כתבה וצילמה: דניאל ברונשטיין * צילומים נוספים: דוברות העירייה

הנה אני נכנסת למוקד העירוני של העיר. מרכז העצבים קוראים לזה בכל מיני מקומות. זו בעצם הטריטוריה בה מוצאים את העיניים, האוזניים והדופק של העיר. הרבה פעמים גם הלב שלה. זו והנישה אליה מתנקזות כל הדיווחים על מה שקורה במודיעין.

מי שמגיע מבחוץ יכול לקבל ורטיגו מול כמות הטלפונים, הפלזמות והמוניטורים שיש בחדר ומזכירים חמ"ל צבאי או חדר מצב בוול סטריט. המולה של ברוקרים אין פה, אבל בכל מסך מנוטרת פעילות אחרת, איזור אחר, צילומי אוויר, צילומי שטח, מפות, כאב ראש אמיתי. קורס טיס פודל ליד מה שהבנות במשמרת נדרשות אליו בימים לחוצים במיוחד ונדרשות לחלוקת קשב פנומנילית.

 אני לא מצליחה להביו למה באף פלזמה לא רואים את "האח הגדול" זכר צדיק לברכה מאתמול, או איזה פרק חזק של "משחקי הכס". אבל במחשבה שנייה ופחות נהנתנית אני מבינה שיש מצב שהמסכים מנוצלים כנראה למשהו קצת יותר משמעותי עבור תושבי העיר. 

אני חושבת לעצמי שלא יאומן שבחדר הקטן הזה יחסית, בלב בניין העירייה, מתרחש הכול מהכול. כאן, מטופלים כל הדיווחים על כל צעד ושעל, החל מתקלות הקשורות למפגעים שעל הכבישים והמדרכות, דרך ונדאליזם (כן, הדינזוארים והתנינים ממשיכים להתנפץ בענבה למרות המצלמות) , וכלה בעזרה אישית (ולעיתים רגשית) עבור תושבים, ביניהם ילדים שמוצאים חיות עזובות ברחוב, ותושבים ותיקים שזקוקים להמלצה על הצגה או סיור בעיר ועוד ועוד. 

יש שלוש משמרות במוקד, וכמובן שלהוציא יום כיפור הוא מתקתק 24/7 עם שלוש או ארבע בנות בשתי המשמרות הראשונות. בלילה, מ-23:00 עד 07:00 יש רק מוקדנית אחת שמגובה באיש ביטחון לצידה.

השעה 19:00, יום חורפי וקריר, הגשמים האחרונים מעט מאטים את הקצב הפוקד את הטלפוניה המשוכללת של המוקד. עם זאת שום דבר אינו צפוי והכל עלול להתרחש בכל רגע. את פניי מקבלות שלוש בנות מנוסות ורציניות. האחת, על עמדת הביטחון והשתיים האחרות על העמדה המרכזית של פניות הציבור. מעל החלל הקטן ניצבים כאמור מסכי פלזמה ענקיים, ומסכים נוספים המשדרים את מה שעדשות מצלמות הביטחון המרושתות משדרות.  

רגע לפני "העדויות" על מה שקורה כאן בחדר, אני מקבלת הסבר מפורט ומעניין על התשתית המשוכללת הקיימת כאן. זהו מוקד הביטחון, המנקז  אליו את כל הפניות מגני הילדים, מוסדות החינוך, וכלל מוסדות התרבות, לרבות סיורי ביטחון יזומים שמנהל מחלקת הביטחון מתדרך אותם אחת לכמה זמן, בדיווח ישיר לעמדה. "אם באחד המקומות האלה יעלה משהו חריג זה יגיע למחלקת הפיקוח של מוקד הביטחון", מסבירה לי מרב, 45, שעובדת מזה 5 שנים במוקד.

