מאת: חלי ויינשטיין * צילומים: פרטי ולע"מ

100 מילה על המרואיינת

אלונה ירדן, אוטוטו 39, נשואה לגאי (40) ואמא לארבעה בנים, שחק (11) התאומים גבע ולוטן (10) ואדר (7) היא האורחת שלנו השבוע במדור ולמרות שזה נראה כמעט בלתי אפשרי, יש אולי כמה תושבים בעיר שטרם שמעו עליה. כמו הרבה אחרים היא הגיעה מעולם ההיי טק אך כשהפכה לאם, החליטה לעשות שינוי מקצועי והפכה עד מהרה לבעלת עסק מצליח בתחום ניהול עמודי פייסבוק עסקיים. למען הגילוי הנאות נספר שהיא בעלת יהמדור "אלונה חופרת" כאן ב"מודיעינט" ולא שעשינו לה בגלל זה הנחות בשאלון הזה. 

הכמיהה להיכרות של עוד ועוד אנשים מהעיר שהיא כל כך אוהבת, הרצון לעזור לבעלי עסקים לשווק את עצמם בדרך הנכונה והמגורים במרחק ממרבית חבריה גרמו לה לפתוח את ביתה לעוד ועוד מיזמים, מפגשים חברתיים ועסקיים ומשם הדרך אל קבוצת פייסבוק נשית מצליחה היתה מהירה. אם חשבתם שזה סיפק את הבחורה הפעלתנית והאנרגטית, טעיתם. היום היא כבר חובקת עסק בתחום הצילום, טור אישי במאקו, שישה ספרים שכתבה והרצאות שהיא מעבירה על ההתמודדות שלה כאם לילדים עם תסמונת אספרגר בעקבות הספר המצליח "המדריך לגידול ילדים עם תסמונת אספרגר".

- מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר?

קפה. כל מי שמכיר אותי יודע שממש לא מומלץ לנהל איתי שיחה לפני שאני שותה את קפה הבוקר שלי. בעלי גאי אמון על פיזור הילדים בבוקר לבתי הספר וברגע שאני שומעת את הדלת נסגרת ואת השקט שמשתרר בבית, זה הרגע בו אני מקלפת את השמיכות מעלי ויושבת בחצר עם כוס הקפה שלי. ככה הבוקר שלי מתחיל. אני לא עושה שום דבר לפני זה.

"הייתי בכיף חוזרת לתקופת הינקות. נראה לי שאחרי שהפכתי להיות אם לארבעה בנים, זה יכול להיות הדבר הכי מפנק עבורי, לחזור לשלב בו אני תינוקת שיכולה לשכב ולהירדם מתי שאני רק רוצה בזמן שכולם יתאמצו ויעשו כמיטב יכולתם שלא להפריע לי. לצרוח בקולי קולות כדי שיאכילו אותי, מבלי להצטרך לקום או ללכת לשום מקום"

-את באמת ישנה?

אני כבר מזמן אומרת שמה שאנשים מציגים ברשתות החברתיות לא משקף את המציאות...היום שלי מתחיל סביב השעה 07:30-08:00 ומסתיים בשעה 21:30, בה הטלפון עובר אוטומטית למצב השתקה ואני נכנסת למיטה לישון. החברות הקרובות שלי יודעות שאחרי 22:00 אין עם מי לדבר.

- כמאותגרת קשב וריכוז, המשימות היומיות שלך רשומות או בראש?

הכל רשום. הכל, הכל, הכל! אני מכניסה בגדים למכונת הכביסה ומיד מכוונת שעון מעורר כדי שאדע מתי להעביר את הבגדים למייבש. אני מקפיצה את הילד לחוג ויש לי תזכורת אוטומטית לאסוף אותו. כל המשימות שלי נכנסות לתוכנה ואפילו מסודרות לפי סדרי עדיפויות, תאריכי יעד לביצוע ומשך הזמן שנדרש לי להשלמת המשימה. זה אולי נשמע כאילו אני מאוד מסודרת אבל אלו בעצם כלי העבודה שלי, אותם למדתי והפנמתי אחרי חיים של שכחה ואכזבות.

בנוסף, ברוב הימים אני נוטלת ריטלין ואז אני מצליחה גם להתמיד ברישום המשימות. בימים שאני שוכחת ליטול את התרופה, ויש כאלו ימים, אז יכול לקרות מצב בו אבטיח למישהו שאחזור אליו ושוכחת, או שאני מקבלת הודעות שאני אמורה לרשום אותן או להעביר הלאה והן נעלמות לי או שאני מוצאת את עצמי רוכשת שטויות באלי-אקספרס במשך שעות...

- מה הכי מרגש אותך?

זאת שאלה מצחיקה כי אני מאוד רגשנית. הכל מרגש אותי, באמת הכל, זו יכולה להיות פרסומת של סלקום שתרגש אותי, סרטים רומנטיים, סרטונים של ילדים שמתרגשים לכדי דמעות....באמת הכל מרגש אותי ואני אוהבת את זה שאני חיה בהצפה של רגשות. זה אולי מעייף אבל נפלא!

- מה מצחיק אותך?

הכי מצחיק אותי כשאנשים נבהלים. זאת הפרעה עמוקה ואני מבינה שאני צריכה לטפל בזה מתישהו אבל אין לי שליטה על זה. סרטונים של אנשים שנבהלים קורעים אותי מצחוק ואני עצמי יכולה לבלות הרבה מאוד זמן מאחורי המעקה של המדרגות בהמתנה לאחד מילדיי שיעלה ברגע הנכון ואני אוכל להבהיל אותו...או להתגנב מאחורי בעלי כשהוא במטבח ולצעוק כדי שיבהל.

