מאת: דורית סיטון * צילומים: דובר צה"ל

זרועותיה של זלינגר, מי שאחראית על הגיוס בגזרת ירושלים וסביבותיה, מודיעין-מכבים-רעות מודיעין עילית, רמלה, לוד וגדרה, פתוחות לרווחה והיא מקבלת את כולם באהבה.

לא משנה אם פניך מועדות לקרבי או להיות ג'ובניק חשוב לה שכל הצעירים יתגייסו: "כל שירות הוא שירות משמעותי. שכל אחד יבוא ויתרום בהתאם ליכולות שלו את המקסימום וזה מה שחשוב. תפקידי להיות אחראית על מיצוי הנוער המדהים שלנו, בתהליכי ההכנה לצה"ל".

"הילדים בחברה הישראלית הם ילדים מפותחים, ילדים שמעורבים בתהליכים של עצמם. ילד יכול לומר טעיתם לגבי הקבא והדפ"ר או הפרופיל, ואנחנו בוחנים את הפניות. בגדול אנחנו מגדירים שהצו הראשון זאת הזדמנות חד פעמית, יחד עם זאת איפה שאנחנו נזהה פער משמעותי אנחנו בהחלט נבחן את זה"

לשכת הגיוס בירושלים אחראית על גזרה מאוד רחבה ועשרות אלפי מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחוני) עוברים בה בכל שנה, מייצגים אוכלוסיות שונות כולל תושבי פריפריה וחרדים.

זלינגר: "מגיעים אליי מכלל הנוער בחברה הישראלית כשכל אחד מהם מהווה חלק מהפסיפס של החברה הישראלית. הגישה שלהם שאין לנו ארץ אחרת, והם באים מלאי מוטיבציה. תענוג לעבוד עם הנוער של החברה הישראלית".

קצינת הת"ש שהפכה למנהלת לשכת גיוס

החודש תחגוג סיגי (סיגלית בתעודת הזהות) את יום הולדתה ה-47 ואת סיום התפקיד, אותו מילאה בארבע שנים האחרונות . לרגל זה התפנתה לראיון סיכום בו ניסינו לחלץ במיוחד לצעירים המתגייסים ולהוריהם מביננו, טיפים לקראת הצו הראשון והגיוס.

נשואה לאייל שפרש אחרי 30 שנות שירות מתפקיד קצין תקשורת ראשי. אמא לאופיר, בן 22 מש"ק תקשוב בבה"ד 7 ולגל בת 16.5 תלמידת תיכון מו"ר שמתלבטת בין תפקיד של מאבחנת פסיכוטכנית למש"קית ת"ש. "אופיר הלך בדרכי אבא וגל שוקלת את דרכי אמא, היא גם ללומדת במגמה פסיכולוגית-סוציולוגית. בכלל אהבת האדם מושתת חזק בבית", אומרת סיגי בגאווה.

היא החלה את הקריירה שלה במשרד הביטחון בקריה, משם יצאה לקורס קצינות כקצינת ת"ש. "המשכתי לאוגדה 162 בבקעה, הייתי קצינת ת"ש באט"ל, בחיל הקשר, של כל פיקוד המרכז במיטב. מפקדת לשכת הגיוס הוא התפקיד השלישי שלי בעצם באמצע הייתי ראש ענף פרט בפיקוד הדרום בתקופת עופרת יצוקה. בסוף החודש יבואו לסיומן 25 שנות שירות בצה"ל ואני יוצאת עם תחושת סיפוק וגאווה, מהולה בהתרגשות עצומה".

זלינגר ופקודיה בלשכת הגיוס בירושלים היא מי שמקבלת את הצעירים המיועדים לגיוס בשלבי המיון של הצו הראשון, ושוב פעם כשהם מגיעים כבר להתגייס.

עיר מגויסת

העיר מודיעין-מכבים-רעות אוחזת במקום הראשון באחוז המתגייסים הבנים מזה שנים, והשנה גם בנות העיר הצטרפו לפסגה והיו במקום הראשון באחוז הבנות המתגייסות. "מדי שנה אנחנו רואים עלייה משמעותית בהיקפי הבנות שיוצאות לתפקידי לחימה", אומרת זלינגר, "זה משהו שמאוד מאפיין את החמש השנים האחרונות משנה לשנה עלינו בהיקפים בצורה משמעותית".

