תארו לכם מצב בו פתחתם חשבון בנק, קיבלתם כרטיס אשראי יפה ונוצץ, שלושה פנקסי צ'קים וכל אלו נועדו לממש את רצונכם לקנות את אשר חפצה נפשכם.

לא אחת נכנס בנו יצר השופינג הלא הגיוני, הרגשי – זה שגורם לנו לשכוח משאר ההתחייבויות שיש לנו, זה שמתעלם מהמינוס או מתשלומי החזר ההלוואות והמשכנתאות. במצב הזה אנו באוטופיה ומסונוורים מצבעי הקשת שמעטרים את החנויות והסלוגנים של מבצעים וכיוצ"ב...וגם אם הצלחנו להחזיק מעמד ולעצור לרגע, מגיעים אנשי המכירות אשר עושים מה שמצופה מהם, ומנסים לשכנע אותנו לקנות.

כמובן שלא נשכח את תופעת ה"עדר" של הרוכשים בכל מעגלי ההיכרות שלנו, שמספרים מה קנו ולמי, אז אנחנו לא נקנה? לכאורה אם לא נקנה איך נראה? קמצנים, נכון? אז זהו שלא!!!

חברים, בצבא למדתי משפט קצר וקולע – "לכל שבת יש מוצאי שבת". את חגיגת הרכישות צריך לשלם, והתשלום הזה יצא אך ורק מכם ומכיסכם.

היום אנו נמצאים לכאורה בתקופת שפע, למה? כי אנשים צריכים להבין שכל עוד יש להם מינוסים והלוואות ענק למימון הבית והרכב ועוד, הם טיפה חיים ב"מציאות מדומה", שוכחים לדאוג לשמור כסף בצד ליום סגריר או ע"ח דברים שבאמת נחוץ לטובת מימון צרכים קיומיים עבור עתיד המשפחה.

לא אחת אני פוגש יחידים וזוגות אשר מגיעים להתייעץ איתי לגבי התנהלותם הפיננסית, ולעיתים רבות מגלים שהם אינם מבינים כלל את מצב תזרים המזומנים שלהם (זרימת כסף פנימה מההכנסות, אל מול זרימת כסף החוצה בהוצאות). חלק ניכר מהמקרים אנשים צורכים יותר ממה שהם מרוויחים, ואז המינוס גדל וגדל ונוצרת "מפלצת" בחשבון הבנק, שייתכן שיהיה נורא קשה לעצור בטווח זמן קצר.

לא אחת נכנס בנו יצר השופינג הלא הגיוני, הרגשי – זה שגורם לנו לשכוח משאר ההתחייבויות שיש לנו, זה שמתעלם מהמינוס או מתשלומי החזר ההלוואות והמשכנתאות. במצב הזה אנו באוטופיה ומסונוורים מצבעי הקשת שמעטרים את החנויות והסלוגנים של מבצעים וכיוצ"ב. וגם אם הצלחנו להחזיק מעמד ולעצור לרגע, מגיעים אנשי המכירות אשר עושים מה שמצופה מהם, ומנסים לשכנע אותנו לקנות

שלוש קושיות לחגים

-שאלה ראשונה – ומה קורה בשלב זה?

רבים מהאנשים אשר מבינים את מצבם הפיננסי העגום מתכנסים לחשבון נפש, לעיתים בצורה טובה יותר ולעיתים טובה פחות. לא מיותר לציין שמצב כלכלי מסובך יכול בהחלט להשפיע על מצב הרוח הזוגי והמשפחתי, ולהמשיך לקנות מתנות ע"ח קו האשראי הבנקאי (המינוס) לא ימלא את החלל הרגשי באמת אלא רק לרגעים ספורים. ככל שמבינים מוקדם יותר את התנהלות התא הכלכלי-משפחתי, ככה התכנון והצורך להשתפר ולפעול קלים יותר, ואם מתעוררים מאוחר מדי אזי כל תהליך השיקום יהיה קשה ומאתגר יותר.

-שאלה שנייה – האם זה בסדר אם לא אקנה מתנות "שוות" בחג כשמצבי הכלכלי דחוק?

בהחלט כן. צרכנים שמתמודדים עם מצב כלכלי דחוק, צריכים להפנים שבחגים אנו מקבלים בדר"כ מתנות מהמון מקורות, למשל – מעסיקים, חברים אחרים, משפחות ועוד הזדמנויות של רכישה עצמית. המון מהמתנות שנקנות כלל לא נחוצות ו/או לא נעשה בהם שימוש, חלקם נשאר באריזת המתנה ומועבר בהזדמנות ראשונה למישהו אחר / מועבר כתרומה / מוחלף בחנות וכו' .

-שאלה שלישית – האם יש אלטרנטיבה טובה?

אפשר ורצוי לחשוב אחרת – לבצע סקר שוק מקדים לאותו מוצר שאתם מעוניינים לרכוש ולמצוא את ההצעה הטובה ביותר, להתעניין מה באמת חסר ואפשר שהצורך האמיתי הוא משהו צנוע (ולאו דווקא מכונת אספרסו חדשה), אפשר לחשוב גם על מתנה עבודת יד נחמדה עם ברכה יפה ומושקעת אשר תמיד מתקבלת בהתלהבות. מהמון סיפורים ששמעתי, לא יעריכו אתכם פחות ואולי אפילו יותר – לרוב לא באמת חסר משהו שצריך ממתנות.

זכרו תמיד - קשרי חברות ומשפחה, וכן מדד האושר העצמי שלנו בחיים, לא באמת נמדדים בחומר אלא בהרגשה.

אני כן חושב שיש משהו טוב בלעשות קניות, זה נותן הרגשה של "חדש" לנשמה, גם של הענקה למישהו שאנו מאוד אוהבים (בד"כ), אבל יש זמנים שצריך גם לדעת להתכנס פנימה ולהיות כנים עם עצמנו. זמנים שבהם מבינים, שאם אנו כרגע "לחוצים" כלכלית, אנו מצמצמים עד חלוף הסערה.

לסיכום: בכדי שתהיה לנו כלכלה טובה וחזקה אנו צריכים שהמשק הישראלי יצרוך בצורה משמעותית. כך נוצרים עסקים ומקומות עבודה, כך ישנם מיסים שנגבים לטובת מימון צורכי העם בכל תחומיו. יחד עם זאת, הצריכה צריכה להיות נבונה. ע"י שילוב של צריכה משמעותית-נבונה המשק הישראלי יצמח טוב יותר גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט.

שנה טובה, גמר חתימה טובה, ושתדעו לעשות החלטות כלכליות נבונות.

ט.ל.ח כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין לראות בהם את נוסח החוק ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית או חשבונאית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.