מאת: חלי וינשטיין * צילומים: פרטי

100 מילה על המרואיין

אלי רוזנברג, 68, נשוי לסימה, אב ל- 4 וסב ל- 6 נכדים, שהגיע למודיעין בערב פסח 1997 הוא מראשוני התושבים בעיר שעוד זכו אז לעציץ מתנה מראש העיר. "הגעתי לעיר" הוא מספר "לפני 20 שנה, בערב פסח 1997, כשעוד אפשר היה לומר כאן שימין ושמאל, רק חול וחול. היינו מחלוצי העיר שקיבלו עציץ מתנה מראש העיר עם כניסתם לגור".  

את הבקשה הראשונה שלו למשה שכטר ז"ל, ראש המועצה והעיר הראשון של מודיעין, הוא שיגר עוד לפני שעבר לכאן: "בוא ונקים בעיר את סניף יד שרה". שכטר, שהתרגש מאוד, לא חיכה שרוזנברג יגיע אליו, אלא ניגש אליו בעצמו לפגישה בנושא.

היום, כשהוא משמש בתפקיד יו"ר יד שרה בהתנדבות ובמשרה מלאה, הוא לא מוותר על הקדשת שעות הפנאי שלו לעזרה לזולת בכל דרך אפשרית.  "התנדבות היא מתנה מעולם החסד והמטרה היא לקרוא לעוד ועוד אנשים לקום ולעשות מעשה קטן וטוב עבור מישהו אחר".

וידאו - כתבה בחדשות 2

;t=9s">;t=9s

- ספר על ההתנדבות הראשונה בחייך, באיזה גיל זה היה ?

הייתי מאוד צעיר וליוויתי ילד ממשפחה מקסימה בשכונת הארגזים, הסמוכה לשכונת התקווה בתל אביב, עזרתי לו בלימודים וזו היתה חוויה מיוחדת.

-מה הכי מרגש בעיניך? כשאני הולך בכל שישי להוספיס בתה"ש ושר עבורם את 'ידיד נפש – אז תתחזק ותתרפא' זו זכות גדולה לתת חיוך לאנשים הללו. בנוסף, מרגש אותי לראות את החיוך של הילדים שטסים איתי, כשאני רואה את זה אני יודע שזכיתי וכמובן הפעילות ביד שרה , האהבה שכולם מקבלים, כשאני רואה את זה נשמתי מחייכת כך שאני מרוגש מכל כיוון

- תמיד מצאת זמן פנוי לעסוק בכך?

גם כשהייתי מאוד עסוק תמיד התנדבתי. היה לי גם קשר טוב בעבר עם שרי אריסון והם מאוד עזרו לי בפעילות קהילתית ועד היום, הטיסות עבור ילדי עמותת "חיים" ממומנות על-ידי בנק הפועלים. ההתנדבות היא חלק גדול מחיי ותמיד אמרתי שאת החלק האחרון של חיי אקדיש להתנדבות ואכן, מגיל 59, עם הפרישה המוקדמת לפנסיה, אני עוסק בזה. אני מאושר וחי בשמחה ומבחינתי, שכרי זו העשייה למען הזולת והאינטראקציה עם האנשים ואני מאמין שעולם החסד הוא זה שבונה אותך".  

- ואיך זה התנהל?

סניף יד שרה במודיעין הוקם לפני 19 שנה, ב- 98', כשעדיין שימשתי בתפקיד בנקאי בכיר ואת רוב הדברים ניהלתי תוך כדי ומאז הפרישה שלי לפני 9 שנים הפך הסניף המקומי למקום המרכזי בחיי בכלל ופרט ב- 4 שנים האחרונות. כרגע יש לנו סניף פעיל מאוד עם 150 מתנדבים וזה מאוד מרגש לראות את העשייה ואת ההתנדבות.

פרויקט הטסה ייחודי

- ספר על פרויקט הטסת הילדים בשמי הארץ    

אני משמש כממלא מקום יו"ר עמותת "חיים", עמותה ארצית שהוקמה על-ידי הורים לילדים חולי סרטן ומפעיל שם פרויקט ייחודי שפועל מזה 20 שנה שמאפשר לילדים הללו חוויה יוצאת דופן של הטסת מטוס ססנה. בפרויקט הזה לוקחים חלק חברים, תושבי העיר וחברי מועצת העיר, ביניהם וביניהם אלעד שמעונוביץ, שמעון גואטה ומיכל פרפרי שנרתמו לנושא.

