בראש הרשימה "אנחנו הצעירים" עומד אור גרינפלד. תושב העיר המתגורר בשכונת משואה, בן 26.

בקצרה על אור ועל פועלו:
אור סיים לאחרונה שמונה שנות שירות בצה"ל, הוא בעל תואר BA במנהל עסקים עם התמחות בניהול ספורט ובריאות וכיום עובד בתעשיה הבטחונית בתחום הכלכלה.
אור היה מיוזמי כוח הפעולה הראשון של הנוער במודיעין. הוא לחם כדי להקים את מועדון הג'ק המקומי ולהעלות על סדר היום ככל שיכל את צרכיו האישיים והחברתיים. בחמש השנים האחרונות, הוא עמל לבנות ולהרחיב את התנועה החברתית שהתעסקה בתרבות אחרת, צעירה ומחתרתית. הוא היה מראשי פורום הצעירים של ה-"יודה" ובשיתוף איתם ועם מחלקת הנוער והצעירים הפיק אירועים שונים כמו פסטיבל הבירה בוטיק 5, מודיעין פופ אפ, ואפילו את מסיבת ההשקה של המועדון עצמו.

מאיפה הגעת למודיעין?
הגעתי עם משפחתי מחולון למודיעין בגיל 5 (1997). למדתי בבית הספר דורות ובעירוני ב'.

השמועות לגבי הריצה שלך למועצה נשמעו בכל רחבי העיר. מה בסוף הכריע את כף?
מאז התחלתי את קמפיין "אור גרינפלד לראשות העיר מודיעין" בבחירות 2013, הרעיון להיות חבר מועצה מהדהד בראשי. אז, לפני חמש שנים, זה התחיל כקמפיין סאטירי שנועד להעלות את נושא הנוער והצעירים על סדר היום הציבורי, אבל כמעט מיד לאחר מכן הבנתי את הצורך וההשפעה שיכולה להיות לחבר מועצה צעיר שחי את זה "מהשטח".
ב- 5 השנים האחרונות, התנועה החברתית שלנו שנקראת "מפלגת הצעירים" התעסקה בתרבות אחרת לצעירים בעיר – הפקות, הופעות ומסיבות, בעיקר באופן מחתרתי – כדי לכפר על משהו שחסר פה. בחודשים האחרונים התלבטתי הרבה האם להפוך את זה לרשמי, כיוון שלהיכנס לפוליטיקה, במיוחד להקים רשימה, דורש המון גם מבחינה כלכלית ובעיקר מבחינה אישית. בנוסף, הייתה גם מחשבה שאפשר להשפיע יותר מבחוץ.
בסוף החלטתי שאני הולך על זה- בשבילי, בשביל החברים שלי, בשביל הצעירים שגרים בעיר הזאת. ברגע ששמתי את החשש בצד, זה היה הכי קל והכי טבעי שבעולם. בטח ובטח כשמודיעין כרגע בנקודת מפנה בהתפתחות שלה עם הקמת המע"ר והשכונות החדשות. אני מאמין שזה בדיוק הזמן, שבו הצעירים חייבים להיות שם כדי להשפיע.

אז אתה חשבת שאתה חייב לצאת ברשימה למועצה ומה עם הסובבים אותך?
כמובן שכולם תומכים, בעיקר החברים שרואים בי כמי שיביא את השינוי בעיר בשבילם.
את כל התהליך שעשיתי אני חייב לחברים הקרובים שלי, אלה שישבתי איתם במרפסת ויחד חשבנו בכלל על הרעיון הזה. משנת 2013 הם תמיד היו שם כדי לעזור, לצלם, לערוך ולעצב. כנראה שזה כוחם של הצעירים!

באמת? כולם תמכו מיד?
אם לומר את האמת, לא. היו גם כאלה שתמכו מאוד בהתחלה, אבל מאז ניסו להוריד אותי מהעץ. בהתחלה חששתי מאוד, אבל מהר מאוד הבנתי שזה בסדר כי גם הם מתמודדים בבחירות ברשימות אחרות ;)

אם כך, איך החלטת מי יהיה נכון עבורך? איך בנית את הרשימה שלך למועצה?
הויז'ן בהרכבת הרשימה שלי הוא לאגד את הצעירים שגרים כאן ורוצים לשנות והדילמה הייתה רק מי, כי יש כל כך הרבה!
לא חיפשתי  מי עשה הכי הרבה או מי יביא לי הכי הרבה בוחרים איתו. אני מאמין שזו שיטה מטופשת ופוליטית קלאסית. חיפשתי את האנשים שאני אדע שהם ילכו למען הצעירים ולא למען עצמם. אלה שיזמו ויעשו בקדנציה הבאה ושיתנו לי רעיונות מהשטח.

