מאת: זוהר ברעם * צילומים: ארכיון צה"ל וזוהר ברעם * בשער: יד לשריון בלטרון

אזורי מודיעין ועמק איילון משופעים באתרי קרבות גבורה בתש"ח. בעמק איילון נקבע גורלה של ירושלים לשבט או לחסד כי מכאן התאפשרה השליטה על שער הגיא ויתר חלקי הדרך לעיר. העברת המים לעיר הנצורה והשליטה על ירושלים עצמה. בלי שלושת אלה העיר יכלה ליפול בידי הלגיון הערבי- הירדני. לכן התנהלו הקרבות לשחרור "פקק לטרון" למרגלות  משטרת לטרון ומנזר השתקנים בכינויו בישראל.

אולם קרבות אלה לא צלחו והיה הכרח להכשיר תוואי דרך חדשה ועוקפת. זאת הייתה דרך בורמה שהחלה מבלי היותה עדיין דרך לפעול כבר ב-30 במאי 1948 למעבר ג'יפים בתנאים קשים.  ב-10 ביוני 1948 יום תחילת ההפוגה הראשונה בין צה"ל לצבאות ערב שפלשו לשטח שיועד למדינה היהודית כבר פעל תוואי הדרך בהצלחה ולצידו הונח במהירות קו השילוח.

אירועים דרמטיים אלה איפשרו למדינה הצעירה שזה עתה הוקמה לשרוד וכמו שאמר מי מבני התקופה המדינה הצעירה דיממה אך שרדה. אולם כדי ליצור שטח טריטוריאלי משמעותי בין תל- אביב רבתי ומרחבי גוש דן ולבין ירושלים נקבע לביצוע מבצע ענק ששמו "לרלר" - לוד רמלה לטרון ראמאללה, מעיד על מטרותיו. הכוונה הייתה לפרוץ עם כוח של 7 חטיבות לוחמות את קו החזית מזרחה לכיוון ירושלים. קו החזית השתרע בין תל ליטוינסקי (תל השומר) וקיבוץ נען. מזרחה ממנו היו כוחות צבא ירדניים, מצריים ובראש -העין עיראקים.

 בעקבות גילוי שם המבצע לרל"ר ומטרותיו לוד רמלה לטרון ראמאללה, ע"י המודיעין הירדני שונה שמו ל"מבצע דני". במבצע הזה יעסוק מאמר שיעלה כאן ב"מודיעינט" מחר ויסקור את המבצע ומטרותיו. על רקע זה של קרבות תש"ח הוקמו לאחריה אנדרטאות רבות. חלקן מיד אחרי המלחמה, מרכבים שנפגעו כמו בשער הגיא ורובם מאוחר יותר אנדרטאות מתוכננות, מרשימות ומעניינות  בתכניה.

בסך הכל  ההנצחה היא רחבת היקף. בואו נראה מה יש לנו ממערב למזרח.

אתר ההנצחה בשוהם

במרכז הישוב על גבעה נישאת נמצאת  גבעת הקרב בתש"ח. ליד בריכת המים. באנדרטה רשומים שמות הנופלים ותיאור הקרב. לכאן הגיעו ב-10 ביולי 1948 אחרי הצהריים לוחמי גדודי 89  ו-82 של חטיבה 8. אולם  עוד לפני שהספיקו להתבסס במקום הם הותקפו בהתקפת נגד עזה על ידי גדוד שריוניות נושאות תותחים  בפיקוד סא"ל מלויל הבריטי.

חרף אבידות בנפש לוחמי החטיבה  נאחזו בגבעה ונשארה בידיהם. המג"ד פליכס  ביאטוס נהג לספר לי בדמעות על הקרב האכזרי שהתחולל כאן ועל עוזרו גרישה שנהרג שם. גם המשוררת בת שבע אלטשולר לוחמת לח"י עד הקמת המדינה מכפר סבא, משוררת מדהימה שהייתה חובשת בזחל"ם נהרגה כאן. שיריה פורסמו אחרי מותה בעתונות ב"הארץ" וב"דבר,"ובספר שאביה ומשרד הביטחון הוציאו לאור לזכרה.