במסגרת זו נערכת פעילות בהובלת טייס קרב לשעבר, במטרה לאפשר לילדים הללו חוויית שליטה, שמתחילה בעבודה על הקרקע בשילוב מוסיקה ויצירה עד לרגע שבו הילדים ממש מתנסים בהטסת מטוס בגובה נמוך, זה מדהים לראות את המבט השמח והנרגש שלהם לאחר מכן. אני קורא לזה לפתוח ולסגור את מעגלי הלב.

- ואתה מקפיד לשמח גם את המבוגרים החולים

"זה פרויקט משמעותי נוסף שמתקיים כבר 13 שנים בכל יום שישי, בו אני מגיע עם חבורה של מוסיקאים להוספיס האונקולוגי למבוגרים בתל השומר כדי לשיר לנגן ולשמח אותם, רגע לפני שהם הופכים למלאכים. זו זכות גדולה בשבילנו.

אני משמש כממלא מקום יו"ר עמותת "חיים", עמותה ארצית שהוקמה על-ידי הורים לילדים חולי סרטן ומפעיל שם פרויקט ייחודי שפועל מזה 20 שנה שמאפשר לילדים הללו חוויה יוצאת דופן של הטסת מטוס ססנה. במסגרת זו נערכת פעילות בהובלת טייס קרב לשעבר, במטרה לאפשר לילדים הללו חוויית שליטה, שמתחילה בעבודה על הקרקע ועד לרגע שבו הילדים ממש מתנסים בהטסת מטוס בגובה נמוך

"מודיעין - עיר עם גנטיקה של התנדבות"

- מהו פרויקט אסירי תודה?

זה פרויקט מיוחד שהוא ממש מסע עבורנו שמוקדש למען אסירים בבתי כלא שונים, בו אנו באים אליהם בגובה הלב, כאדם אל אדם ועוזרים להם. במסגרת זו הם הפכו בעצמם לשליחי מצווה כמפיצים את נושא ההתנדבות, חלקם לקחו על עצמם פרויקטים אישיים כמו אימון כדורסל, פעילות למניעת התאבדויות והקמת קבוצות לכישורי חיים וחלקם כפרויקטים קבוצתיים למען הקהילה. אני זוכר שהיינו טסים בשבתות מעל כלא רימונים בשעה שהם היו בחוץ כדי להגיד שלום מלמעלה. כרגע לקחתי הפסקה קלה מהנושא אבל אני עוד אחזור לזה, אני בטוח.

- מה עוד?

ארגנתי קבוצת שיח בקתדרא בה מתנהלים דיונים על נושאים אקטואלים, חברתיים ועל יהדות. גדלתי בבית עם רקע דתי לאומי ועד גיל 30 הייתי עם כיפה, והיום כשאני יוצא מהמפגשים האלו אני מקבל משמעות מיוחדת גם לנושא היהדות. אין כמעט מפגש שאני לא יוצא נרגש ממנו ונפעם מעומק הדברים שנאמרו בו. מאחר וחשוב לנו גם לתרום, כל אחד מהמשתתפים תורם שקל אחד בודד, והכסף נאסף למטרות תרומה כך שגם כאן יש לנו הזדמנות למעשה חסד קטן למען אחרים.

- זו עיר עם היקף התנדבות גבוה, איך אתה מסביר את זה?

מודיעין זו העיר המתנדבת ביותר בישראל, ללא ספק. היא קיימת רק 21 שנים ויש בה למעלה מ-70 ארגוני התנדבות, זה מאוד מיוחד וזה רלוונטי לכולם, לראשי הערים ואנשי המועצה וכמובן החינוך מבית והערכים של האוכלוסייה בעיר, יש כאן ריכוז מאוד משמעותי של פעולות התנדבות וזה מדהים.  זו עיר עם גנטיקה של התנדבות ואני רואה את זה היום, ביד שרה שיש לי מתנדבים בשלושה דורות, הסבתא, הבן והנכד וזה מקסים.