בתחנת אימות נתונים שלנו שואלים איפה גרים ומה עושים ההורים וכמה חדרים וכולי רק כדי לאתר במידה ויש בעיות פרט שעלולות להקשות על הילד בשירות הצבאי. אבל חד משמעית אין השפעה למקום המגורים, ולמה עושים ההורים ולמספר החדרים בבית על הקב"א, חד משמעית לא"

מאפיין בולט של מתגייסי עירנו לפי זלינגר יכול להיות הסיבה לכך: "מלבד זה שהחבר'ה מהעיר הם בעלי מוטיבציה גבוהה במיוחד, הם גם חברתיים באופן מיוחד ובעלי מעורבות חברתית אם זה בתנועות הנוער או בפעילויות חברתיות אחרות. גם הורים מעורבים, שותפים ומאוד מכוונים. יפה לראות את זה".

-נניח שהבן שלי מתגייס מחר והוא צריך להגיע ללשכת הגיוס מה את יכולה להמליץ לו, ואיך את יכולה להרגיע אותי?

"אני ממליצה לו לישון טוב בלילה, לבוא עם גישה חיובית ולא עם תיק גדול מדי כי יש לנו שרשרת חיול שמנפקת לו לא מעט דברים ואפשר לראות את זה באתר שלנו של מתגייסים ברשת או עולים על מדים.

 אני כל פעם אומרת להורים ביום הגיוס אבל למה התיק כל כך כבד הוא לא מגיע עכשיו לחודש הכל בסדר. בדרך כלל, אנחנו משתדלים בשבת הראשונה לשחרר הביתה כמובן אבל המשפחות הדואגות והמדהימות עוטפות אותם בכל טוב".

-יש איזה שהוא שינוי במוטיבציה בכל פעם שיש גל טרור כדוגמת מה שאנו חווים בשנה האחרונה?

"יש, אבל זה לא משהו שאפשר לציין כמגמה. יש לנו שינויים של שני אחוזים שלושה אחוזים לכאן או לכאן אבל המגמה היא יציבה".

מי קבע את הקב"א

הקב"א, קבוצת האיכות אליה משייך אותך הצבא, הוא מושג שזכה במשך השנים לתהילה מפוקפקת. כולם יודעים שהוא משפיע בשיבוץ לתפקידים השונים, אך אף אחד לא יודע בדיוק ממה הוא מורכב.

האמונה הרווחת היא שמקום מגורים או עיסוק ההורים גוזרים על קב"א נמוך ובכך יצמצמם את האפשרות להגיע לתפקידים נחשקים למי שבא מרקע לא מבוסס או משכיל. זלינגר דוחה זאת בכל תוקף.

וידאו: יחידת מיטב, הסבר על הצו הראשון

-אם אני חיילת שגרה בעיר לא מרכזית וההורים שלי ללא השכלה הקב"א שלי יהיה יותר נמוך, זה נכון?

"(צוחקת) הדברים האלה חד משמעית לא משפיעים על הקב"א. כשאני מגיעה לראש עיר ואני מציגה לו נתוני גיוס והוא אומר לי שבגלל שאני עיירת פיתוח אוטומטית החבר'ה שלי מתחילים מקב"א פחות גבוהה, אז אני מראה לו שגם אצלו בעיירת פיתוח יש קב"א 56 שהיא הכי גבוהה.

בתחנת אימות נתונים שלנו שואלים איפה גרים ומה עושים ההורים וכמה חדרים וכולי רק כדי לאתר במידה ויש בעיות פרט שעלולות להקשות על הילד בשירות הצבאי אנחנו קוראים לו חצי שנה לפני שהוא מתגייס למש"קית הת"ש כדי לבחון האם אנחנו צריכים לתת לו התאמות ת"שיות. ילד שצריך הכרה כחייל בודד, ילד שצריך הכרה לתשלומי משפחה שזה בית שלא עובדים והורים לא מגיעים לשכר מינימום וכולי.

אבל חד משמעית אין השפעה למקום המגורים, ולמה עושים ההורים ולמספר החדרים בבית על הקב"א, חד משמעית לא".

אז לפי מה הוא  כן נקבע? לפי פרסומים רשמיים של הצבא הקב"א לגברים מורכב מ – 50% דפ"ר, 33% ראיון אישי, 17% השכלה (צה"ר – ציון השכלה ראשוני, מסלול הבגרות אליו אתם רשומים) ולנשים – 60% דפ"ר שנקבע ביום המא"ה ו- 40% צה"ר. ציון הקב"א נע על פני סקאלה של ציונים בדידים בין 41 ל-56 כאשר הממוצע הוא 50.5.