אנדרטת חטיבה 8 בנתב"ג

אנדרטה גדולה ובה שתי רשימות נופלי החטיבה באזורינו בתש"ח ונופלי גדוד טנקים 129 במש"י 1967 בכיבוש רמת הגולן. את הקבוצה השנייה הכרתי מצוין אלה היו חניכי הקמ"ט שלי שנהרגו בגיל 23 בלבד. לרובם לא היו משפחות. החנייה כאן בהיותה בתחום נתב"ג די קשה.

אנדרטת שיירת בן שמן

מייד לאחר הכרזת האומות  המאוחדות בכ"ט בנובמבר על הזכות להקמת מדינה יהודית בא"י החלו יריות בכל רחבי הארץ. אוטובוס שנסע מפתח  תקווה לכפר הנוער בן שמן הותקף באש מבית נבאללה ומכאן מספר רב של הרוגים. האנדרטה נמצאת בתוך מתחם קק"ל בכניסה משמאל למושב בית נחמיה.

אנדרטת שלושת  מפקדי מרחב תל-אביב

נמצאת במרחק קצר בין ליגד סנטר ומושב גימזו. נוסעים מליגד לכיוון מערב למושב גימזו ומוצאים אותה לאחר נסיעה בשביל עפר כ-1 ק"מ.הסיפור מדהים.לאחר בלימת הירדנים בקרב על התיתורה אל- בורג' ב-16 ביולי 1948 הגיעו לאל- בורג'. שלושת מפקדי תל- אביב הבכירים להביע את הוקרתם ללוחמים. מפקד תל אביב רבתי היה האלוף ישראל שחורי. שורה אושרוביץ מוגדר במצבה כחבר ההנהגה ויחזקאל בן דוד היה קצין המודיעין. השלושה עלו על מוקש עם הג'יפ שלהם בדרך חזרה לתל-אביב, ונהרגו.

קברות המכבים

אנדרטה גדולה ולידה קיר זיכרון שבוצעה ע"י הארכיטקט יוסי אסא שביצע גם את אנדרטת גולני בצומת גולני. לאנדרטה צורת שמונה משולשים, לציון שמונה נרות החנוכה ובהם פתחים להמחשת הירי שהיה באזור. בקיר ההנצחה שלטים המנציחים קבוצות לוחמים כמו נופלי שיירת בן שמן ב-8 בדצמבר ליד בית נאבללה, נופלי הקרב במשלט 219, נופלי חירבת כוריכור, נופלי תקריות לאחר 1948, נופלי המטוס, נופלי דיר טריף, ונופלי מבוא מודיעין ב-1973. לידה לוח הנצחה של משב"ט ובו סיפור תמציתי של מבצע "דני".

חורבת הגרדי - משלט 219

23 לוחמי חטיבת קרייתי שמקורם היה בגבעתיים ורמת גן בעיקר, נפלו על הגנת המקום בקרב פנים אל פנים קשה ואכזרי שהתנהל בינם לבין הירדנים ותושבי הסביבה ב24 לספטמבר 1948. לאחר מכן נפלו עוד שלושה לוחמים.מדהים שהם נפלו במקום שהוא מקום מנוחתם האחרון של המקבים ממודיעין. הם ידעו שנמצאים בסיכון נפש אדיר אך בחירוף נפש לחמו על הגנת המשלט עד שנהרגו כשליש מלוחמי הפלוגה. מיד אחר כך נכבש במשלט בחזרה ע"י כוח מחטיבת גולני.