במשך 16 שנים שימשתי כיו"ר ארגון המתנדבים בעיר, יישבתי המון עם יורם כרמון ועם שלמה אלפסי היקרים ועם העמותות השונות כדי לראות היכן אפשר לעזור, ש לי פוסט דוקטורט בנושא. גם ראשי הערים עשו המון למען הקהילה משה שכטר ז"ל, משה ספקטור שאני מאוד מחובר אליו ואל רעייתו וכמובן חיים ביבס שהוא איש מאוד יקר שעושה חסד של אמת בצניעות רבה.

בשעתו קיימנו פעילות התנדבות עם איציק דסה ופעמיים בשבוע למדנו בביתו יהדות. חיים ביבס היה מכין את פרשת השבוע ומגיע ואני חושב שזה החיבור האמיתי שלנו בעיר, ה"ביחד" שלנו ובהקשר זו מדובר בעירייה שהיא מאוד מיוחדת ומחוברת לנושא".

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

פרויקט חדש ומיוחד בעיר שקם לפני 9 חודשים שנקרא חיבוק של אור, יצרנו אותו עם מנהל אגף שירותי הרווחה יעקב אלמוג, יורם כרמון ומיכל אלימלך ומטרתו ליווי רוחני לחולים סופניים בכל סוג של מחלה ולא רק סרטן. יש בעיר גם את מנדלת הלב והאגדוה למלחמה בסרטן, שעושים עבודה מאוד טובה אבל הייחוד שלנו הוא לתת את המענה הרוחני לכל חולה בכל מחלה. כולם נרתמו ופרגנו וחיים ביבס שהגיע למפגש השני שלנו עזב הכל והגיע כדי לחזק. הוא יוצא יוצא מגדרו כדי לעזור וכך גם שני ראשי הערים הקודמים שלנו, חברי מועצת העיר ותושבי העיר הנפלאים.

עם מי תרצה לשבת לארוחת בוקר? עם סימה האישה שאיתי. היא כל כך מפרגנת לי כל החיים ואני מאוד מעריך את הפרגון המתמשך שלה. למרות המשמעות הכלכלית שמתלווה לנושא הפרישה שלי וההתמקדות בהתנדבות, היא תמיד תמכה בי והיא שותפה של ממש גם כשהיא מאוד עסוקה בעבודה שלה כמנהלת בחינוך המיוחד. היא מפרגנת מכל הלב וזה ממש לא מובן מאליו

- מה הכי מרגש בעיניך?

כשאני הולך בכל שישי להוספיס בתה"ש ושר עבורם את "ידיד נפש – אז תתחזק ותתרפא" זו זכות גדולה לתת חיוך לאנשים הללו. בנוסף, מרגש אותי לראות את החיוך של הילדים שטסים איתי, כשאני רואה את זה אני יודע שזכיתי וכמובן הפעילות ביד שרה , האהבה שכולם מקבלים, כשאני רואה את זה נשמתי מחייכת כך שאני מרוגש מכל כיוון וזה מה שטוב בהתנדבות – זו מתנה מעולם החסד.

 מסע אל החמלה בבודהיזם

- מה מצחיק אותך?

מלא דברים, למשל אנשים שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות, אנשים עם אגו. אני מאוד אוהב לצחוק ואני צוחק הרבה. אני זוכר שבאחת השיחות בקתדרא ליוויתי את נושא הצחוק במקורות היהודיים וברגע מסוים עצמתי עיניים וצחקתי כמו משוגע ואחרים הצטרפו אלי, לצחוק בעיני זה חופש.

- מה מרגיז אותך?

אדישות ואטימות חברתית והיעדר יושרה.

- על מה לא תוותר באי בודד?

על עזרה לזולת, זו מתנה שקיבלתי מהאל, כך שאני מניח שאעזור שם לבעלי החיים.

- ספרים שאתה אוהב מאוד?

התנ"ך, הנסיך הקטן ומר אל, כאן אנה.   

