מאת: חלי וינשטיין*  צילומים: פרטי ואיציק גרפל

100 מילה על המרואיין:

אמציה דויטש, 51, נשוי ואב לארבע בנות בגילאי 14, 12, 8 ו- 4 , נבחר שלשום לקדנציה שלישית כיו"ר הנהגת ההורים של מודיעין וימשיך להיות חבר הנהלה של הפורום הארצי. דויטש החליט שחלק מתפקידו כהורה הוא גם להיות שותף פעיל בעשייה החברתית, וב-2007 החל להגיע אל ישיבות מועצת העיר הפתוחות והקשיב לנעשה, מתוך מטרה להיות שם כדי להשפיע.

ואכן, הוא היה שם בכל רגע נתון ובמסגרת פעילותו כחבר הנהלה בפורום הארצי, הוא וחבריו פקדו לא מעט גם את ישיבות ועדת החינוך של הכנסת והם שותפים לכמה מאבקים שצלחו בתחום התקצוב במערכת החינוך. דויטש, ששירת 20 שנה בצה"ל כקצין בחיל הקשר, מאוד אוהב לטייל בסין עם קבוצות ולהראות להם דברים חדשים עליהם לא חלמו מעולם. ב-2008 היה חבר בתנועתו של אמנון מרחב אך לא במקום רלוונטי.

לאחרונה נולד עימות מתוקשר בינו לבין מיכאל זץ, פעיל ציבור בעיר, שעמד ביום ראשון בראש הפגנה בעירייה נגד יוקר המחייה בעיר. לפי זץ, דויטש, כיו"ר הנהגת ההורים, מכר עם חבריו את ההורים ולא הצליח להשיג מחירים מוזלים פי כמה לקייטנות ולצהרונים. דויטש שמשתדל לברוח מעימותים טען בדרך האופיינית לו כי הדברים חסרי כל בסיס.

- איך מדריך טיולים הופך לפעיל חברתי עסוק כל כך?  

דווקא העיסוק כמדריך טיולים משאיר זמן לדברים נוספים, כך כשאני בארץ אני פעיל מאוד וגם כשאני בחו"ל, הטכנולוגיה מאפשרת לי להישאר בעניינים. אני זוכר שמסיבת העיתונאים בנושא סייעת שניה לגני הילדים התקיימה בדיוק בזמן שהייתי בהדרכת טיול בחו"ל, באותו זמן בילינו על ספינה בלב נהר בסין ובזמן שהקבוצה נהנתה מהשקט והנוף, אני ביצעתי את כל התיאומים למסיבת העיתונאים".

- מתי התחלת להתעניין בנעשה במערכת החינוך בעיר?  

"כשהפכתי לאבא, באופן טבעי היה לי חשוב להיות מעורב ועוד הרבה לפני שהפכתי להיות חבר בוועד הכיתה, התחלתי ללכת לישיבות המועצה כקהל. לא רציתי לעמוד מן הצד ולהיות מאלו שרק מקטרים אלא גם לנסות להשפיע ואכן, הנוכחות שלנו שם תורמת הרבה. לאחר מכן כבר הצטרפתי לוועד ומשם קיבלתי את התפקידים כיו"ר ועד של ביה"ס היסודי אבני החושן וחבר בהנהגה העירונית. לפני כ-3.5 שנים נבחרתי להיות יו"ר הנהגת ההורים ואתמול זכיתי לאמון ההורים פעם שנייה".

- מהם הנושאים הכי חשובים בהם אתה עסוק?

"כרגע הנושאים החשובים ביותר הם נושא התקצוב לקייטנות ולצהרונים, וזה לא רק אני, אנחנו צוות שעובד יחד על הדברים.

