כתבה: חלי וינשטיין / צילומים: פרטי , אלונה ירדן 

100 מילה על המרואיינת:

עדה רשף, 62, נשואה לקובי, בן 64 היא האורחת שלנו השבוע במדור. עדה היא אמא ל- 3 בנות: מעיין רשף-ריבן, בעלת משרד מיתוג מצליח, יערה רשף-נהור, בימאית ויוצרת ושחר, שזה עתה מסיימת לימודי עיצוב תעשייתי בשנקר והיא גם סבתא גאה לחמישה נכדים. עדה הגיעה לרעות שנה אחרי הקמתה, לפני 26 שנים, היישר מהשיכון בבסיס חצור, בה שירת קובי כאיש קבע והיא כמורה במשרד החינוך.

עם פרישתה החליטה עדה לשלב בין העולמות האהובים עליה – תרבות, אנשים ואירוח – והקימה את "אצל עדה בסלון – מפגש תרבות אישי" במטרה לשמש כמועדון תרבותי וחברתי למבוגרים. היום מתארחים אצלה בסלון דמויות מכל הקשת והקהל מצביע ברגליו ומגיע בהמוניו להתארח, לאכול טוב וליהנות ממפגש עם אנשים מעניינים.

- מה מרגיז אותך

חוצפה  ישראלית, חוסר תרבות, חוסר פרגון וצרות עין, אני לא נתקלת בזה באופן אישי, אבל רואה את זה בסביבתי הקרובה לא מעט. מרגיז אותי גם שלא שומרים על הסביבה והכי מעצבן זה שכל הזמן מקטרים על המדינה. אנשים מציינים תמיד רק מה שלא טוב, הפכנו למדינה מקטרת ולא מפרגנת, אם לא טוב לכם תקומו ותעשו משהו. בכלל, על הדברים היפים של הישראלי הטוב, של מעשים טובים למען הזולת לא מדברים ולא מראים מספיק, אולי שתי דקות בשבוע מקדישים לזה אבל את הדברים הרעים מראים ללא הפסקה.

"הדבר שאני הכי גאה בו זה בשלושת בנותיי מפני שכל אחת מהן בחרה לעשות מה שהלב שלה הורה לה, וכל אחת פנתה לתחום שהוא לא פשוט ואפילו די גברי אבל הן מצליחות מאוד. כבנות למורה ולאיש מחשבים, בדרך כלל חושבים שהילדים פונים למקצועות המוכרים מהבית אבל וכל אחת מהן בחרה במקצוע שהוא לא שגרתי והן הלכו עם מה שדיבר אליהן ואני גאה בהן על כך"

- מה מרגש אותך?

רכיבה על אופניים באזור מגורי, סיבוב עוקף רעות, מכבים ומודיעין שאני מאוד אוהבת לעשות, קפה עם חברות, שיחות הפרלמנט של יום שישי וכמובן להשתעשע עם הנכדים המתוקים שלי.

- באיזו עיר אחרת היית גרה בארץ?

לא הייתי מחליפה את המקום בו אני גרה. אני חיפאית במקור ולשם לא הייתי חוזרת לעולם, בתל אביב הייתי מוכנה לגור חצי יום בלבד.

- עם מי היית יושבת לארוחת בוקר?

עם אילנה דיין. היא מאוד מסקרנת אותי והייתי רוצה להכיר אותה מקרוב. בכלל אנשים שיש להם say וקו מחשבה פתוח ואינטלקטואלי מאוד מסקרנים אותי.

- מה מפחיד אותך?

מחלות.

- לאיזו תקופה בזמן היית חוזרת אילו יכולת?

אני נשארת כאן ועכשיו! לא הייתי הולכת לרגע לאחור מפני שגיל שישים זו תקופה נפלאה, אני עושה מה שאני רוצה מתוך בחירה ואני כבר לא מתרגשת ממה יגידו ומה יחשבו, אני לא צריכה להוכיח כלום, פשוט עושה מה שנכון לי במינון הנכון. לא סתם קוראים לזה "תבונת הגיל", יש בגיל הזה המון שקט נפשי והלוואי והיה לי אותו כשהייתי בת 30. אני חושבת שבגיל הזה צריך לעשות דברים שאוהבים ושיש בהם משמעות, להביא ערך לאחרים ולעצמך ואם את מוצאת את מאוד שלמה עם עצמך ועם הגיל.