על החוויה הבודיהיסטית: זה היה ממש כמו טירונות בסיירת צנחנים, רק שלאחר מכן עושים מדיטציה. גילית שהם מדברים על אהבת האדם והחמלה ממש כמו ביהדות, יש דמיון מופלא...אחד הדברים המוזרים הוא שהם מחתימים אותך על התחייבות שלא תהרוג אף יצור חי, ואתה חותם כי זה ברור מאליו ורק אחר כך אתה מבין שהם מתכוונים לכל יצור חי, גם לא נמלה או חרק. עד כדי כך הם מלאים בחמלה

- מהו הטיול המשפחתי המועדף עליך?

כל מה שקשור לטבע ובעיקר לאנשים. אנחנו מאוד אוהבים את הים ומחוברים אליו, כולנו במשפחה צוללים כך שאנחנו מבלים הרבה בצלילה באילת. אני מאוד גאה בילדים שלי ואני זוכר את השמחה שלי, כשהבת שלי, שעושה היום דוקטורט בחקר הסרטן בכבד, קיבלה את שני הכוכבים וצללנו יחד, הרגשה מדהימה, כשאני ושני ילדי לצידי מתחת למים, זה קסום.

- מה אתה אוהב בעיר מודיעין?

את הטבע הקסום שבה, את יער בן שמן שאני תמיד קורא לו היער של כיפה אדומה. יש לנו מיקום טבעי מצוין ואנשים קסומים בעיר.

- בסרט על חייך מי יגלם אותך?

שאלה קשה.

- מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?

ספורט, למידה וקריאה, אני חוטא בכתיבת סיפורי ילדים וכמובן הרבה טבע.

- איזה מקום בעולם אותו תרצה לחוות?

אני אנתרופולוג חובב מטבעי וכבר עשיתי כמה דברים ייחודיים, כמו לחיות עם אסקימואים בשולי הקוטב ומסע אל החמלה בבודהיזם, אז סביר להניח שעוד אחזור לבקר את האסקימואי הזה, אני רוצה לפגוש אותו ועוד בחיים האלה. לאנשים במצוקה יש גישה מיוחדת, אלו אנשים מלאי אהבה שעברתי איתם חוויה מיוחדת ויש בעולם הרבה אנשים כאלה וזו אותה חוויה אנושית כמו שאני חווה ביד שרה, להיות עם אנשים אוהבי אדם, שכאשר מקלפים מהם את המעטפת החיצונית, מה שנשאר זה החיבור האנושי. אם אתה מגיע לכל אדם בגובה האמיתי של הלב, אין אדם שלא מתחבר אליך.

- ספר על החוויה הבודהיסטית

חוויה מדהימה, חזרתי משם רק לפני שלושה שבועות. רציתי לחקור את נושא החמלה בבודהיזם ושהיתי איתם 10 ימים, זה היה ממש כמו טירונות בסיירת צנחנים, עם השכמה בחמש בבוקר, רק שלאחר מכן עושים מדיטציה. גילית שהם מדברים על אהבת האדם והחמלה ממש כמו ביהדות, יש דמיון מופלא, כמובן שיש להם כלים אחרים, אבל הבסיס דומה מאוד.

אחד הדברים המוזרים הוא שהם מחתימים אותך על התחייבות שלא תהרוג אף יצור חי, ואתה חותם כי זה ברור מאליו ורק אחר כך אתה מבין שהם מתכוונים לכל יצור חי, גם לא נמלה או חרק. עד כדי כך הם מלאים בחמלה ואכן, יש להם חדר שלם בו הנמלים חוגגות כי אסור להרוג אותן. יום לפני שחזרתי טסנו מעל האוורסט והסתכלתי למטה ואמרתי לעצמי, הנה אני רואה את כפות הרגליים של אלוהים".

- עם מי תרצה לשבת לארוחת בוקר?

עם סימה האישה שאיתי. היא כל כך מפרגנת לי כל החיים ואני מאוד מעריך את הפרגון המתמשך שלה. למרות המשמעות הכלכלית שמתלווה לנושא הפרישה שלי וההתמקדות בהתנדבות, היא תמיד תמכה בי והיא שותפה של ממש גם כשהיא מאוד עסוקה בעבודה שלה כמנהלת בחינוך המיוחד. היא מפרגנת מכל הלב וזה ממש לא מובן מאליו, אבל זה הכח הנשי, אשת חייל מי ימצא.