צילומים: דובר צה"ל

הכירו את בר ואור ויניק, תאומים בני 20 ממודיעין, אשר בניגוד ללידתם הצמודה, סיימו את קורס מדריכי הצניחה בהפרש של שנה אחד מהשני. אור, סיים את הקורס לפני כשנה, ובר, סיים את הקורס לפני כשבוע.

בר ואור גדלו והתחנכו במודיעין, בתיכון למדו בביה"ס עירוני א', שם, הם מספרים, שמעו על התפקיד המיוחד. מנהל בית הספר היה איש קבע ביחידת צניחה והטסה שבחטיבת המרום ומדי שנה היה מביא מדריכי צניחה להרצות על התפקיד ולחשוף אותו. שני האחים גילו עניין בתפקיד, והחליטו לנסות ולהתקבל לקורס. אור התגייס בדצמבר 2018 לקורס, בעוד שאחיו התאום בר- הלך למכינת "גליל עליון".

בר מספר כי לאחר שאחיו התגייס, גם הוא התחיל במיונים לתפקיד:  "התקשרתי ליחידה וביקשתי את המיון. אמרתי שאם אור הולך לזה, שווה שאני אנסה. זה גם לשרת ביחד עם אחי, וגם נשמע תפקיד מגניב." הוא מוסיף ואומר "אנחנו החברים הכי טובים. בזמן התיכון, כל אחד היה בעניינים שלו ובערך לקראת סוף התיכון ותחילת המכינה- התקרבנו מאוד".

בזמן שאור כבר התחיל את הקורס, בר התמיין לתפקיד בעצמו: "אני זוכר שבר הגיע לבסיס כמלש"ב כשהייתי היה טירון", מספר אור,  "לאחר שהוא קיבל את התשובות, אמרתי לכולם שאחי התאום מגיע בשנה הבאה. בזמן הטירונות של בר, הגעתי לאחת מן הצניחות שלהם, וביקשתי להיכנס למטוס ביחד איתם, ואז צנחנו ביחד. זו חוויה מטורפת. אתה רואה אותו בבית ואז אתה רואה אותו גם בבסיס. לראות את המשפחה שלך בצה"ל זה חיים אחרים. החברים הטובים מהמחזור שלי והחברים הטובים מהמחזור שלו - כולנו התחברנו".

בר מספר שמכיוון שהוא התקבל לתפקיד בזמן שאחיו היה במסלול- הייתה לו הצצה מקרוב למה שהוא הולך לעבור: " זה יצר לי ציפייה, להיות במקום שלו, לחוות את מה שהוא מספר".

אור ובר, שניהם מדריכי צניחה, שובצו בתפקידים שונים. אור סיים את הקורס בשנה שעברה והשתבץ ביחידת "אספקה בהיטס", ואילו בר אשר סיים עכשיו את הקורס, השתבץ בפלוגת הצניחות האוטומטיות בבית הספר לצניחה. על תפקידו כמדריך בבית הספר לצניחה מספר בר:  "זה תפקיד שקשה לתפוס. ההדרכה, ועצם זה שאתה רואה חיילים ובסופו של דבר אתה לוקח אחריות על החיים שלהם באופן אישי, ואתה מלווה אותם בשבועיים אולי הכי חווייתיים בשירות שלהם.

כל העולם של הצניחה והתעסקות עם מטוסים והאוויר- זה או שאתה אוהב או שאתה לא ואני מאוד אוהב את זה. אוהב את המקצוע. ההדרכה, את הניצוץ בעיניים ולדעת שאתה עומד מול אנשים והם מסתכלים על כל דבר שאתה עושה. אם אתה תקפוץ עם רתמה פתוחה או תעלה עם שעון הם יעשו אותו דבר. הם מחקים אותך." ומוסיף - "אני זוכר שהערצנו את המדריך בהכשרה שלנו. אמרנו כמה מטורף זה, כמה צניחות הוא צנח ואיך זה להיות מדריך צניחה. מדריך צניחה אחראי על כל מה שקשור לצניחה- להרים את הביצועים מאפס. יש המון השתלמויות והסמכות שאנחנו עושים בתוך ההכשרה".

"לפני שהם קופצים הוא עושה בדיקה שהרצועות מחוברות כמו שצריך, מסתכל על הצנחן לראות שהמצנח שלו תקין, במידה ויש צנחן שנתלה על הדלת יודעים לתפעל את ההצלה, והם מוכנים לכל תרחיש." בודקים אותם לפני שהם קופצים. עוד בדיקה ועוד בדיקה ובסוף אני נותן אור ירוק. יש זמן מסוים שנחשב אור ירוק ואפשר להקפיץ את החיילים, ואם אתה לא תהיה אחראי להקפיץ אותם בזמן, אותו החייל הוא יכול לנחות על כביש או על בניין.

"יש המון אחריות בתפקיד. אומרים שהשמיים הם הגבול, ואצלנו מדובר בסביבת העבודה הטבעית".

בר מספר כי התפקיד שאור עושה ביחידת האספקה בהיטס זה עולם אחר לגמרי: "הם עוסקים ממש במבצעי, הם מבצעים דברים מטורפים. במהלך הקורס יצא לנו להגיע ליחידה ואור הראה לנו מה הם עושים שם, הוא זה שעשה את האריזה, הוא עלה עם חניכים מהקורס לשמיים והראה להם איך עושים ביצוע."

יחידת אספקה בהיטס היא יחידה המשמשת בעיקר בשעות חירום ובפעילויות מבצעיות באמצעות הצנחת ציוד אל תוך שטח הלחימה או הפעילות. מצניחה ציוד קריטי רחב ומגוון אל תוך שטח הפעילות. "אנחנו היינו מדריכי הצניחה הראשונים ששובצו ביחידה. זה היה תפקיד חדש. המטרה שלנו היא להיות אחראים על הביקורת והשילוח של האפסניה. לבדוק שהדברים ארוזים כמו שצריך, ואז גם לעלות איתם למטוס ולשלח אותם כמו שצריך".

מכיוון שהיה מדובר בתפקיד חדש, לא היה לאור מושג לאן הוא הולך. "רוב מה שאתה לומד זה איך להדריך צניחה, ופתאום מדובר במשהו קצת שונה. עשו לנו קורס רציף של כמה שבועות, בו למדנו את המקצוע ולמדנו מה לעשות. איך אורזים, ומשלחים, והוסמכנו לעשות את העבודה".

כיצד נראית השגרה של מדריכי הנציחה ביחידת אספקה בהיטס? 

"היחידה תלויה בחירום, ויש הרבה תרגילים לאורך השנה. בתרגילים צריך לארוז מטענים ולהצניח אותם. אנחנו קמים בבוקר, רואים מה צריך לבקר, מה מתכננים קדימה. עכשיו אנחנו מקבלים עוד מדריכים מהקורס הנוכחי שבר סיים, ורוב העבודה תהיה עלינו. ללמד אותם מה צריך לעשות- תרגול והדרכה."