- חופשה מועדפת?

לונדון. זה בדיוק מה שאני אוהבת וזה מה שאני הולכת לעשות ביום ההולדת שלי שמתקרב. ליהנות במוזיאונים, גלריות, מחזות זמר, לפגוש תרבות אנושית בשבילי זה מושלם. בטן-גב יש לי מספיק בארץ, בבית, בבריכה ברעות, בתל אביב , בשביל זה אני לא צריכה לנסוע לתאילנד.

- סרט אחרון שראית ואהבת?

הסרט האיטלקי 'זרים מושלמים'. פשוט מעולה, סרט שעוסק במשמעות של המכשירים הניידים לכל אחד ומה קורה כשהם מחליטים להשאיר אותם פתוחים וגלויים לכולם. סרט מרתק, חזק ומעורר מחשבה.

- אם תגיעי לאי בודד, על מה לא תוותרי לעולם?

על הנייד שלי .

- מה מצחיק אותך?

סרטים, מופעי בידור, עדי אשכנזי, אדיר מילר, גורי אלפי, ארץ נהדרת. בקיצור, הומור ישראלי טוב.

- מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?

לצערי הרב פותחת את האייפון... לראות אם מישהו חיפש אותי וכתב לי. זה הרגל מגונה אבל זה כבר מושרש, אי אפשר בלעדיו. זה מה שאני עושה יחד עם הקפה כשהחדשות ברקע.

- מהו הזיכרון המוקדם ביותר שלך כילדה?

 אני זוכרת את עצמי כילדה בת חמש בערך, מאוד קטנה, רוכבת על אופניים ענקיות כשאני יושבת מתחת לרמה וכולם מסתכלים ומתפעלים מזה. עד היום האופניים הם האהבה הגדולה שלי ואני רוכבת המון. אמנם יש לי פחות כושר עכשיו, אבל אני ממשיכה ונהנית מכל רגע.

- ספורטאית בנפשך?

כן, כילדה הייתי מוכשרת מאוד בספורט, זכיתי באליפויות ועשיתי פעלולים לא פשוטים עם אופניים והיה לי כושר גופני מעולה. באופן טבעי למדתי חינוך גופני כי חשבתי שתהיה לי דרך לבטא גם את הכישרון של ילדים בבתי הספר, דמיינתי אולמות ספורט מאובזרים ותחרויות אבל זו לא היתה המציאות. בשלב כלשהו עשיתי הסבה לחינוך הרגיל ונהניתי מכל רגע כמורה.

- איזו מורה היית?

מאוד יצירתית ומשקיענית. אהבתי את המקצוע ואת התפקיד שלי כמורה וכמחנכת, נהניתי מהקשר עם התלמידים והייתי גאה לראות את ההצלחות שלהם. בשנים האחרונות הייתי מורה למתמטיקה לגיל הרך ועד כמה שחושבים שמתמטיקה ויצירתיות הם שני עולמות נפרדים זה ממש לא נכון. הצלחתי באמצעות משחקים והמחשות יצירתיות לגרום לתלמידים לא רק לתרגל אלא ממש להכיר, ללמוד ולאהוב את המקצוע.   

- איך החלוקה בינך לבין קובי?

החלוקה מאוד ברורה, אני אחראית על האירוח והתוכן והוא, כאיש מחשבים, אחראי על הטכנולוגיה והכל בשיתוף פעולה מלא ובהסכמה הדדית כמובן. הוא התרגל לזה ומאוד אוהב ונהנה גם מהמפגשים שמתקיימים אצלנו.

- איזה מפגש או הרצאה הכי זכורים לך?

הסיפור המרתק של בלה מנדל, אישה שחזרה בשאלה ויצאה מהעולם החרדי אל חיים חדשים. ההצצה הזו אל החיים בעולם החרדי, לא היתה דומה לכל מה ששומעים ורואים בתקשורת, זה שונה כי כשאישה שיושבת מולך בסלון ומספרת את הסיפור האישי שלה, זה הרבה יותר עוצמתי. מה שמאוד ריגש אותי זה המקום אליו היא לקחה את החיים שלה, לעצמאות וכוח, זה מה שהיה מדהים בעיני, ההתקדמות המאוד יפה שהיא השיגה בחיים.