איזה סרט או הצגה ראית לאחרונה? "לא ראיתי טלוויזיה כבר חודשיים, אין לי זמן כמעט. ראיתי כמה סרטים, בעיקר סרטי שואה בעקבות המסעות לפולין. בכלל כשאני במטוס אני תמיד רואה סרט שאיכשהו קשור ליעד אליו אני צפוי להגיע, כדי להיכנס לאווירה. הסרט האחרון שראיתי היה סרט גרמני על הימים והשעות האחרונות בבונקר של היטלר"

כמעט חבר של קבע בישיבות ועדת החינוך בכנסת 

- במה הישיבות בכנסת שונות מישיבות המועצה במודיעין?

"זה משהו אחר לגמרי, קודם כל הדיונים בכנסת הם מאוד ענייניים וחשוב לפרגן לכולם על כך. הכנסת בשבילי זה מקום שאני יכול לדבר בו, בניגוד לישיבות בעירייה בהן אני רק יושב כקהל. חוק הקייטנות למשל וחוק הצהרונים שיוצא בקרוב לחקיקה, הגיע לדיון הרבה בשל זכות הדיבור שניתנה לנו בכנסת.  

- מי חבר הכנסת או השר הכי רציני בעיניך?

"יש הרבה מאוד אבל מבין אלו שאנחנו עובדים איתם המון בתקופה האחרונה אני יכול לציין את יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי מש"ס ואת דוד אמסלם יו"ר ועדת הפנים, שהתקדמות נושא הקייטנות לא היה קורה בלעדיו ואת יפעת שאשא ביטון אבל יש עוד כמובן. מה שחשוב לציין זה שבפורום אין לנו השתייכות לאף מפלגה ואנחנו מקפידים להיות מאוד מאוזנים ולדבר עם כולם, מכל הקצוות, כי חינוך זה חינוך וזה נוגע לכולם, ללא קשר למפלגה און השקפה".

- כירושלמי במקור, היית פעיל באותה מידה?

כמעט ולא חייתי בירושלים כבוגר, מהרגע שבו התגייסתי ושירתתי רחוק מהבית, הייתי בעיקר אורח בעיר. לאחר שהתחתנתי בשנת 2000 עברתי לגור במודיעין ומאז אני כאן.

- מה הדבר הבא שאתה רוצה לקדם במסגרת תפקידך?

"אנחנו עוסקים בהמון נושאים, אני חושב שאחד מהחשובים בהם, ולא כולם מודעים לכך, זו המצוקה בתקציב החינוך. מודיעין היא עיר הילדים האמיתית, יש בה הרבה יותר ילדים מבכל עיר אחרת והעיריה משקיעה למעלה מ-50% מהתקציב בחינוך וזה מצוין אבל חייבים לתכנן את העתיד. חשוב שנושא התקצוב למערכת החינוך לא יפגע בעתיד ולכן צריך לדעת איך לשמר את המצב הטוב הקיים גם להמשך".

- מה אתה הכי אוהב במודיעין?

"שלמרות שהיא צומחת וגדלה, היא עדיין מתנהגת כמו קהילה, שכולם מכירים את כולם ואני מקווה שזה גם ימשיך ככה. זה המקום הכי טוב לגדל בו ילדים. בנינו עיר מאפס במרכז הארץ, עיר משגשגת שהיא ההתנחלות האמיתית, זה כבר קונצנזוס".

- מה מרגש אותך ?

"לראות מקומות חדשים בעולם ולהראות אותם לאנשים. במקום כמו סין למשל, שאני מאוד אוהב להיות בה,  אני מקבל תגובות עמוקות מהמטיילים שאומרים לי תודה שהבאת אותנו לכאן, זה משהו שלא יכול לקרות באף יעד באירופה. דבר נוסף שמאוד מרגש אותי, זה ההשתתפות שלי במסעות לפולין עם בתי הספר. אני כבר עשר שנים עושה את מצעד החיים ביום השואה, זו התרגשות מסוג אחר".

- מה מרגיז אותך ?

"זה שאנשים מנסים למצוא חן בלי שיהיה להם משהו אמיתי, פופוליזם, אנשים עם 'דאווין'.