מירב: "אפילו היו אנשים שצלצלו סתם לדבר עם מישהי מאיתנו כי ירד גשם בחוץ, יש פניות מכל הסוגים, מהכול, אין חתך מסוים, כולם מתקשרים ויש תופעה חדשה ומקסימה, ילדים שמתקשרים, המון ילדים, מקסימים הם כל כך מעורבים ואכפתיים, מדווחים שיש פיצוץ בצנרת, או שרואים חתולה פצועה, ילדים מדהימים, יש כאן כלב משוטט ויש לו קולר אולי שייך למישהו, הלך לאיבוד"

 "אם יש לדוגמא ילד שנפל, הגננת לוחצת על לחצן המצוקה ושולחת לשם סייר" היא מספרת. במהלך ההסבר מתקבלות פניות המפריעות לשצף השיחה. אביב, 30, הנמצאת על עמדת מוקד הביטחון, לא עוזבת את עיניה מהמסך, דרוכה וחייכנית. "היום" היא מעדכנת, "נתקלנו למשל ברכבים חשודים. סריקות מתבצעות באופן קבוע, ואם יש רכבים חשודים, הם פונים אלי ואני מבררת את הנושא מול המשטרה. כשיש בעיה, אז נשלחת ניידת. ברוב המקרים הכול תקין, אבל בדיקות מתבצעות בשוטף. היו לנו מקרים רציניים, ביניהם אפילו מישהו שהיה קשור לעסקת גלעד שליט".

"במוקד העירוני מתנהל כל השאר", מסבירה מרב. "המוקד מעניק מידע חשוב הנוגע לכל פעילויות התרבות שהעירייה אחראית עליהן, ממופעי תרבות, פעילויות בעיר, טיולים, הצגות, סיורים ועוד, אפילו עד לקבלת מידע אודות נפרטים והפנייה למחלקת דת שמלווה תושבים בתכנון הלוויה. כל הפנייה הראשונית מתבצעת כאן".

ממש בדומה למחלקה הפנימית של בתי החולים, מכאן מתחיל הסינון, שיוך הפניות למחלקות המגוונות והשונות של העירייה. מטפלים בגזם, פסולת שמושלכת ברחוב, פגעים על מדרכות וכבישים, תאונות דרכים, ענייני גז דולף, אש, מגוון עצום ורחב. כל הפניות נרשמות בזמן אמת, שם התושב שפנה, כתובת, שעה, וכל פרט שצריך לדעת על מנת לעקוב אחר סטאטוס הטיפול.

מעל המסכים שבמוקד, ניתן לראות כל מפה, ולבדוק היכן השטחים הציבוריים והפרטיים של האזורים השונים. ירוק שייך לשטח ציבורי שבאחריות מרכזית של העירייה, וסגול נוגע לאחריות התושב בשטחים הפרטיים, בפיקוח עירוני מלא.

"אנחנו זה לא משטרה, גבירתי"

19:30 - "אנחנו זה לא משטרה, גבירתי, משטרה לא נותנת לנו דין וחשבון או אינדיקציה של מה היא עושה או לא עושה", מסבירה מרב לתושבת משכונת השבטים שצלצלה להתלונן על רכב השכן שלה שחנה על המדרכה. לאחר שהשיחה מסתיימת היא מסבירה: "רק במקרה חירום מקפיצים כונן מהבית, אם הרכב היה חוסם שדה ראייה או נמצא במקום המהוה סכנה, המשטרה תצא למקום ויבדקו את מספר הרכב. במידה ויש פניה חוזרת מאותו המקום, יצא לשם מפקח יזום כדי לבצע אכיפה על מנת שלטווח הרחוב זה לא יחזור. תופעות של חנייה של רכבים על מדרכות ירדה פלאים מאז שהתחלנו לאכוף אחר הנושא באופן שוטף".

 19:40 - במקביל בשכונת נחלים, מגיעה תמונה קריטית, המתארת טיפול במפגע. על מעבר החצייה, בצמוד למערכת הביוב, נגלה בור מסוכן שתוקן תוך שעה, וטופל הרבה לפני שמישהו ימעד או יפול. הרישום של הטיפול המסור נמסר בהצלחה למוקד שעדכן אותו בזמן אמת.

