירה לבג"צ - ביבס, שמעונוביץ', אבי אלבז, הילה בן אליעזר, שלמה פסי, ורד גל בחרי, שחר מי און, פרלמן, ליכטמן, מויש לוי, מירב פלג ואיתן מנור.  - ברוך בוחניק וג'וני קליין התנגדו.

כעת, לוקחת העירייה את הנושא צעד אחד קדימה. ערב ראש השנה העברית הגישה עיריית מודיעין, באמצעות הלשכה המשפטית בראשות היועמ"ש, עוה"ד דנה חפץ טוכלר ועורכי הדין ג'ני סלוצקי משה ומורן בן-שניאור עתירה נגד שר הפנים, אריה דרעי ושרת המשפטים, איילת שקד.

בעתירה דורשת העירייה כי על המשיבים להסביר מדוע לא אישרו את חוק עזר למודיעין מכבים רעות (פתיחת בתי עסק וסגירתם).

 על פי טענת העירייה, שר הפנים פעל תוך חריגה קיצונית מסמכותו, ודרש מהעירייה להראות צורך חיוני לפתיחת בתי קפה, עינוג ציבורי, בתי אוכל, וחנויות נוחות בשבת וביום חול. עוד טענה העירייה כי התיקון לחוק העזר לא עוכב על ידי שר הפנים במסגרת 60 הימים שיכל לעשות כן בהתאם לפקודת העיריות. יתר על כן, נטען כי החלטת שר הפנים ניתנה שמונה חודשים לאחר חקיקת התיקון וכשישה חודשים לאחר סיום המועדים הקבועים בפקודת העיריות המאפשרות לשר הפנים להורות על עיכוב חוק עזר או לא להסכים לו.

בעירייה טענו כי השר חרג באופן קיצוני מהסמכות אשר הוא ביקש להעניק לעצמו (והוענקה לו), תיקון אותו הוא עצמו יזם, ולו רק מן הטעם הזה דין החלטת השר להתבטל ומתבקש להורות  על פרסום התיקון בכללותו. עוד טענה העירייה כי החלטת שר הפנים אף שגויה, שכן תיקון חוק העזר עומד בעקרונות אשר קבע בג"ץ בחוק העזר אשר אושר בתל אביב.

בעירייה מבהירים כי לא מדובר בפעולה פזיזה, או כתגובה למהלך ארצי כזה או אחר, אלא ש "באופן ברור מדובר בפעילות שיטתית ועקבית של קביעת נורמות מקומיות ועדכונן מעת לעת בהתאם לצורכי האוכלוסייה, מרקם האוכלוסייה ובהתאם לקצב התפתחות העיר, אכלוס השכונות, הקמת מרכזי תעסוקה ומלאכה ובניית מרכז העסקים הראשי של העיר. ואולם, על אף מלאכת מחשבת וההשקעה המרובה, ועל אף שהעירייה פעלה בהתאם לעקרונות אשר הובהרו בפסיקה האחרונה ואושרו במקרים דומים, הודיע השר על אי הסכמתו לתיקון וגם זאת כשישה חודשים לאחר המועד שאפשר, אם בכלל היה בסמכותו להתנגד לתיקון החוק."

בסיכום העתירה טוענת העירייה כי בהחלטת שר הפנים נעוצים פגמים משמעותיים. הפגמים שנפלו בהחלטת השר הם, בין היתר חוסר סמכות, שיהוי, פגיעה בחזקת התקינות ובעצמאות שיקול הדעת, העדר תשתית עובדתית וטעות בעובדות, אמת מידה ראייתית מחמירה, פגיעה בשוויון, היעדר סבירות והעדר מידתיות ושיקולים ומניעים זרים.

צילום: מודיעינט