- מה מרגש אותך? "לראות מקומות חדשים בעולם ולהראות אותם לאנשים. במקום כמו סין למשל, שאני מאוד אוהב להיות בה,  אני מקבל תגובות עמוקות מהמטיילים שאומרים לי תודה שה באת אותנו לכאן, זה משהו שלא יכול לקרות באף יעד באירופה. דבר נוסף שמאו מרגש אותי, אמנם באופן אחר, זה ההשתתפות שלי במסעות לפולין עם בתי הספר. אני כבר עשר שנים עושה את מצעד החיים"

"מאוד גאה בדברים שעשיתי במהלך השירות הצבאי שלי" 

- מה מצחיק אותך?

"הילדות שלי בעיקר. יש להן הבעות פנים ודברים שהן אומרות שממש מצחיקים אותי. באופן כללי אני מאוד ילדותי בעצמי ולא אוהב להיות רציני מדי אז הרבה דברים מצחיקים אותי. האמת שגם כמדריך טיולים וגם כשהייתי מפקד מעולם לא הייתי טיפוס אקדמי ומרובע".

- רגע מביך בקריירה?

"לא יודע אם מביך אבל מצחיק, כשאני רואה אנשים שיוצאים לטיול ואין להם מושג איפה הם בעולם. הם נהנים כמובן לא פחות מאלה שממש מעודכנים והקפידו ללמוד בעל-פה את כל הויקיפדיה על היעד. היתה מישהי ששאלה פעם באמצע הטיול אם אנחנו בבורמה ובכלל היינו בסין, זה קורה וכל אחד נהנה בדרך שלו ואני זורם איתם ומתקן בנימוס".

איך אתה זוכר את כל הפרטים והסיפורים?

אני תמיד מספר סיפורים היסטוריים במהלך הטיול ופעם סיפרתי רכילות על מלך כלשהו שהיה בסין, ורק כשסיימתי נזכרתי שזה בכלל סיפור על מלך מתאילנד והיה לי מזל שרק אני הבחנתי בזה. קורה לי הרבה שאני אומר מילים בשפה המקומית אבל זה לא בדיוק במבטא הנכון ולפעמים המשמעות משתנה. באחת הפעמים בה הגענו ליעד מסוים ואמרתי למטיילים את שם המקום רק שלא הגיתי אותו נכון. המדריך המקומי שהיה איתנו התחיל לצחוק ושאל אם אני יודע מה אמרתי. אמרתי שכן, זה שם המקום והוא אמר "לא, אמרת שאחותך מכוערת..."  

"סבסוד הצהרונים: הסתכלו עלי כמו הוזה"

- איזה טיול לא תשכח לעולם?

"אני זוכר את כולם, אבל השניים הכי זכורים הם הפעם הראשונה בפולין וטיול אחד חריג במיוחד שהיה לי עם קבוצה מאוד לא נעימה. זו היתה הפעם היחידה שבה ממש חיכיתי לחזור הביתה, זה מעולם לא קרה לי".

- מהי הצלחה בעיניך?

"כשמשהו שאתה רוצה, קורה. לפני כמה חודשים אמרתי שהתשלום על צהרונים צריך להיות בהשתתפות המדינה ובוועדת ביקורת המדינה הסתכלו עלי כאילו שאני הוזה. לכולם בחדר היה ברור שזה לא עומד לקרות והיום, חצי שנה אחרי, זו ההחלטה וזה אכן עומד לקרות. זה מעגל שנסגר וכייף לראות שדברים נעשים וקורים כי התעקשנו ולא ויתרנו. זו עבודה משותפת של הרבה מאוד אנשים, לא רק שלי, אי אפשר לעשות את זה לבד".

- במה אתה גאה?

"בדרך כלל כולם אומרים שהם גאים בילדים שלהם וברור שגם אני גאה בבנות שלי אבל אני גם מאוד גאה על דברים שעשיתי במסגרת השירות הצבאי שלי. הצלחתי יחד עם הצוות שלי לקחת חיילים שהגיעו מבתים לא פשוטים ומצבים לא קלים ולגרום להם להתפתח ולהשקיע בעצמם והיה מרגש לראות איך בזכות העקשנות שלנו, הם הפכו את השירות הצבאי שלהם למשמעותי, חלקם הפכו לקצינים, חלקם נשארו בקבע, יצאו ללימודים ועשו תפקידים חשובים. אני חושב שלמעט צה"ל, אין אף מקום אחר בו אפשר לעשות דברים כאלה".