רונית עובדת במוקד מזה 9 שנים והיא מציינת כי מה שהכי חשוב זה שהכל יהיה ממוסמך ומתועד. מעקב. "הכול נרשם", היא אומרת. "תושב שרוצה לדעת מה קורה עם הפנייה, זו הדרך היחידה. היכולת שלנו ליצור איתו קשר הוא חשוב, אנחנו רוצים להעביר לו את כל המידע על סטאטוס הטיפול, במידה ויצלצל פעם נוספת אלינו, יש לנו את כל הפרטים שלו".

19:45 - מגיעה פנייה מאזרחית ותיקה שמבקשת המלצה לרופא שיניים. מרב מציינת כי כמובן שהיא לא יכולה למסור מידע כזה, וכי המידע היחיד הוא מידע שבמסגרת השירותים העירוניים, "גם אם אני מכירה רופא באופן אישי" היא מחייכת, "אני לא אתן אותו. אבל הדרכתי אותה איך לקבל את המידע. מתקשרים למוקד ממש גם לנושאים שאינם קשורים אלינו, אבל אנחנו תמיד מספקים מענה".

אביב, 30, הנמצאת על עמדת מוקד הביטחון, לא עוזבת את עיניה מהמסך, דרוכה וחייכנית. "היום" היא מעדכנת, "נתקלנו למשל ברכבים חשודים. סריקות מתבצעות באופן קבוע, ואם יש רכבים חשודים, הם פונים אלי ואני מבררת את הנושא מול המשטרה. כשיש בעיה, אז נשלחת ניידת. ברוב המקרים הכול תקין, אבל בדיקות מתבצעות בשוטף"

-מה את אוהבת במקום הזה?

 "קודם כל זו עבודה שאי אפשר לעשות אותה בלי לאהוב. אין כאן שגרה שחוזרת על עצמה. כל יום יש עניין רב. למדתי המון על העיר שלי, אני יודעת עליה הכל, והתושבים מקסימים, מעורבים, מדווחים על הכול, איכפתיים".

 20:15 - יוסי לנמן מנהל השירות לאזרח האחראי גם על המוקד, מצלצל  ומבקש לשוחח עם מרב. השניים מנסים יחד לפצח מפגע שמתרחש ורוצים להבין האם הוא שייך למרחב הפרטי או הציבורי. "מה זה נראה לך", היא שואלת אותו "פרטי או לא? זה נראה ציבורי אבל לא יודעת, אולי הוא צודק?" בעיית צנרת דווחה.  

"שלחתי מפת תצ"א, מדובר במקום גבולי, בין ציבורי לפרטי, הצנרת היא שלו, פרטית,  אבל השטח הוא ציבורי". רונית, היושבת לצד מרב, מזמינה אותי לנצל את ההזדמנות ולהביט היטב על מערכת המפות המשוכללת, שיש לה מספר שכבות. לא מספיקות לשוחח, וכבר היא מקבלת שיחה.

20:30 - אורה, תושבת ותיקה משכונת הפרחים, שנרשמה יחד עם בעלה לאחד הסיורים ליום המחרת מבקשת עזרה. "אין בעיה, ציינתי את הפרטים ואנחנו נזכה אותך מחר", מסבירה לה רונית. מסתבר שבעלה של אורה לא חש בטוב והם ביקשו לבטל את הרישום שלהם לסיור שצפוי להתקיים בעיר יום המחרת.

-איך האינטראקציה עם האנשים?

רונית: "יש אחלה אנשים, מפרגנים לנו הרבה, קיבלתי מכתבים ממש מפרגנים, גם מראש העיר".

