מאת: חלי ויינשטיין * צילומים: פרטי

100 מילה על המרואיין

משה פורת, 46, נשוי לאדווה, מנהלת משאבי אנוש ואב לעמרי (16), עמית (13) ונועם (6) חלם כאיש היי טק על מקום עבודה קרוב לבית, שיאפשר לתושבי מודיעין לעבוד בתחום הטכנולוגי מבלי לבזבז שעות על ההגה בנסיעה למקומות מרוחקים מחוץ לעיר. החלום התגשם לפני כ-4 שנים והיום מהווה מרכז טכנולוגי המוביל את תעשיית הטכנולוגיה בארץ ובעולם והכולל בתוכו מגוון רחב של עסקים וסטארט-אפים בהם מועסקים תושבי העיר. "מרגש אותי לראות בכל יום את החניה מלאה ברכבים".

-מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה קם בבוקר? 

לפני מברשת השיניים או אחרי? לרוב רץ למטה להכין סנדוויצ'ים לילדים. 

-מה הכי מרגש אותך?

ברמה האישית, הילדים שלי. ההתפתחות, הפידבקים, ההישגים, הציורים, המחוות הקטנות, כל מה שהם עושים. בצד העסקי מה שהכי מרגש אותי זה לקחת אתגר, להתמודד מולו ולהגיע למימוש שלו, במיוחד כשמקבלים פידבקים מהסובבים על העשייה. MESH לדוגמא זה רעיון שהתחיל על מפית לפני כמעט ארבע שנים והפך למציאות.

זה אומר לקחת מקום שהוא לא מאוד מפואר והוא לא בדיוק בתל אביב ולייצר עבודה קרובה לבית לאנשים ומעבר לזה, להוביל את התעשייה הטכנולוגית גם ברמה הארצית וגם ברמה העולמית ובתוך כך לקדם ולמקד גם את העיר שלנו וגם את האזור. מאוד מרגש אותי לראות את החניה מלאה ברכבים ולראות את התוצרים דרך קהילה מפרגנת ותומכת, זה מאוד לא טריוויאלי.

פורת: "MESH לדוגמא זה רעיון שהתחיל על מפית לפני כמעט ארבע שנים והפך למציאות. זה אומר לקחת מקום שהוא לא מאוד מפואר והוא לא בדיוק בתל אביב ולייצר עבודה קרובה לבית לאנשים ומעבר לזה, להוביל את התעשייה הטכנולוגית גם ברמה הארצית וגם ברמה העולמית ובתוך כך לקדם ולמקד גם את העיר שלנו וגם את האזור"

-מה מצחיק אותך?

סטאנד-אפ טוב כמו אדיר מילר למשל וקומדיות מצבים שבהן יש אנשים עם סיטואציות שלא רואים ביום יום. אני חושב בכלל שצריך לקחת את החיים בקריצה, כל כך הרבה דברים מורכבים יש מסביב אז אפשר להכניס גם קצת שטותניקיות, הומור, זה משהו שחברים קרובים יכולים להעריך. 

-מה מעצבן אותך?

אי צדק ועוולות מצד אחד וטמטום מצד שני. לדוגמא ביורוקרטיה מסורבלת או אטימות של גורמי ממסד ואנשים שפשוט לא מבינים איך ההחלטות שלהם פוגעות במשהו רחב הרבה יותר, בצד האינדיבידואלי של היחיד. זה גם מה שמייצר אצלי את הטריגר לפעול ולשנות.

-לאיזו תקופה בעבר היית חוזר אם היית יכול?

לתקופה של אחרי ששת הימים משתי סיבות עיקריות האחת היא תחושת האופוריה שהיתה בעם, והשניה היא הפתיחה של הגבולות מצפון ודרום, מה שאיפשר לנו להגיע לכל מיני מחוזות שרק חלמנו עליהם כמו ירושלים והכותל, הגולן וכל איזור סיני. בנוסף, אני חושב שכולנו צריכים קצת לחזור לתקופה שהיינו ילדים, היתה בעם תמימות וצניעות, יותר קולקטיב ופחות אינדיבידואליזם, מה שהיום כמעט ואין.

-מהי הצלחה בעינייך? 