-כיצד פועל תהליך המיון והשיבוץ של בנות ושל בנים?

"גרף איתור שלנו פועל בצורה כזאת שבכיתה יא' אנחנו מקיימים צו ראשון יש תחנת אימות נתונים זאת תחנה ראשונית שמאמתת נתונים ובוחנת את רמת העברית. קובעים קב"א, דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני, מבחנים מול מחשב) ופרופיל. הבנות לאחר מכן מוזמנות ליום המא"ה (מיון, איתור, השמה) – מכון השמה שבסיומו יש לנו את הפרמטרים למיומנות השונות של הילדה, איך היא ביכולת הדרכה ואיך היא ביכולת פיקוד ואיך היא ביכולת טכנית ואיך היא ביכולת של עיבוד מידע. כלל הנתונים האלה מוסיפים מידע נוסף על הקבא והדפ"ר אפרופו אם היא פספסה ולא הביאה את עצמה לידי ביטוי במקסימום שלה – יום המאה בהחלט מאפשר לה לעשות את התיקון לכך כי אז אני רואה יש יכולות חשיבה ובעיבוד מידע היא טובה ובהדרכה היא טובה.

ואז בתחילת כיתה יב' אנחנו מרכיבים שאלון העדפות, המנילה הידועה ששם אנחנו שמים לכל ילדה את שאלון ההעדפות שמותאם לה מהקב"א דפ"ר ויום המא"ה שלה. משם היא מדרגת מה היא רוצה לעשות ואז אנחנו שולחים למיונים לתפקידים שדורשים מיון מוקדם או מקיימים שיבוץ שבו אנחנו מתחשבים ברצונות הילדה למול צורכי המערכת.

זלינגר חושפת שייתכן וגם לבנות יחזירו את הראיון האישי. "מפקדת מיטב קיימה פיילוט בחודש ספטמבר שבמהלכו התראיינו בנות כחלק מתהליך המיון, וכעת נבחן את הנתונים ונראה מה הם נותנים לנו אנחנו כל הזמן בתהליכי בחינה ובקרה על עצמנו".

וידאו: יחידת מיטב, הסבר על יום המא"ה

בנים שורדים בלחימה

"בנים זה משהו אחר. בנים זה על בסיס הקב"א דפ"ר והפרופיל והתרשמות מראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית שמקנה לנו מידע נוסף לגבי השרידות בלחימה ובאמצעות כלל הנתונים שיש לנו אנחנו מרכיבים להם את המנילה, את שאלון ההעדפות לתפקידים השונים".

-מה היא בדיקת שרידות בלחימה?

"המאבחנת הפסיכוטכנית בוחנת את אופן השרידות ללחימה מאפיינים אישיותיים במידה ויש איזה שהיא בעיה הדורשת המשך בירור. לדוגמה יכול לעלות במהלך ראיון ילד עם מצוקות כאלו ואחרות שחשוב שנמשיך לעשות אתו בחינה רגשית פרטנית.

בלשכה יש קב"נים (קצין בריאות הנפש) ופסיכיאטרים ואנחנו מקיימים בדיקות לרמת כשירות לשירות במידה וזה נדרש. אם ילד במהלך תקופת היסודי והתיכון היה צריך לקבל כלים להתמודדות עם דילמות שניצבות לפתחו באמצעות פסיכולוג, לא בהכרח פוסל אותו מלשרת בצה"ל. יחד עם זה אנחנו ערניים ואנחנו עושים בדיקות פרטניות, ואיפה שצריך אנחנו ששמים הגנות - כלומר להתאים את מסלולי השירות".

-יש מקרים בהם מי שמגיעים לצו הראשון מתרגשים מאוד או לוקחים את זה בקלילות כי הם לא מבינים את החשיבות של היום?

"כן לכן פיתחנו רבות את כל תהליכי ההכנה לצו הראשון. מדי תחילת שנה מסתובבים בבתי הספר ומעבירים הרצאות לתלמידים ולהורים על חשיבות ההתנהלות בצו הראשון.

