מאת: גיא גפן

עוד לא בן 18, אופיר גולדמן ממודיעין עושה לו שם בתחום ההפקה. הנער שמתגורר מעל פארק ענבה בעיר החליף את ספסל הלימודים בתעשיית הבידור והשואו ביזנס. הרבה גבות הורמו לאחר שהודיע גולדמן כי הוא פורש מהלימודים עוד לפני כיתה י"ב, אך עם הזמן התבהרו פני הדברים, כפי שסיפר אופיר בשיחה עם מודיעינט: "שני דברים הובילו אותי לפרישה מבית הספר -הראשון, הרגשת חוסר שייכות בתוך המסגרת, לא מצאתי את עצמי בתוכה והרגשתי שאין לי בה מקום, למרות שפה ושם הרגשתי שייך, למשל כשהייתי חלק מקבוצה שהשתתפה בתחרות יזמים צעירים. הדבר השני שהוביל אותי לפרוש היה כל מה שחיכה לי בחוץ. פרשתי כבר אחרי אינספור הפקות דיגיטל, דוגמת קליפים לכוכבי רשת עם מיליוני צפיות ולאחר מספר הפקות בטלוויזיה. בכל מקרה, תהליך הפרישה נמשך כשנה ולא כלאחר יד".

בשיחה עם אופיר גיליתי נער בוגר יותר מכפי גילו, שקול ומחושב ובעיקר כזה שיודע מה הוא רוצה מעצמו. תהליך הפרישה ששלו ארך כשנה, במהלכה גולדמן ניסה עוד לשלב בין בית הספר לעבודה: "הגיע השלב שהייתי צריך לבחור בין השניים. מתחילת כיתה י' עד י"א נמשך התהליך והוא היה לא רק מול בית הספר ומערכת החינוך, אלא גם מול הוריי, שלאורך כל הדרך תמכו בי, אבל לקח להם זמן להבין ולקבל את ההחלטה".

באופן טבעי, מסביב לאופיר הורמו מספר גבות לאור הבחירה יוצאת הדופן. " חלק התפעלו, חלק אמרו שאין לי עתיד, שזו הייתה הדעה הרווחת בהתחלה", מספר אופיר.

מאז עזב את כותלי ביה"ס, אופיר גולדמן לא שקט על שמריו: "מאז הפרישה הדברים קיבלו קצב מטורף. עשיתי את נינג'ה ישראל, פאודה, המרדף, שטח הפקר, הסרט "המוסד", משדר התרמה של עמותת וראייטי ופתחון לב לרשת 13, הקליפים שפתחו את חצי הגמר והגמר של האירוויזיון ועוד אינספור דברים", תיאר הנער המוכשר.

כמו בתסריט מסרט הוליוודי, החלום כמעט ונקטע בעקבות פציעה: "באחת ההפקות הגדולות עשיתי תנועה לא נכונה בזמן שהרמתי משהו כבד ונפצעתי בכתף שמאל", סיפר גולדמן, "הפציעה גרמה לי לבטל ימי צילום שכבר היו סגורים חודשים מראש, מה שכפה עליי לעצור את כל הטירוף ולנוח. ברגע שעצרתי זה היה כמו לקחת צעד אחורה מהמציאות המטורפת שבניתי לעצמי. פתאום ראיתי דברים מזווית אחרת, מהצד. הבנתי שאני אמנם אוהב את מה שאני עושה, אבל המחירים ששילמתי היו גבוהים מדי עבורי באותה תקופה. לא ראיתי הרבה את המשפחה, כמעט ולא הייתי בבית, לא ראיתי חברים ובכלל לא נהניתי מזמן פנוי", הוסיף אופיר. 

בנקודת תפנית זו הבין אופיר כי עליו למנן את הדברים בצורה נכונה ולאזן בין החיים לעבודה. היטיב לבטא אופיר: "משהו שלא נמצא באיזון לא יכול להתקיים".

האם יש לך תחושות חרטה?

"אין לי חרטה, אבל בהחלט יש דברים שהייתי עושה אחרת. כששקלתי את הפרישה מבית הספר, שמתי על המאזניים את הלימודים אל מול הקריירה ושקלתי. הוצאתי מהמשוואה חברים ובני נוער בגילי".

גולדמן בן ה-17 עם הפנים קדימה ואינו מתכוון לוותר על גיוס לצה"ל. אופיר צפוי להתגייס בקיץ הקרוב וחולם להגיע לקצונה.

אילו לקחים הפקת מהתקופה הזו?

"למדתי להעריך את הדברים הקטנים ולעבוד קשה, אבל בראש ובראשונה למדתי להקיף את עצמי באנשים טובים".

מה החלום שלך?

"החלום שלי, כרגע לפחות, הוא להקים חברת הפקות עצמאית שמפיקה דברים בעצמה. עשיתי את זה פעם, הפקתי וידאו באופן פרטי עם צוות משלי לעיריית תל אביב, עיריית מודיעין, אוניברסיטת בר אילן ועוד, אבל החלום כרגע הוא לקחת את זה צעד קדימה. אני חייב להודות שאני לא חולם בגדול עכשיו כשאני לפני צבא, מאמין שאחרי הצבא יהיו לי שאיפות שונות".

בימים אלה מעביר אופיר הרצאה בבתי ספר בהתנדבות מלאה. בהרצאותיו מעביר את הקהל במסע שעבר, אנשים שפגש בדרך ומה שהרגיש עמוק בפנים ואף אחד לא ידע. לדברי אופיר ההרצאה מציגה את עולם המבוגרים מעיניים של נער ואת הניגודיות בין העולמות.

לאופיר יש גם מסר לנערים בני גילו. "המסר העיקרי שלי הוא שתמיד תלכו בדרך שלכם, גם אם היא מנוגדת למה שאחרים מכתיבים לכם. זה תמיד היה המסר שלי, אבל בדיעבד אני יכול להגיד שלא תמיד פעלתי ככה. הרבה פעמים עשיתי מה שאחרים חושבים שאני צריך לעשות. זה היה מבלבל, אבל זה עזר לי להבין שגם לא מצאתי עדיין את הדרך שלי. השנה האחרונה הייתה הדרך שלי למצוא את הדרך שלי".