לקחת רעיון או נושא, להתמודד איתו ולהגשים אותו. הצלחה לאו דווקא אומרת עושר והרבה פעמים העושר ב"ע" הוא דווקא האושר ב"א". אנשים מסופקים שעושים דברים בצנעה זה משהו שצריך להסיר בפניו את הכובע. זה לא רק המוטיב הכספי, אלא ככל שמתגברים צריך להסתכל על הפן החברתי והרחב ולא רק האישי, אלא שהצליחו להציג את זה גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית זה ראוי להערכה בעיני.

-כמה אנשי עסקים כבר ביקרו במרכז MESH?

כמה מאות, בעיקר מאירופה אסיה וארה"ב. הם מגיעים לכאן גם מפני שזה מיקום נוח, בין תל אביב לירושלים וקרוב לשדה התעופה ובכך אני שמח שאנחנו מייצגים את העיר. הם בעיקר באים לחפש שיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים, השקעות וגם לצורך חיבור לזהות היהודית. חלק מהפעילות שלנו זה גם ליצור אקו סיסטם וחיבור בין יהדות התפוצות לבין היהדות בארץ. 

"אני חושב שהסוד שלי, ואולי יגידו שאני נאיבי, זה להבין את האנשים. האמונה היוקדת באנשים בסופו של דבר חוזרת אליך. בנוסף, זה לדעת קודם כל לתת ואחר כך לקבל, מפני שנתינה יוצרת הרבה מאוד אפשרויות (לאו דווקא הזדמנויות). רוב האנשים שואלים 'מה יוצא לי מזה' אבל אם נהיה קשובים יותר אחד לשני ותומכים יותר היינו מצליחים הרבה יותר, גם כאינדיבידואל וגם כחברה"

-ספר על הצלחה עסקית שקרתה אצלכם

יש כמה וכמה הצלחות שראויות לציון, כדוגמת חברת איי. טי סנטרל שהתחילה משני אנשים והיום מונה 25 עובדים והיא אחת מחברות הסטארט אפ הנחשבות בישראל, כמו I4DRIVE שמפתחת תוכנה לרכב אוטונומי ועוד רבות.

-מה החלום הבא שלך בקריירה או בחיים בכלל?

אחת המטרות הגדולות שלי כעת זה לשנות את מערכת החינוך וליצור חוויית לימוד חדשה עם תחום היזמות הטכנולוגית. על זה אני עובד בשנה וחצי האחרונות ואני לא מתכוון לשינוי קטן אלא ממש לעשות מהפכה, ליצור משהו שלא נראה בעבר. זה לא עוד זרם חינוכי או כיתת סייבר, זה הרבה יותר מזה והפרויקט יאפשר ליצור כישורי חיים לדור הבא, זה עומד להיות שונה בתכלית מהמערכת שקיימת כיום.

-מה המשפט שהכי מאפיין אותך?

שני משפטים, האחד: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" והשני מתבסס על המוטיב של "אחרי" קודם כל בואו וניתן דוגמא אישית, כלומר פחות דיבורים ויותר מעשים.

-ספר לנו משהו שלא יודעים עליך?

אני מאוד אוהב טיולים ולארח אנשים , בכלל אוהב אנשים.

"אחת המטרות הגדולות שלי כעת זה לשנות את מערכת החינוך וליצור חוויית לימוד חדשה עם תחום היזמות הטכנולוגית. על זה אני עובד בשנה וחצי האחרונות ואני לא מתכוון לשינוי קטן אלא ממש לעשות מהפכה, ליצור משהו שלא נראה בעבר. זה לא עוד זרם חינוכי או כיתת סייבר, זה הרבה יותר מזה והפרויקט יאפשר ליצור כישורי חיים לדור הבא"

-אם תגיע לאי בודד, על מה לא תוותר לעולם?

אני חושב שהיום על אי בודד דבר ראשון שאסור לוותר עליו זה מטען...  

-מה מעסיק אותך בימים אלה?

כל נושא ההתרחבות של מתחמי יזמות בארץ ובעולם. בנוסף, בפן החינוכי, העבודה על הקמת מודל חינוכי חדש ותכליתי יותר המשלב יזמות וטכנולוגיה.

