בכל שנה ב -18.1, ניצול השואה דוד לייטנר (דוגו) אוכל מנת פלאפל, שמסמלת עבורו את הניצחון על הנאצים. דוגו החליט לייסד לעצמו מסורת זו, בכל שנה, ביום בו יצאה לדרך צעדת המוות ממחנה ההשמדה אושויץ.

ב-18 לינואר 1945 יצא דוד בן ה-14, יחד עם כ-60,000 אסירי אושוויץ לצעדת המוות. בעודו צועד עייף ומורעב, נזכר בסיפוריה של אימו על ארץ ישראל, בה צומחות לחמניות עגולות -'בילקעלך' על העצים. המחשבה על כך נתנה לו תקווה וכוח עד לשחרור. דוגו עלה ארצה והיה ממייסדי מושב ניר גלים. זמן קצר לאחר עלייתו, טייל בשוק מחנה יהודה בירושלים וראה כדורי פלאפל מיטגנים בשמן. באותו רגע נזכר ב'בילקעלך' שנתנו לו תקווה וכוח ברגעים הקשים, בעיני רוחו היו כדורי הפלאפל אותם בילקעלך.

מאז, הוא החליט כי מדי שנה, בתאריך 18.1, יום יציאתו לצעדת המוות, הוא יאכל פלאפל, כדי לחגוג את העובדה שהוא חי, שהוא אינו רעב יותר, שהגשים את חלומה של אמו והגיע לארץ ישראל. במשך עשרות שנים היה זה המנהג הפרטי של דוגו ובני משפחתו ובשנים האחרונות הפך למבצע ארצי, בו אוכלים פלאפל, מצטלמים עם שלט ומפיצים את הבשורה.

השנה, הצטרפו תלמידות מדרשת אמית מודיעין ל"מבצע דוגו", לאחר שהתוודעו לסיפור חייו בשיעורי ההיסטוריה. התלמידות רכשו מנת פלאפל והצטלמו איתן לציון נצחונו של דוגו ונצחונם של כל שורדי השואה על הנאצים. התרגשות רבה נרשמה והתלמידות פרצו בריקודים ספונטניים ובשירת 'עם ישראל חי'. כאשר גם התלמידות המבודדות לא קופחו, וחברותיהן לכיתה ארגנו להם משלוח פלאפל חם וטרי עד הבית.

התלמידות הלל אלוני והילה פסטרנק שיתפו: "דוגו בחר להמשיך בחיים ולהפיץ אור לעולם, להראות ולהוכיח את ההמשכיות של עם ישראל בעקבות זה לקחנו על עצמנו לעשות את המבצע"

ליאת וגשל, מנהלת מדרשת אמית מודיעין: "למרות הקורונה והבידודים, החינוך הערכי אצלנו ממשיך ככל שניתן כרגיל. אנחנו לא שוכחים תאריכים חשובים ומוצאים דרכים יצירתיות לציין אותם. שמח מאוד שעלה בידינו גם השנה להמשיך את המסורת של 'יום דוגו' ודווקא השנה, הרגשנו שזה משמעותי יותר".