"ברוב הימים אני נוטלת ריטלין ואז אני מצליחה גם להתמיד ברישום המשימות. בימים שאני שוכחת ליטול את התרופה, ויש כאלו ימים, אז יכול לקרות מצב בו אבטיח למישהו שאחזור אליו ושוכחת, או שאני מקבלת הודעות שאני אמורה לרשום אותן או להעביר הלאה והן נעלמות לי או שאני מוצאת את עצמי רוכשת שטויות באלי-אקספרס במשך שעות"

- מה מעצבן אותך?

זו שאלה בעייתית ויש לה תשובות מרובות אבל אפשר לומר שצרות עין מוציאה אותי מדעתי. מהרגע בו החלטתי לשים את עצמי במקום ציבורי אני נתקלת במקרים של הפגנת צרות עין שפשוט מכווצים אותי מבפנים. אני משתגעת מזה. בנוסף, אי צדק יכול להוציא אותי מדעתי ואני ממש חייבת לדעת שהיקום רואה ורושם מי עושה דברים טובים ומי לא ולמי מגיעות הצלחות ולמי קצת פחות.

- מה הכי מפחיד אותך?

רוע. אני מאמינה גדולה בעימותים ובליבון חילוקי דעות. יש לי את הדרך שלי להציג את עצמי בצורה שקופה וחשופה כך שתאפשר להוריד את המגננות של הצד השני בשיחה, רק אז ניתן לנהל דיאלוג רגוע ולהגיע להסכמות משותפות. כשאני ניצבת מול מישהו שמביט בי בכוונה לפגוע אני משתתקת. אין שם מקום להיגיון או הסברים וכל הורדת מגננות שלי רק תאפשר פגיעה עמוקה יותר וזה מפחיד.

- לאיזו תקופה בעבר היית חוזרת אם היית יכולה?

הייתי בכיף חוזרת לתקופת הינקות. נראה לי שאחרי שהפכתי להיות אם לארבעה בנים, זה יכול להיות הדבר הכי מפנק עבורי, לחזור לשלב בו אני תינוקת שיכולה לשכב ולהירדם מתי שאני רק רוצה בזמן שכולם יתאמצו ויעשו כמיטב יכולתם שלא להפריע לי. לצרוח בקולי קולות כדי שיאכילו אותי, מבלי להצטרך לקום או ללכת לשום מקום, שמישהו שגדול ממני בכמה וכמה מונים ישא אותי באוויר, ירים אותי, יהפוך, יניף ויתפוס חזרה, זה יכול להיות גן שעשועים של ממש.

- אם היה לך מג'יק סטיק, לאיזה זמן בעתיד היית רוצה להגיע?

אני מתה להיות סבתא. אין לי כבר סבלנות לחכות כדי לראות את ילדיי כהורים בעצמם, לדעת באיזו עבודה הם בחרו לעסוק, מי האישה ברת המזל שהצליחה למסד את יחסיה איתם ואם הם יעמדו בהבטחה שלהם וילדו כל אחד ארבעה נכדים עבורי.

- מה החלום הבא שלך בקריירה או בחיים בכלל?

החלום בקריירה הוא טלוויזיה אבל לפני כן יש לי עוד הרבה מאוד ספרים  בראש שאני רוצה להספיק לכתוב.

עם מי הייתי רוצה להיפגש? עם בנימין נתניהו. יש משהו בדמות שלו שמרתק אותי והייתי מאוד רוצה לשבת לארוחת בוקר איתו ולראות בעצמי אם הדמות מעוררת האנטגוניזם שמשתקפת בתקשורת נשקפת אחרת במפגש פנים מול פנים רגוע ונטול אינטרסים.

- מה המשפט שהכי מאפיין אותך?
פשוט לעשות/

- אם תגיעי לאי בודד, על מה לא תוותרי לעולם?
המבורגר!

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

אני עובדת על ספר המשך בנושא גידול ילדים על הרצף האוטיסטי. בספר הראשון התמקדתי יותר בהסברים שנדרשים עבורנו, האנשים הנורמטיבים, את צורת החשיבה של המאובחנים. עכשיו אני כותבת ספר מזווית ראייה מעניינת אחרת וכל רגע פנוי שיש לי, אני יושבת ומעבה את הפרקים עם דוגמאות, סיפורים מצחיקים ומסרים לקוראים.

יעד החופשה המועדף עליך?
תאילנד.

עם איזו דמות בארץ או בעולם היית רוצה לשבת לארוחת בוקר ?

עם בנימין נתניהו. יש משהו בדמות שלו שמרתק אותי והייתי מאוד רוצה לשבת לארוחת בוקר איתו ולראות בעצמי אם הדמות מעוררת האנטגוניזם שמשתקפת בתקשורת נשקפת אחרת במפגש פנים מול פנים רגוע ונטול אינטרסים.

זיכרון ילדות?

סוכות של כיתה ד'. אמא שלי הזמינה את כל החברים מהכיתה לישון אצלנו בסוכה שהייתה בעיקרון ארבע שמיכות פיקה מחוברות לחבלי הכביסה שבחצר ומעליהם כמה ענפים. באמצע הלילה החל לרדת גשם זלעפות וההורים שלי החלו בפיזורים של כולם ברחבי קרית חיים בחזרה לבתים.

מה הדבר שהכי חסר לך?

שעות ביממה. אני יודעת שאני עושה הרבה ואני יודעת שאני מספיקה המון אבל הייתי שמחה לעוד 5-10 שעות ביממה. יחד עם כל מה שעשיתי, יש לי עוד המון תכניות וכל מה שאני זקוקה לו זה עוד זמן. אני בוודאי לא יכולה להתלונן על מחסור בשעות שינה כי אני מקפידה לישון היטב אבל על שעות ערות אני בהחלט יכולה להלין.