מאת: עופרי טל, אתר חיל האויר | מודיעינט | צילומים: דובר צה"ל

ביום רביעי, 17.6.20, יגיע לסיומו מחזור 35 של קורס מפעילי כלי טיס מאוייש מרחוק - כטמ"ם.  חמישה מתוך 23 חניכי הקורס, מכירים אחד את השני כבר שנים רבות - א', ע', ר', ד' ו-ש' -גדלו כולם ביישוב רעות, למדו באותו התיכון והלכו יחד לאותו השבט בצופים. כשהיו ילדים קטנים ושיחקו אחד עם השני, כנראה לא דמיינו שיום אחד יעמדו יחדיו על רחבת המסדרים ויקבלו את סיכת מפעיל הכטמ"ם.

איך הרגשתם כשהבנתם שאתם הולכים לעבור יחד את הקורס? 
"הופתעתי מאוד. א' ו-ר' הגיעו מיחידת 'זיק' של זרוע היבשה בתום קורס הקצינים. ע' ואני הגענו לקורס לאחר שהפסקנו השתתפות בקורס-טיס ו-ש' הצטרף בהמשך, גם הוא מקורס-טיס", מסביר  ד'. "הסיכוי שנהיה יחד כולנו באותו הקורס הוא נמוך".

"חשבתי לעצמי - איזה כיף שאני זוכה לחוות את החוויה הזאת עם החברים שאני מכיר מהבית", משתף ע'. "הקורס חיבר בין העולמות השונים בחיי. את רוב האנשים בקורס כבר הכרתי - החברים מהבית ואלו מקורס-הטיס. ההיכרות המוקדמת הפכה את האווירה לנעימה ונינוחה. אנחנו, החברים מרעות, ליווינו אחד את השני מהילדות עד התיכון, היינו יחד בארוחות משפחתיות וכעת אנחנו עוברים יחד את קורס מפעילי הכטמ"ם".

אילו חוויות משותפות מהקורס זכורות לכם? 
"לחזור לחדר ולראות שחצי מהאנשים שישנים לצידי הם חברי ילדות שלי, לשתות קפה יחד ולדבר על דברים שרק אנחנו מבינים", מספר הצוער ע' והצוער ד' מוסיף: "הקורס עצמו אינטנסיבי, הרגעים שהכי אהבתי היו ההומור המשותף שלנו. כשהיינו חוזרים הביתה בסופי השבוע לא רצינו להיפגש - די מספיק, היינו חודש ביחד, היינו צריכים קצת אוויר אחד מהשני".

החברות המוקדמת בינכם סייעה בהתמודדות עם רגעים קשים? 
"חד משמעית. החברות מהבית עזרה לנו להתמודד עם הרגעים הקשים והמאתגרים יותר בקורס", קובע הצוער ד'. "זה בא לידי ביטוי ברגעים קטנים כמו למידה משותפת למבחן או ברגעים משותפים שחווינו יחד. יותר מזה, כשאתה מכיר אדם כל כך הרבה שנים, עוד מתקופת הילדות, אתה יכול לדעת ולראות על הפנים שלו מתי עובר עליו משהו, ואתה לא מפחד לתת לו ביקורת כשצריך". הצוער ר': "טוב לדעת שתמיד יש את מי לשתף. בנוסף לכך, לראות חברים שהכרת כל החיים במסגרת צבאית - זה מרגש", מחייך הצוער ר' .

מה התחושות לקראת סיום הקורס?
"הקורס היה מאתגר, מעניין ומקצועי מאוד. האנשים רציניים וחשוב להם להצליח. רכשנו ידע וכלים וכעת אנו מחכים להתחיל להשפיע במערך. יש עוד דרך ארוכה לפנינו וסיום הקורס מסמל את הצעד הראשון בדרך הזו - זה מרגש", מחייך הצוער ר'.

"עולות בי בעיקר תחושות של שמחה והתרגשות לקראת השירות. אני מרוצה מהדרך שעברתי עד היום כדי להגיע לנקודה הזו. אני מרגיש שעכשיו תורי להיכנס מתחת לאלונקה", מכריז הצוער ע'. הצוער ד' מסכם בדבריו: "אני חושב רבות על המשך השירות שלי ועל עתיד המערך. למערך מקום משמעותי ומרכזי בצה"ל בכלל ובחיל-האוויר בפרט. אני גאה לדעת שאני חלק ממנו. בתפקיד שלנו יש תחושת משמעות אדירה, אני יכול לחזור הביתה מסופק ולדעת בלב שלם שאני תורם ולא מבזבז את הזמן שלי. אני מתרגש מאוד לקראת סיום הקורס".

 

סג"ם ד' , בן 20, מרעות. בתיכון הרחיב לימודיו בכימיה וביוטכנולוגיה. לפני הצבא השתתף במכינה קדם צבאית. ד' מספר כי תחביביו כוללים שלל עיסוקים במלאכת יד, מצורפות עד ריתוך ומכניקה, אוהב צילום ועריכה, עיצוב, ספורט, לבשל ולטייל. הוא בחר להצטרף לקורס מפעילי כטמ"ם כי ראה שמדובר במערך מתפתח, עם פוטנציאל להובלת תהליכים בצבא ובעולם בפרט. לד' היה חשוב להיות חלק במשימות הקצה: "מערך הכטמ"ם הוא מערך מתחדש, יוזם ומוביל, שמקנה למערכת הביטחון יכולות שאפשר רק לחלום עליהן. הוא מאפשר דיוק, יעילות ומענה מהיר לכל בעיה, בכל זמן, בכל מקום".