-כמה זמן אתה גר בעיר ומה את הכי אוהב בה?

אני מתגורר במודיעין 17 שנה והכי אוהב את האנשים שבה.

-מנת האוכל המועדפת עליך

שווארמה, ג'אנק פוד במיטבו

-מי אחראי על הארוחות אצלכם בבית

אשתי שהיא טבחית לתפארת.

-סרט או הצגה אחרונה שראית ואהבת?

סרט שאני לא זוכר את שמו כרגע אבל עסק בשתי נשים שהשפיעו על ההחלטה בהנחתת האסטרונאוט הראשון על הירח. המופע האחרון שהייתי בו לפני כמה ימים של הגבעתרון עם ירדנה ארזי, זה המעט של געגוע למה שהיה פעם יותר ערכים, יותר קולקטיב ויותר צניעות

-ספר אחרון שקראת ואהבת?

אני קורא תמיד כמה ספרים במקביל. אחד מהם הוא המשנה של מנכ"ל ג'נרל אלקטריק וסוד הניהול שלו.

-יעד החופשה המועדף עליך?

בארץ עין פשחה זה לא רחוק ממודיעין, יש מים מתוקים וכייף אדיר לילדים. בחו"ל זה יכול להיות כל מקום, אין לי יעד מועדף מסוים, העיקר שאהיה עם המשפחה ושהטיול יכלול הרבה טבע, כולנו אוהבים את זה.

"מה מעצבן אותי? אי צדק ועוולות מצד אחד וטמטום מצד שני. לדוגמא ביורוקרטיה מסורבלת או אטימות של גורמי ממסד ואנשים שפשוט לא מבינים איך ההחלטות שלהם פוגעות במשהו רחב הרבה יותר, בצד האינדיבידואלי של היחיד. זה גם מה שמייצר אצלי את הטריגר לפעול ולשנות"

-עם איזו דמות בארץ או בעולם היית רוצה לשבת לארוחת בוקר ?

עם שלושה אנשים: שמעון פרס, כי משהו מהחוכמה שלו צריך לדבוק גם בנו, עם קנדי מפני שהוא דמות שהציגה חזון ועם משה רבנו כדי לדבר על מנהיגות.

-זיכרון ילדות...

הזיכרון הטראומטי  שלי מהילדות הוא הרגע שבו רצתי לכביש. עד היום אני זוכר את המבט המפוחד של הנהג. למזלי דוד שלי הצליח לתפוס אותי ופשוט חטף אותי מהכביש ברגע האחרון. זיכרון אחר הוא מגיל שנתיים, כשאבא שלי חזר ממלחמת יום כיפור וכל הפנים שלו היו מלאות בזקן, זו תמונה שחרוטה אצלי. הזיכרונות שלי כנער זה בעיקר ההתנדבות בקיבוצים. החל מכיתה ז' היינו נוסעים בכל חופשה, חנוכה, פסח וכמובן החופש הגדול ומתנדבים לעבודה בכל קיבוצי התק"מ ברחבי הארץ, אני זוכר הכל, החל מהעבודה בפלחה ועד לטיולים בטבע.

-מה הסוד שלך?

אני חושב שהסוד שלי, ואולי יגידו שאני נאיבי, זה להבין את האנשים. האמונה היוקדת באנשים בסופו של דבר חוזרת אליך. בנוסף, זה לדעת קודם כל לתת ואחר כך לקבל, מפני שנתינה יוצרת הרבה מאוד אפשרויות (לאו דווקא הזדמנויות). רוב האנשים שואלים 'מה יוצא לי מזה' אבל אם נהיה קשובים יותר אחד לשני ותומכים יותר היינו מצליחים הרבה יותר, גם כאינדיבידואל וגם כחברה.

"מה הצלחה בעיניי? לקחת רעיון או נושא, להתמודד איתו ולהגשים אותו. הצלחה לאו דווקא אומרת עושר והרבה פעמים העושר ב"ע" הוא דווקא האושר ב"א". אנשים מסופקים שעושים דברים בצנעה זה משהו שצריך להסיר בפניו את הכובע. זה לא רק המוטיב הכספי"