מאת: רמי היפש * בשער: סיגל לוי ודוד קסירר ממובילי המאבק
אם בשנות ה-80 הביטוי הפופולרי ליישוב קהילתי בשטחים היה 'חמש דקות מכפר סבא' הרי שבשנים האחרונות הוא התחלף ב'חמש דקות ממודיעין'. אחד היישובים הבולטים והחזקים הוא ניל"י, יישוב חילוני כפרי קהילתי, שהוקם ב-1981 וכיום אחרי הרחבה מסיבית בשנים האחרונות יש בו כ-400 משפחות.
מדובר ביישוב חילוני עם מיעוט דתי והשילוב הזה שהצליח היטב ברוב שנותיו חווה טלטלה בשנים האחרונות שהתגברה בשבועות האחרונים. עיקר המחלוקת בין התושבים החילונים לדתיים נעוץ ברצון של האחרונים להקים מקווה חדש בשטח היישוב – דבר שהחילוניים לא מסכימים לו.
"ניל"י הוקם כיישוב חילוני", מסבירים דודי קסירר וסיגל לוי ממובילי המאבק שהקימו גם קבוצת פייסבוק תואמת. "יש כאן בית כנסת וגם אנשים דתיים, אבל הם מהווים מעטים ועד לפני כמה שנים הדברים התנהלו תוך הסכמה".
השינוי, לדברי השניים, התחיל לפני כמה שנים כשחלק מהתושבים ביישוב התחזקו והונהגו על ידי שמעון פיינברג, שופט לשעבר שחזר בתשובה והתושב אמנון מיארה. ההתחזקות בדת לוותה בכך שהגרעין בבית הכנסת התחיל להתפלל בנוסח ספרדי ולא כמו קודם בנוסח המקובל בצה"ל, במניין שהושלם על ידי אברכים ממודיעין עילית ובדרישות לחוט עירוב מסביב ליישוב ובמקווה.
כשהדרישות לעירוב ולמקווה התחילו, התחילה גם ההתנגדות החילונית. "אני בא מבית דתי והתרעתי שברגע שיהיה מקווה ועירוב, זה יהיה האות לשינוי ציביון היישוב", אומר קסירר שהיה ממקימי תנועת ניל"י חופשית, המאגדת את החילוניים, החופשיים כהגדרתו, ביישוב.
חוט עירוב הוא חוט שתוחם שטח מסוים ומאפשר לאנשים דתיים לטלטל דברים בשבת – כמו מפתחות בית וטלית. הוא מוקם בשטח קטן בניל"י אחרי הסכמת ועד היישוב, אבל סלע המחלוקת המרכזי הוא עניין המקווה.
בניל"י קיים מקווה לא פעיל. הוא נבנה בשנות ה-90 אבל אחרי זמן קצר וחוסר בנשים טובלות הוא שינה את תפקידו למקום פעילות לילדים. פיינברג ומיארה ביקשו להפעיל מקווה ביישוב – אבל דרשו מקווה חדש במקום הישן, שכן המקווה, שנמצא ליד בית הכנסת גלוי לכולם. הדרישה שלהם נדחתה על ידי ועד היישוב ומדצמבר 2015 מתנהל מאבק משפטי וחברתי בעניין.
במקביל לזירה המשפטית הזאת, התחילו חלק מהתושבים להתלונן על כך שבבית משפחת מיארה הוחל בהקמת מקווה פרטי ולרטון על כך שאנשים ממודיעין עילית שמגיעים לבית הכנסת לקראת תפילות ערבית ושיעורי תורה, דורשים מנשות היישוב להתלבש בצנעה ומנסים לעודד חזרה בתשובה (צילום אילוסטרציה)
פיינברג, כאמור שופט לשעבר ועורך דין במקצועו, פנה מטעם שלוש נשים ביישוב – דליה מיארה, מירי פרי ונעמי כהן לבית המשפט לעניינים מנהלתיים בדרישה להורות על הקמת מקווה. אחרי שהבקשה נדחתה, הוגש בינואר 2016 בג"ץ בעניין. הדיונים בבג"ץ נדחו שוב ושוב וב-20 בנובמבר יהיה דיון נוסף בעניין.
במקביל לזירה המשפטית הזאת, התחילו חלק מהתושבים להתלונן על כך שבבית משפחת מיארה הוחל בהקמת מקווה פרטי ולרטון על כך שאנשים ממודיעין עילית שמגיעים לבית הכנסת לקראת תפילות ערבית ושיעורי תורה, דורשים מנשות היישוב להתלבש בצנעה ומנסים לעודד חזרה בתשובה.
העניינים התחממו בחודשים האחרונים כשוועד היישוב ביקש לדון בנושא המקווה ונוכח שבית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו שאוסר על קיום הדיון בעניין. הדבר עורר סערה בניל"י ודרישה לפעולה. היה מקרה שבו חוט העירוב נקרע, ותוקן לאחר התנצלות החילוניים והיו ניסיונות הידברות עם הדתיים ביישוב בניסיון להגיע לפיוס.
הדברים עדיין לא הסתדרו. בערב תשעה באב נערך בבית הכנסת ביישוב ערב קהילתי שהנתחה שולי חן והשתתפו בו משה ניסטל והרב ד"ר שרגא בר און. האירוע אורגן על ידי ועד היישוב וניל"י חופשית ונכחו בו רבים מאנשי היישוב, כולל חלק מבאי בית הכנסת. פיינברג לא נכח במקום.
קסירר ולוי הנתמכים על ידי ציבור גדול בישוב, מציינים כי בישוב השכן נעלה כבר נראים ניצנים של "התחזקות" והתחרדות שהובילו כמה תושבים לעזוב וקסירר אומר: "מבחינתי לא תהיה הידברות אחרי מה שאנחנו מגלים שקורה סביב הנושא הזה. נעשה כל מה שיידרש שנילי לא תהפוך לבית שמש 2 או ליבניאל 3. ישובים שהכל בהם התחיל כאילו בתמימות ומהר מאוד הפכו את עורם והתחרדו".
שמעון פיינברג ביקש שלא להגיב לכתבה מכיוון שהעניין נמצא בבירור משפטי בבג"ץ.
בניל"י קיים מקווה לא פעיל. הוא נבנה בשנות ה-90 אבל אחרי זמן קצר וחוסר בנשים טובלות הוא שינה את תפקידו למקום פעילות לילדים. פיינברג ומיארה ביקשו להפעיל מקווה ביישוב – אבל דרשו מקווה חדש במקום הישן, שכן המקווה, שנמצא ליד בית הכנסת גלוי לכולם. הדרישה שלהם נדחתה על ידי ועד היישוב ומדצמבר 2015 מתנהל מאבק משפטי וחברתי בעניין
Osteomas alterations remedial inspection nodule re
oaqilucehewe | 08:15 28.06.19