האוכלוסייה הינה פסיפס מדהים של קבוצות שונות. כמות הפילוחים שניתן לבצע היא אדירה, אם זה ברמת הגיל, ארץ מוצא, שפה, ענפי עיסוק ועוד. כך גם שוק העבודה. מדי שבוע אני פוגש אנשים רבים אשר חולקים איתי את קשיי היומיום וביניהם עולה לרוב גם סוגיית גובה ההשתכרות הלא גבוה ביחס לעלות המחייה והניסיון התמידי "רק לצוף" ולהימנע ממינוס בבנק.

אחת האוכלוסיות המשמעותיות אשר מתקשה ביותר "לסגור" את החודש עד לכדי צמצום הוצאות בדברים חיוניים, הינה אוכלוסיית הנכים ובעלי המוגבלויות השונות אשר נקבעה להם דרגת אי כושר עבודה ועתה אמורים להתפרנס ממנה בדרך כבוד. אנחנו אומנם מוגדרים ביחס למדינות העולם כמדינת רווחה, אך עדיין הקצבה הזו אמורה לממן לא רק מחייה בסיסית של אדם סביר (למשל מזון, אחזקת קורת גג, מימון הוצאות משפחה שוטפות), אלא גם את מימונם של הטיפולים והתרופות של הנכה.

הסכומים במצב של אובדן כושר העבודה

קיימות ארבע דרגות למדידת אי כושר העבודה בביטוח לאומי: 60%, 65%, 74%, ו-100%. בתוך כל דרגה ישנם מספר פילוחים – ברמת יחיד, יחיד עם ילד, יחיד עם 2 ילדים ויותר, יחיד עם בת זוג, יחיד עם בת זוג וילד, יחיד עם בת זוג ו-2 ילדים ויותר. הרעיון הוא שככל שהמשפחה הגרעינית של המבוטח הזכאי רחבה יותר, כך באופן יחסי מסוים יקבל תמיכה כספית גבוהה יותר.

בטבלאות סכומי הקצבה כפי שהם מופיעים באתר הביטוח הלאומי נכון להיום, ניתן להתרשם כי מדובר בסכומים חודשיים הנעים מ- 1405 שקל (ליחיד עם אי כושר של 60%) ועד ל- 5388 שקל לחודש ליחיד נשוי עם שני ילדים ומעלה.

מה לא יודעים מקבלי הקצבאות

בשנת 2009  נכנס לתוקף חוק לרון, אשר נועד לקדם שילובם של אנשים בעלי מוגבלויות ונכויות שונות בשוק העבודה. החוק למעשה מעודד ופונה לאותם הזכאים לצאת לעבוד, לפחות מי שיכול גם אם זה באופן חלקי וזאת תוך כדי העובדה כי בטווחי שכר מסוימים והנחיות מסוימות, הזכאות לקצבה לא נפגעת ו/או מופחתת באופן יחסי (כפי שמתואר בטבלאות לעיל) .

למעשה חוק לרון מהווה קטליזטור-זרז ליציאה לעבודה, בכך שאינו מבטל אוטומטית את הזכאות לקבלת הקצבה וההטבות הנלוות.

החוק מנסה להמחיש כי משתלם לעבוד גם אם יהיה קיזוז יחסי. לדוגמא – אם יחיד הינו בעל נכות אי כושר 60%,  השתכר מעבודה ו/או עסק סביב ה- 1987 שקל לחודש, הביטוח הלאומי לא יפחית או יבטל את סכום הקצבה, אך אם ירוויח 7000 שקל ינכו לו מקצבת הנכות 547 שקל מתוך 1405 שקל המקוריים. שימו לב כי עדיין זה משתלם בנטו.

אם ירוויח המבוטח מעל 8500 שקל תבוטל הקצבה, אך הוא יוכל לקבלה חזרה במידה ויפסיק את העבודה ו/או אם יתבקש להגיע לוועדה חוזרת לקביעת מצבו.

חשוב לדעת

1. מומלץ בחום לבדוק את העניין לעומקו למי שרלוונטי, אל מול העובדת הסוציאלית מביטוח לאומי אשר המבוטח נמצא עמה בקשר.

2. מרמת השתכרות מסוימת ההגדרה עוברת מקצבת נכות לקצבת עידוד, חשוב מאוד להבין מהעובדת הסוציאלית את המשמעויות מבחינת משך הזמן של רמת ההשתכרות ברמה זו וגם בהגדרה של קצבת העידוד -ייתכן וחלק מההטבות לנכה ייפגעו (או שלא).

3. מי שמעוניין להיות עצמאי – ישלם דמי ביטוח לאומי מוטבים במעט ונמוכים ביחס לנדרש.

לא לחשוש לצאת לעבוד

ניתן לראות ביציאה לעבודה עניין מעיק, סיזיפי ומחייב, איתו צריך להתמודד באופן יום-יומי. יחד עם זאת - היכולת לקום ולצאת לעבוד משחררת אותנו מהתאבנות, נותנת לנו שלד ללו"ז, ולא פחות חשוב עוזרת לנו לממש את עצמנו, להיות פרודוקטיביים ולהוות חלק מבניין הכוח של התוצרים במדינה. במידה ורציתם לצאת לעבוד וחששתם, דעו כי ישנה דרך.

אני ממליץ בחום לקרוא עוד מידע באתר הביטוח הלאומי וכן לברר פרטים נוספים מול העובדת הסוציאלית שלכם.

ט.ל.ח כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין לראות בהם את נוסח החוק ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית או חשבונאית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.