סג"מ ד'. צילום: דוברות צה"ל

סג"ם ר', בן 21, מרעות. בתיכון הרחיב לימודיו בפיזיקה וערבית. תחביביו של ר' הם ספורט. בעיקר כדורסל, טיולים בארץ ובחו"ל, לכתוב מוזיקה, לבלות עם המשפחה, ותיאטרון.
ר' הוא חלק מיחידת "זיק", שם עבר קורס ממ"ז. ר' בחר להיכנס לקורס מפעילי כטמ"ם כיוון שמרגע גיוסו ידע שהוא רוצה לשרת במקום משמעותי ולהשפיע על בטחון המדינה: "לתרום כמה שיותר, להגן על הגבולות 24/7. במקום הזה אתה משפיע ויש תחושה אמיתית של שליחות", הוא מספר ומוסיף, "הקורס מאוד מקצועי ודורש השקעה ושאיפה למצוינות. אחד הרגעים המיוחדים שחוויתי בקורס היה כשסיימתי את גיחת הסולו (גיחה שבה החניך נמצא לבד בקרון השליטה והוא אחראי על המטוס ללא מדריך או חניך נוסף) "הגיחה מחדדת את תחושת המסוגלות, להחזיק ולהפעיל מטוס באוויר. זה מסמל את כברת הדרך שעברת ואחריות מלאה על ביצוע המשימה".


 סג"מ ר'. צילום: דוברות צה"ל

סג"ם ע' , בן 20, מרעות. בתיכון הרחיב לימודיו במגמות פיזיקה וערבית. ע' מנגן בגיטרה, ובזמנו הפנוי אוהב לקרוא ולטייל, ולמד במכינה קדם צבאית.
ע' בחר להיכנס לקורס מפעילי כטמ"ם מכיוון שהתפקיד משמעותי, מאתגר ומעניין. "הקורס מתקיים בסביבה איכותית ולצד אנשים מצוינים", הוא מספר, ומתאר את הקורס כ"מהותי, מאתגר צפוף ועמוס, בנוי על עצמאות ויוזמה אישית".
אביו, י', שירת כבקר מוטס וכיום משרת כסא"ל במיל' בבור במטה החיל.

 סג"מ ע'. צילום: דוברות צה"ל

סג"ם ש', בן 20, גם הוא מרעות. בתיכון הרחיב לימוגיו במגמות פיזיקה ומחשבים. מתעניין במחשבים וכדורסל ובנוסף נהנה לטייל ולעסוק בכושר.  ש'  מספר כי הקורס היה "חוויה מטורפת", ושהחיבור בין החניכים במגמות הסגורות בצל הקורונה היה משמעותי מאוד ואף קירב בין כולם: "הווי וגיבוש בין חניכים למדריכים, הם אלה שעשו את המעבר".
לדעתו של ש', חשיבות מפעיל הכטמ"ם בעידן הנוכחי גבוהה מאוד. "בסופו של דבר המערך מאייש 80% משעות הטיסה המבצעיות של חה"א. זו אחריות גדולה להיות מפעיל מבצעי ולהגן על המדינה".

 סג"מ ש'. צילום: דוברות צה"ל

סג"ם א', בן 20 מרעות, בתיכון הרחיב 5 יח"ל במדעי המחשב ואומנות. מתחביביו- ציור, אומנות, לנגן בגיטרה, לשחק כדורעף ולטייל בארץ ובחו"ל. א' הפסיק השתתפות בקורס טיס ומשרת ביחידת "זיק" של חיל התותחנים. הוא סיים קורס ממ"ז ולקח חלק בפעילות מבצעית במערך לפני שיצא לבה"ד 1. א' החליט לצאת לקורס מפעילי כטמ"ם בגלל העשייה המבצעית והתרומה הישירה לביטחון המדינה. "אנו הראשונים להיות בכל אירוע והאחרונים לעזוב, לא הרבה יודעים את זה".
א' מספר שיש בקורס דגש גם על ההיבט המקצועי וגם על ההיבט האישיותי: "שמים דגש על מקצוע המפעיל ובנוסף מלמדים אותך לתפקד כקצין קרקעי וערכי".
א' מספר כי אחד הרגעים המיוחדים שלו בקורס היה  טיסת הסולו- גיחה בה החניך נמצא לבד בקרון, ללא מדריך והוא האחראי הבלעדי על המטוס. "כל האירוע הוא 100% באחריותי, הן בפן הבטיחותי והן בפן המשימתי. אתה יורד מהגיחה עם תחושת הצלחה ומסוגלות".
לדעתו של א', חשיבותו של מפעיל הכטמ"ם בעידן הנוכחי היא הכרחית. "ההחלטות שמפעיל מקבל בזמן אמת משפיעות על חייהם של אנשים באופן ישיר ומהווה גורם מכריע בשדה הקרב".

סג"מ א'. צילום: דוברות צה"ל