- אם לא היית מדריך טיולים היית...

אני בא מהתחום הטכנולוגי אז סביר להניח שלשם הייתי פונה. היום אני מבין שגם תחום הדוברות והלובינג מאוד מתאים לי, אז אולי הייתי עושה גם את זה".

- מהי הצלחה בעיניך? "כשמשהו שאתה רוצה, קורה. לפני כמה חודשים אמרתי שהתשלום על צהרונים צריך להיות בהשתתפות המדינה ובוועדת ביקורת המדינה הסתכלו עלי כאילו שאני הוזה. לכולם בחדר היה ברור שזה לא עומד לקרות והיום, חצי שנה אחרי, זו ההחלטה וזה אכן עומד לקרות. זה מעגל שנסגר וכייף לקראות שדברים נעשים וקורים כי התעקשנו ולא ויתרנו"

- עם מי היית יושב לארוחת בוקר?

"אני בקושי אוכל ארוחת בוקר..."

- אתה לא אוהב לאכול?

"אני לא אוכל כמעט בכלל, אוכל זה צורך ולא הנאה בשבילי כך שממש לא כדאי לבנות עלי בבילוי במסעדה. אני יכול לחיות מ- 06:00 בבוקר עד 23:00 בלילה בלי אוכל ולכן אני תמיד רושם לעצמי בטיולים את זמני הפסקות האוכל, כדי שאזכור לתת לקבוצה זמן לאכול".

- ובכל זאת, המאכל האהוב עליך?  

 "שוקולד"  

- מי יגלם את דמותך בסרט על חייך?

"אף אחד לא יעשה סרט על חיי, אלא אם כן מישהו ירצה לפשוט את הרגל... ואם כבר, הכי מתאים שיעשו עלי סרט אנימציה מצחיק, אנימציה על אמציה".

לא לקטר ולא לעמוד מהצד

- על מה לא תוותר לעולם אם תגיע לאי בודד?

"על האינטרנט".

- מוטו לחיים?

"בחיים צריך לעשות ולא לקטר, לא לעמוד מהצד".

- סרט או הצגה אחרונים שראית ואהבת?

"לא ראיתי טלוויזיה כבר חודשיים, אין לי זמן כמעט. ראיתי כמה סרטים, בעיקר סרטי שואה בעקבות המסעות לפולין. בכלל כשאני במטוס אני תמיד רואה סרט שאיכשהו קשור ליעד אליו אני צפוי להגיע, כדי להיכנס לאווירה. הסרט האחרון שראיתי היה סרט גרמני על הימים והשעות האחרונות בבונקר של היטלר. זה אמנם לא היה הצד הטוב של המלחמה אבל היה מעניין לראות איך זה נראה מהצד השני".

- כמה שפות אתה מדבר?

"עברית ואנגלית בלבד. את האנגלית יש לי מהבית כשפת אם, לכן אני בכלל לא בטוח שאני מוכשר לשפות. ספרדית אני שומע ומבין טוב אבל לא מדבר וזה אחד הדברים שאני אשמח שיהיה לי זמן לעשות והכי הכי אני רוצה ללמוד סינית. זו שפה קשה".  

-כמדריך טיולים, לאיזה חופשות משפחתיות אתם יוצאים?

בשנים האחרונות יצאנו לחופשות בעיקר בארץ והפעם האחרונה שהיינו בחו"ל כמשפחה זה היה בארה"ב וזה היה מזמן. מה שכן, אני מקפיד להדריך גם את המשפחה, להסביר לילדות, כל אחת ברמת ההבנה שלה כמובן, על המקום. מאוד חשוב לנו כהורים, שמעבר לכייף שבטיול, הוא יהיה גם מלמד ולא משנה אם זה ברמת הגולן או ניו יורק".