המושג "לנשום אוויר לרווחה" ממש לא מובן מאליו עבור רחלי צור מזרחי, תושבת מודיעין מכבים רעות והבעלים של 'המרכז לרפואה אסתטית',  במיוחד מאז שהתברר שבנה אלירן, חולה בסיסטיק פיברוזיס. את העסק שלה היא דאגה לפתוח בסמוך לדירתה, על מנת שתוכל להשגיח עליו בהתמודדותו הלא פשוטה עם המחלה.

במשך ארבע שנים מצאו עצמם רחלי ובעלה רונן במרוץ על החיים של בנם המשותף אלירן. הוא התאשפז פעמים רבות בבתי חולים, כאשר בכל פעם אומרים הרופאים שמדובר ברגישות למאכל זה או אחר, הגורמים לתופעות הלוואי מהן סבל. עד שהגיעו לרופאה שבדקה לעומק את התסמינים מהם סבל, והודיעה להם כי בנם סובל מ'סיסטיק פיברוזיס'.

מאז, המושג "לנשום לרווחה" ממש לא מובן מאליו עבור רחלי ועבור משפחתה. "אלירן זקוק להשגחה צמודה, ולכן מאז שנודע לי שהוא חולה בסיסטיק פיברוזיס החלטתי להעביר את העסק שלי משכונת רמות בירושלים,  אל העיר מודיעין מכבים רעות", היא מספרת ומוסיפה "חיפשנו קהילה צעירה ורצינו שינוי, וגם על מנת שאוכל להשגיח מקרוב על אלירן. לפני כשנה חגגנו לו בר מצווה באירוע מרגש שלא יישכח זמן רב, במיוחד על ידי קרובי המשפחה והחברים הרבים שהגיעו אליו".

לדברי רחלי, אלירן 'מפוצץ' באהבה שהוא מקבל מכולם, ובעצמו מעניק המון אהבה להוריו, לאחיו ולכל הסובבים אותו, אך ההתמודדות עם הסיסטיק פיברוזיס איננה פשוטה.

מדובר במחלה הפוגעת במערכות גוף רבות וגורמת נזק חמור לתפקוד הריאות והלבלב, כאשר הפגיעה העיקרית היא במערכת הנשימה והריאות. על מנת לחיות איתה נאלץ אלירן לבלוע מדי יום עשרות כדורים ביום, לבצע מדי יום תרגילי פיזיותרפיה נשימתית בהדרכתה של פיזיותרפיסטית המגיעה הביתה, ואף להיעזר במכשיר רפואי מיוחד שעוזר לו לנשום. שגרה רפואית זו משבשת את הכל, כי אי אפשר לצאת לחופשה אלא ליומיים בלבד – הזמן המקסימלי שהוא יכול לא להשתמש במכשיר הרפואי המסייע לו לנשום.

אשת האסתטיקה והקוסמטיקה עברה לא מעט בחייה, אך שום דבר לא עצר אותה מלהגשים את החלום שלה. רחלי נולדה וגדלה בשכונת קטמון בירושלים. הוריה היו עסוקים בלפרנס את הבית, ולכן שלושת האחים היו לבד ברוב שעות הצהריים ואחר הצהריים או שיחקו מחוץ לבית עם החבר'ה מהשכונה, כפי שהיה מקובל אז. בכיתה ח' 'הקפיצו' אותה כיתה, והיא החליטה ללמוד בקיבוץ עין השופט "כי הייתה לי פנטזיה ללמוד בו", היא מספרת," אבל בדיוק אחרי שבועיים העיפו אותי משם בגלל בעיות משמעת. חזרתי ללמוד בבית ספר 'דנמרק' בלי כל חשק ללמוד, ואז בעצם הפסקתי ללמוד".

היא אמנם הגיעה לבית הספר כמו כולם, אבל מעידה על עצמה ש"בתכל'ס ישבתי על הגדר עם כל החבר'ה. לא באתי בשביל ללמוד, כי לא עניינו אותי הלימודים ובכלל לא ניגשתי למבחנים".

בגיל 18 התאהבה בבחור בן 23 משכונת קטמון, אותו הוריה לא היו מוכנים לקבל, לאחר שנישאו בכל זאת, החזיקו מעמד שנתיים בלבד והתגרשו. היא למדה עיצוב שיער וקוסמטיקה והתחילה לעסוק בתחום בביתה ובהמשך בקליניקה. בגיל 29 התחתנה שוב, ואחרי שלוש שנות נישואין ותאומים בני שנה שנולדו להם, התגרשה בשנית. במשך שבע שנים היא גרה עם שני ילדיה הקטנים בשכונת פסגת זאב בירושלים ועבדה בבית בעסק שהקימה לעיצוב שיער וקוסמטיקה כי רצתה להתמסר לגידול ילדיה וכיוון שחונכה לעבוד ולא לבקש אף פעם עזרה מאף אחד.

כשרצתה להגדיל את הכנסתה ולשפר את מצבה הכלכלי תלתה ברחבי השכונה מודעות בהן הציעה לנקות חדרי מדרגות בבנייני מגורים. היא קיבלה הצעות עבודה רבוץ ובתוך זמן לא רב הצליחה להגדיל את העסק לניקוי חדרי מדרגות והחלה להעסיק עובדים. במקביל, פתחה סטודיו מיוחד להתעמלות לנשים שפעל בשני אולמות רחבי ידיים, כולל חדר קוסמטיקה, חדר מכונות רטט עם מכשירי כושר מיוחדים ועוד.

את בעלה הנוכחי רונן הכירה במשרד המשפטים, כשהתאומים שלה היו בני שבע וגם לו היו שני ילדים מנישואים קודמים. להוריה היה מזנון שפעל בבניין משרד המשפטים בירושלים, ובאחת הפעמים כשהגיעה לבקרם, נוצר בין שניהם קליק כל כך חזק, עד שהוא הצליח לגשר מעל הסיטואציה הלא פשוטה והמורכבת ממנה הגיעו שניהם לנישואים החדשים והמאושרים. אלירן הוא ילדם המשותף של השניים. "ההמלצה שלי להורים אחרים, שילדם חולה בסיסטיק פיברוזיס, היא להיות חזקים, להאמין בטוב וליהנות כמה שיותר מהילדים שקיבלו, כי אלוהים נותן ילד רק להורים שהוא יודע שהם יכולים לטפל בו".