גבעת התיתורה

ב-16 ביולי 1948 ביצעו הירדנים מתקפת נגד ע"י שריוניות וגדוד חי"ר לכיוון התיתורה שנכבשה ע"י פלוגה מהגדוד הראשון של חטיבת יפתח כיממה קודם. בהגנת מופת ע"י ירי מקלעים ובעיקר הפעלת ירי פגז אחד של בזוקה מסוג "פיאט" ע"י ברוך יפת (ז"ל) ועמיחי גדיש. הם ירו על השריונית במרחק 30 מטרים בלבד ופגעו בה. השריונית המובילה שמפקדה הירדני סגן חמדאן איבד את עינו נתקעה בשטח.

הירדנים נסוגו ואל בורג' נשארה בידינו. נציין לשבח את עמיחי גדיש ז"ל מפקד הצוות ואת ברוך יפת ז"ל ששמרו על קור רוח עילאי וביצעו בהצלחה מירבית את המוטל עליהם. הם לא זכו מעולם לציון גבוה לשבח כי מפקדי תל- אביב שהבטיחו להם שיקבלוהו נהרגו בדרך חזרה לתל- אביב.

בחלקה המזרחי של התיתורה במקום שאירע הדבר, נמצא שלט הנצחה של עיריית  מודיעין שמספר את סיפור הקרב. בכניסה לגבעת התיתורה יש שלט ועליו כתוב" דרך  יגאל אלון" שמתאר בתמציתיות מופלאה את תחנות חייו של יגאל אלון המצביא האגדתי של הפלמ"ח ומבצע "דני" בתש"ח. יהי זכרו ברוך בזכותו אנו חיים בתחום ישראל הריבונית של אחרי 1948.

מוזיאון יד לשריון

מן הראוי להתייחס אליו כולו כאתר מורשת. מעל גג מבנה משטרת לטרון ניתן לצפות לאתרי קרבות לטרון בתש"ח לרבות מבצעי בן נון א' ( 25 במאי) ומבצע בן נון ב' (29 במאי) שלא צלחו. מי שמעוניין בפרטים צריך להתעמק בספרות התקופה או  להביא עימו  מדריך אנושי. 

האתר משופע בפרטים מדהימים על קרבות תש"ח  כמו חורי פגיעת פגזים שנפערו בקירות מבנה המשטרה, כותל שמות הנופלים בתש"ח וכלי הרק"ם המגוונים שהיו בתש"ח. מפתיע תמיד טנק בריטי מסוג קרומוול שניצב בתצוגה במקום. זה הטנק היחיד שירה על משטרת לטרון ב-18 ביולי 1948 ופגע בעמדת תותח ירדנית בפגז ראשון  שהייתה על גג המבנה אך בעיקר בגלל אי הבנה בין הכוחות, בנין המשטרה לא נכבש בתש"ח אלא רק ב-1967.

כך נתקיימה "מובלעת לטרון", 19 שנים מרות וקשות.

אנדרטת חטיבה 7: ליד המצבה הצלבנית. החטיבה נוסדה ב-14 במאי - ביום הכרזת המדינה ע"י שלמה שמיר שהיה במלחמת העולם השנייה מפקד הבריגדה, ובתש"ח מונה ע"י דוד בן גוריון למייסדה ומפקדה הראשון. החטיבה קיבלה פקודה לכבוש את  לטרון ומתחמיה בכל מחיר וביצעה שתי התקפות לכיבוש מתחמי לטרון. מבצע בן נון א' ב-25 למאי ומבצע בן נון ב' ב-29 במאי שכשלו מול החטיבה הירדנית שאחזה במשלטי לטרון. בעקבות זאת פותחה החלופה שהיא דרך בורמה שעקפה את פקק לטרון.  בן דונקלמן מתנדב יהודי מקנדה מונה למפקדה החדש והיא ביצעה בהצלחה מרובה את מבצע דקל לכיבוש נצרת שפרעם וסביבתה.