כיוון שיש כמה תחנות אנחנו משתדלים להוציא את המקסימום מהילד. את מה שהוא, עם ניטרולים של רגשות. מאבחנות פסיכוטכניות שהן חיילות שעברו הכשרה מאוד מקצועית ומעמיקה של מיטב משתדלות להסביר לילדים, להרגיע איפה שנדרש, ובמידה והילד לא מרגיש טוב ולא כשיר לביצוע התחנה, אנחנו לא מבצעים את זה בכל מחיר".

-ולמי שמרגיש שלא הביא את עצמו בצורה מיטבית בצו הראשון, יש מה לעשות?

"הילדים בחברה הישראלית הם ילדים מפותחים, אלו ילדים שמעורבים בתהליכים של עצמם והם כותבים לנו מכתבים ומצרפים המלצות בהתאם לצורך והדברים נבחנים בלשכת הגיוס אצלי ואצל הגורמים המקצועיים שלי.

ילד יכול לומר טעיתם לגבי הקבא והדפ"ר, ילד יכול לערער על הפרופיל, אם לדוגמא נקבע פרופיל עורפי או להיפך, מציינים בעיות בריאותיות ואנו בוחנים את הפניות.

בגדול אנחנו מגדירים שזאת הזדמנות חד פעמית יחד עם זאת איפה שאנחנו נזהה פער משמעותי מאוד גדול בין הדברים שהילד מציג ביכולות ובמיומנות שלו לבין מה שיצא אנחנו בהחלט בוחנים את זה".

גיוס חרדים ומתנדבים

בלשכת הגיוס בירושלים ערוכים לקבל את המועמדים לגיוס החרדים. הם יגיעו בימים מרוכזים בהם מגיעים תלמידי ישיבות שלמות יחד.

זלינגר: "בני הישיבות מתגייסים להחלטתם. יש קריטריונים מאוד ברורים למי מוגדר בן ישיבה שמאפשרים לו להמשיך ללמוד בישיבה לבין אלה שעזבו את הישיבה ולא לומדים ואז הם מחויבים להתגייס לצה"ל. אנחנו מקיימים שיח שותף עם ועד הישיבות".

בלשכה מגייסים כמובן גם מתנדבים לשירות - צעירים שנמצאו לא כשירים לשרת כחיילים מן המניין מטעמי בריאות. לדוגמא חולי סוכרת נעורים.

"בשלב ראשון הצעיר או הצעירה מקבלים פטור. במידה והם מעוניינים לשרת נקיים להם תהליך התנדבותי. בשנים האחרונות התקדמנו בזה בצורה מאוד משמעותית. אנחנו בלשכת גיוס בירושלים מגייסים כיום פי 4 מתנדבים לצבא מאשר מלפני 6-7 שנים.

"לאור ההתייעלות שלנו בתהליכים. קיצרנו את טווחי הטיפול במתנדבים בצורה משמעותית. כי מצד אחד לאור הבעיות הבריאותיות אנחנו צריכים לבדוק טוב טוב שהוא באמת יכול לעשות שירות צבאי ומצד שני לתפור לו את החליפה המתאימה למקום שירות לתנאי שירות כדי שבאמת הוא יוכל לשרוד שירות צבאי מלא. לטובת שני הצדדים.

אנחנו בכלל בעידן של למקסם את יכולת המיצוי שלנו ככל הניתן. כל מי שיכול לשרת ואינו מסוכן לעצמו או לסביבה אנחנו משתדלים לגייס לכן קוראים לנו לשכת גיוס אגב..".

טיפ ממנהלת לשכת הגיוס

"במידה ואתם מחזיקים אבחון דידקטי שהתקיים בבית הספר לטובת התאמות לקראת מבחנים שלחו אותו חודש לפני הצו הראשון. בלשכת הגיוס יבדקו את האבחון ויעדכנו אתכם מראש איזה התאמות יהיו להם במבחנים.

כנ"ל לגבי בעיות רפואיות. ילד שיש לו בעיה רפואית כרונית צריך לשלוח את האישור הרפואי מהרופא המומחה שיאפיין מה הבעיה וההשפעות שלה, ומה הטיפול שלה. הרופאים בלשכת הגיוס יוכלו לבחון את החומר לפני שהוא מגיע ללשכת הגיוס, ולבקש אולי אישורים נוספים או להזמין אותו ביום שיש רופא מומחה בלשכה כדי לצמצם את מספר הפעמים שהוא יגיע ללשכת הגיוס לטובת קביעת נתוני האיכות שלו".