 "אני זוכרת את עצמי כילדה בת חמש בערך, מאוד קטנה, רוכבת על אופניים ענקיות כשאני יושבת מתחת לרמה וכולם מסתכלים ומתפעלים מזה. עד היום האופניים הם האהבה הגדולה שלי ואני רוכבת המון. אמנם יש לי פחות כושר עכשיו, אבל אני ממשיכה ונהנית מכל רגע"

- מי הדמות שהכי היית רוצה לארח?

את חנה לסלאו. אני רוצה שהיא תגיע אלינו ותצחיק אותנו עד דמעות כמו שרק היא יכולה. במצב הרוח הלאומי הירוד שלנו, אנחנו צריכים המון הומור והייתי שמחה שהיא תביא את עצמה במלוא הדרה עם העליות והירידות שלה, תכניס אותנו לעולם שלה ותעשה לנו מצב רוח טוב.

אגב, באותו עניין חייבת לציין שבאחד המפגשים התארחה אצלי נילי בייטל , מלהקת תכניות ריאליטי, והיא הצחיקה בטירוף, אנשים התגלגלו מצחוק וממש החזיקו את הבטן. אנחנו חייבים הומור, כמה אפשר לשמוע את הצרות ואת כל מה שקורה בחדשות? חייבים לצחוק וליהנות אבל מעט מאוד אנשים יכולים לעשות את זה.

- מה מעסיק אותך בימים אלו?

אני סוגרת את העונה השישית שלי עם סי היימן ביולי ואני עסוקה כבר בתכנית העונה הבאה שתתחיל בספטמבר. יש לי הרבה תכניות, מחשבות ומגוון הצעות ואני מקווה להפתיע את עצמי ואת הקהל.

"מי הדמות שהכי היית רוצה לארח? את חנה לסלאו. אני רוצה שהיא תגיע אלינו ותצחיק אותנו עד דמעות כמו שרק היא יכולה. במצב הרוח הלאומי הירוד שלנו, אנחנו צריכים המון הומור והייתי שמחה שהיא תביא את עצמה במלוא הדרה עם העליות והירידות שלה, תכניס אותנו לעולם שלה ותעשה לנו מצב רוח טוב"

- מהי הצלחה בשבילך?

לעשות דברים ולהתגבר על פחד או חרדה. כך לדוגמא, כשהתחלתי להנחות בקורסים לפורשים, היה לי חשש מפני שהיו שם הרבה גברים ואני בכל שנות עבודתי כמורה עבדתי בעיקר עם נשים וגם בחיים הפרטיים שסבבו במעגלי נשים והיה לי חשש שמא יהיה לי קשה להסתדר אבל התגברתי על זה ואני עושה את זה בהצלחה רבה. מבחינתי, כל משוכה שאני עוברת, גדולה או קטנה, לא משנה אם בספורט, בעבודה או בחברה, זו הצלחה, כל קילומטר נוסף שאני עוברת אני שמחה וזו הצלחה בעיני. התגברתי על החששות, פחדים  וקולות הרקע.

- במה את הכי גאה?

הדבר שאני הכי גאה בו זה בשלושת בנותיי מפני שכל אחת מהן בחרה לעשות מה שהלב שלה הורה לה, וכל אחת פנתה לתחום שהוא לא פשוט ואפילו די גברי אבל הן מצליחות מאוד. כבנות למורה ולאיש מחשבים, בדרך כלל חושבים שהילדים פונים למקצועות המוכרים מהבית אבל וכל אחת מהן בחרה במקצוע שהוא לא שגרתי והן הלכו עם מה שדיבר אליהן ואני גאה בהן על כך.

הבת הגדולה שלי מעיין בעלת shake design , משרד מאוד מצליח למיתוג , יערה האמצעית היא בימאית, כותבת ויוצרת והקטנה, שחר, מסיימת לימודי עיצוב תעשייתי. כל אחת התעקשה ללכת בכיוון שהיא מאמינה בו ובשבילנו זו נחת גדולה.