יש קושי בעבודה מול חבר'ה צעירים כל כך באופן רציני?
בטח. זה לא פשוט להתחייב להיות חבר מועצה ל-5 שנים עבור מישהו צעיר. היו לי שיחות ארוכות מאוד עם המון אנשים שרצו מאוד, אבל עצם תנאי המחייה בעיר לצעירים מנע מהם לקחת על עצמם כזאת התחייבות. בסופו של דבר, אני חושב שגיבשתי נבחרת מנצחת. אני יכול להגיד בפה מלא שהם האנשים הכי טובים שיכולתי למצוא ואני גאה בהם מאוד. בנוסף, הם שרוטים לא פחות ממני.

מה עשיתם יחד לאחרונה?
בחודשים האחרונים הוצאנו לפועל את מיזם #תוךהעיר. אנחנו בעצם הופכים מרכזים מסחריים בעיר לפאבים לערב אחד. המטרה היא להראות לתושבים איך זה יהיה אם הצעירים יוכלו לצאת מתחת לבית. מדובר בשיתוף ותמיכה בעסקים הקטנים ובניסיון להראות שכשמדברים על מרכזים בתוך העיר לא מדובר על אלימות ולא על רעש אלא פתרון מקומות בילוי לצעירים.
בנוסף, הקמנו את "הקו האדום". זו מחאה ציבורית שהנענו לפני כמה חודשים כדי לשפר את פני התחבורה הציבורית בעיר. פתחנו קבוצה ואתר בשיתוף עם ארגון 15 דקות שם אנחנו מקבלים תלונות ומעבירים למוקדים הרלוונטיים. מעבר להד הציבורי והתקשורתי שקיבלנו, אני רואה שזה ממש עשה שינוי.
כנראה שלא סתם שמרתי את הפרוייקט האחרון שעשינו לסוף, כיוון שהוא זה שנוגע הכי הרבה ללבי. כאח לילד על הספקטרום האוטיסטי, הרגשתי שחשוב שכולנו, כחברה, נלמד להכיר ולהבין את הלקות הזאת. ארגנתי ב'ביר גארדן' ערב סיפורים לספקטרום. זה היה פאנל שעסק בשילוב צעירים על הרצף האוטיסטי אליו הגיעו בני נוער נורמטיביים ומאובחנים ואני מאמין שכולם יצאו משם קצת אחרת מאיך שנכנסו.  

אז אתה פונה בעצם רק לצעירים בעיר?
אני אומר לך למי אני לא פונה. אני לא פונה למי שמחפש פוליטיקה ישנה. אני מחפש את קולו של מי שרוצה להיות שותף בקבלת ההחלטות, צעירים שחיים פה בהווה ולא רק בעתיד.
אני קורא לצעירי העיר, התאחדו! 

בתור בחור דעתני, תוכל למנות שני דברים שאסור לשנות בעיר ושני דברים שחייבים להשתנות?
לא הייתי משנה את את ההשקעה בחינוך, בתשתיות ובפיתוח. גם לא הייתי משנה את המיקום המרכזי שלנו בלב מדינת ישראל. לעומת זאת, הייתי משנה את שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות, כי לא באמת שואלים אותנו לדעתנו, נכון? אני בעד להביא את הציבור לשולחן המועצה.

התפיסה שלי לשנת 2018 היא שמנהיג אמור לשתף את הציבור בדילמות ובקבלת ההחלטות שלו. הייתי גם משנה את התפיסה העירונית לגבי צעירים. אם בחמש שנים האחרונות המושג "צעירים" בעירייה התייחס לדיור בר השגה ולזוגות צעירים, אני אומר שמפספסים פה ובגדול. קחו לדוגמה אותי, בן 26, איש קבע משוחרר, עובד בתעשייה הבטחונית ולא מגרד את ההון העצמי הדרוש ללקיחת משכנתא וגם אם כן הייתי מצליח לעשות זאת, אני לא נשוי ובכלל לא עומד בקריטריונים. הבנתם אותי?

אני מניחה שהתשובה ברורה מאליה, אבל בכל זאת אשאל אותה. שמת עינך על תיק מסויים?
בוודאי. הגיע הזמן שיהיה תיק נוער וצעירים בלבד. הגיע הזמן שהתיק הזה יעסוק בנוער וצעירים בלבד ושינהלו אותו נוער וצעירים בלבד.

תשלים את המשפט: מודיעין היא...
מודיעין היא עוד לא בירת התרבות של מדינת ישראל, אבל עם כל האוכלוסייה המוכשרת בעיר, היא ממש בדרך לשם.