ירוק- ציבורי, סגול- פרטי

רונית מפנה כעת את תשומת ליבי אל המפות המסמנות את סוגי השטחים, בשני הצבעים, ומרחיבה. "את רואה כאן? הנה חנייה פרטית לצד חנייה ציבורית, מדרכות, כבישים ופארקים. אם מישהי מצלצלת ואומרת שיש לה ביוב דולב או בור בשטח הפרטי אז אני מסבירה לה שזה באחריותה. אבל אם מדובר במקרה מסכן חיים אני מערבת את הפיקוח העירוני, שיחייב אותם לטפל בזה שחס וחלילה לא יהיה אסון. בכל מקרה אנחנו עם העיניים על זה ומטפלים, פונים לוועד הבית ומבקשים שיטפלו, ובמקביל גם מסמנים את המפגע בכדי שאנשים לא יתקרבו לשם, ומוודאים שהנושא מטופל בהקדם האפשרי".  

21:00 - אלי משכונת המשואה מצלצל לדווח על עמוד תאורה שלא עובד בסמוך לביתו. "רגע, הוא מהבהב?" שואלת מרב את אלי. "אוקי, זה משהו קצת אחר, אני מעבירה את הפנייה ואעדכן בהקדם", היא מסיימת את השיחה ורושמת את הפרטים.

נראה שקצב הפניות למוקד יורד מעט, רונית ומרב מתפנות לספר לי על עבודתם "המסורה" לדבריהן של הסיירים והכוננים המחולקים לארבע גזרות שונות. "הם מגדילים ראש, עוברים הכשרות, תמיד עוזרים", מראה לי רונית את המפה שעל פניה תזוזות קלות. "כל כמה שניות מתעדכנת המפה בתזוזה, כך שאם מתקבלת פנייה אני רואה איזה סייר הכי קרוב ושולחת אותו".

21:30 - צעירה שנשמעת לחוצה, מצלצלת לבקש עזרה "אימא שלי לא מרגישה טוב ואני מנסה להשיג את מד"א", נשמע קולה מהצד השני של הטלפון. רונית  מצלצלת ל-101 ומעבירה לצעירה את השיחה. רונית: "היא צריכה עזרה דחופה לאימא שלה, זה קורה לפעמים, יש גם אנשים שלא יודעים לאן לפנות אז הם מצלצלים לפה. לפעמי אנשים בלחץ אז הם לא מחייגים טוב או לא עונים, עשיתי 101 והעברתי אותה".

-אתן מוצאות את עצמכן לפעמים משמשות כאוזן קשבת, מייעצות?

רונית: "בטח, מלא. יש הרבה פניות שלא נרשמות כי הן לא קשורות לעבודה שלנו. אבל אנחנו תמיד שם. הנה, הייתה מישהי שצלצלה אמרה שיש לה חברה שאולי נכנסה להריון, אז העברתי אותה למחלקת הרווחה שלנו, הסבירו לה מה צריך לעשות".

 "אנחנו זה לא משטרה, גבירתי, משטרה לא נותנת לנו דין וחשבון או אינדיקציה של מה היא עושה או לא עושה", מסבירה מרב לתושבת משכונת השבטים שצלצלה להתלונן על רכב השכן שלה שחנה על המדרכה. לאחר שהשיחה מסתיימת היא מסבירה: "רק במקרה חירום מקפיצים כונן מהבית, אם הרכב היה חוסם שדה ראייה או נמצא במקום המהוה סכנה, המשטרה תצא למקום ויבדקו את מספר הרכב. במידה ויש פניה חוזרת מאותו המקום, יצא לשם מפקח יזום כדי לבצע אכיפה"

מירב: "אפילו היו אנשים שצלצלו סתם לדבר עם מישהי מאיתנו כי ירד גשם בחוץ, יש פניות מכל הסוגים, מהכול, אין חתך מסוים, כולם מתקשרים ויש תופעה חדשה ומקסימה, ילדים שמתקשרים, המון ילדים, מקסימים הם כל כך מעורבים ואכפתיים, מדווחים שיש פיצוץ בצנרת, או שרואים חתולה פצועה, ילדים מדהימים, יש כאן כלב משוטט ויש לו קולר אולי שייך למישהו, הלך לאיבוד"

רונית:  "יש מודעות מאוד גדולה של תושבים, מדווחים לנו על הכל. אין הפתעות".