אנדרטת אלכסנדוני - בכניסה ליישוב נווה שלום

נוסעים בכביש מעט כ-300 מטרים ורואים שלט הפנייה של מע"צ "אנדרטת אלכסדרוני". פונים לפי ההפנייה שבשלט שמאלה, נוסעים כ-200 מטרים לצד חורשת אקליפטוסים שעליהם שונים מהרגיל, ומגיעים לאנדרטה. שם תמצאו את שמות הנופלים במבצע" בן נון א'' שהתרחש ב-25 במאי 1948.

עיקר הכישלון נבע מכך שלוחמי אלכסנדרוני לא ידעו כלל כי מבנה המשטרה והמנזר מוחזק ע"י כוחות ירדנים. הירדנים  ירו לכוח הישראלי שהתקדם אליהם בשתי פלוגות בפיקוד רם רון ז"ל ואשר לוי יבל"א מתוך הגדר הקוצנית שנמצאת במערב המנזר והפתיעו אותו.

מרבית לוחמיו של המ"פ אשר לוי - 45 - נפלו בקרב וכן רבים מלוחמיו של רם רון. כך יצא שבמקום להתקדם ולכבוש בקלות את המנזר ולהמשיך לירושלים נפגע קשה גדוד 32 של אלכסנדרוני. בין הנפגעים קשבה היה גם אריאל שרון מ"מ צעיר והמ"פ אשר לוי בעצמו. גדוד עתודה של חטיבה 7 חילץ את הנסוגים למקום מבטחים.

אנדרטת הגדוד החמישי

פונים מכביש מס 1 לבית שמש ומיד אחרי הפנייה פונים בשביל עפר שמתאים לרכבים לאנדרטת הגדוד החמישי. על גבעה נישאת מעל הכביש מתגלה קבוצת שלטים ובה תיאור הקרבות וההישגים המדהימים של הגדוד החמישי של הפלמ"ח בתש"ח.

אנדרטת מח"ל

מאות רבים של מתנדבי חו"ל יהודים בעיקר באו לסייע בקרבות תש"ח לשמירת רעיון המדינה היהודית כבר קיימא. מעבר לכביש מהצד השני של אנדרטת הגדוד החמישי, נמצאת אנדרטת מח"ל. המנציחה את סיפור העזרה בפועל בלחימה שבני העם היהודי התנדבו והגיעו ללחום את מלחמת ההגנה על המדינה היהודית בתש"ח וחלקם נפלו על הגנתה.

מצפה הראל

מגיעים או מכיוון צומת נחשון בנסיעה מזרחה או מצומת שמשון מערבה. עדיף מצומת שמשון - הגבורה כי הפנייה קלה יותר ללא צורך לחצות כביש מסוכן. מקום שיחזור מצוין של דרכי דרך בורמה שהיו יותר מכמה תוואים. מרחוק כאילו דמויות נעות בשטח המחשה מצוינת. בעוד שהמבצעים לשחרור הפקק לטרון לא צלחו נעשו מאמצים למצוא ציר חלופי ואכן אותר די במקרה ע"י לוחם פלמ"ח שירד מההר לשפלה בליל ה-30 במאי.

מיד הוחל במבצע אדיר ממדים והתוואי כבר הוכשר ונסעו בו משאיות ישראליות ב-10 ביוני עת החלה ההפוגה הראשונה. חשיבות ההישג התחבורתי הצבאי הזה הייתה בגדר לא יסולא בפז כי ירושלים העברית בבת אחת זכתה לתחבורה ישירה אליה, באספקה ישירה ללא תלות בירדנים, בשליטה על העברת מים בקו השילוח ובהעברת כוחות מגן לעיר עצמה. בזכותה העיר ניצלה.

מכאן אפשר למי שיודע לנסוע לכיוון חאן תאנים ולהמשיך לכיוון נווה שלום, לא קשה אבל צריך לדעת. זה מסלול טיול מצוין. חוצים את נווה שלום ויוצאים שוב ליד אנדרטת אלכסנדרוני הפעם לכיוון לטרון.

זהו, ועכשיו אפשר להגיע למנגלים....