בשבוע שעבר עסקתי בהנגשת מידע אשר יכול לעזור לכם בשיקולים בבחירת הבנק לניהול חשבונכם הפרטי ו/או העסקי. הפעם אתמקד בשני נושאים נוספים אשר משפיעים עלינו בצורה ישירה מתוקף חוק.

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 

אחד מתפקידיו העיקריים של בנק ישראל הוא הפיקוח על הבנקים, לצד שמירה על יציבות המערכת הבנקאית ושמירה על זכויותיו של הלקוח, תוך הקפדה על התנהלות הוגנת מצד הבנקים והחברות לכרטיסי אשראי כלפי לקוחותיהם.  בתוך כך, אחד מההוראות הבולטות שהעביר בשנים האחרונות (ב-1 בינואר 2006 ) זוהי הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 בנושא "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב", שמטרתה היא לשמור על מסגרת אשראי (מינוס בעו"ש או במתן הלוואה) תקינה, מותאמת וללא חריגות מצד הלקוחות.

למעשה מרגע כניסת התוקף של הוראה זו, כללי המשחק השתנו בצורה משמעותית ביכולות ההתנהלות של הבנקים אל מול לקוחותיהם בדגש על מתן מוצרי האשראי השונים.. אם בעבר הבנקאי יכול להגדיל אשראי או לתת הלוואה לאדם פרטי או לעסק על בסיס אמון/אינטרס/וותק לקוח – פה היכולות של הבנקים הצטמצמו בצורה משמעותית עד לכדי אי יכולת במקרים מסויימים. למעשה מתן אשראי שלא עונה להגדרות הוראות בנק ישראל מעמיד את הבנק במצב בעייתי – וכאן אני בטוח שלא מעט לקוחות היו בסיטואציה לא נעימה עת חשבו שהבנק לא מוכן לתת אשראי כי הוא לא רוצה, אבל בפועל הוא לא יכול.

* חשוב לדעת: לעיתים כן ישנה יכולת מסוימת ומוגבלת לבנק לעזור במצבים זמניים של מינוס (נחץ) – אך חשוב להבין שגם במצבים כאלו, עזרה שכזו "פוגעת" בלקוח בסופו של דבר בתעודת הזהות הבנקאית שלו (יפורט בהמשך)

למה בנק ישראל העביר הוראה אשר מקשה לבקש אשראי?

אני מניח כי מטרת העל הייתה לחנך את הציבור הישראלי לצרכנות נבונה, תוך ידיעה מראש שתזרים המזומנים של ההכנסות אל מול ההוצאות צריך להיות מחושב מראש וגם תוך כדי תנועה והתקדמות בציר הזמן.

כידוע מחירי הדיור בישראל עלו פלאים, וכן במקביל בשנים האחרונות עם התפתחות הצריכה האינטרנטית, תרבות הבזבזנות גדלה פלאים – הפועל היוצא לא איחר לבוא, ורבים נתבקשו לקחת הלוואות מסוגים שונים לסגירת מינוסים ומימון רכישות שלא באמת היו צריכים. במצב שכזה לבנקים היה יכולת לגבות ריביות גבוהות עבור ההלוואות או על המינוס בעו"ש – וכאן בנק ישראל אומר – חבר'ס, נגמרו החגיגות של שני הצדדים, יש צורך לעבור להתנהלות צרכנית נבונה ושמורה.

תעודת זהות בנקאית

החל מפברואר 2016 הבנקים מחויבים להנפיק לכל לקוח תעודת זהות בנקאית אשר תאפשר לשפר את יכולת הניהול וההבנה של חשבונות הבנק. תעודות הזהות יכולות להגיע בשני פורמטים – מקוצר ומפורט. זמינות המידע הוא נכון החל מנתוני 31/12/2015 וקדימה, כאשר המידע מתעדכן כל שלושה חודשים. הדו"ח מאפשר ללקוחות לקבל מידע מלא בנושאים כלליים, ריכוז יתרות, פעילות חשבון, פיקדונות וחסכונות, מסגרות אשראי, עמלות, הלוואות ועוד.

למעשה תעודת הזהות הינה מצע אובייקטיבי למדידת הלקוח בין הבנקים, ולקוחות הבנקים יכולים מדי פעם לצאת לסקר שוק בין הבנקים ואולי לקבל הצעות ניהול חשבונות בנקים בצורה עדיפה רק על סמך נתוני תעודת הזהות הבנקאית.

חשוב לדעת  - תעודת הזהות הבנקאית יכולה גם להראות שלקוח מסוים הינו "בעייתי" אם רואים כי הינו בעל מינוף אשראי גבוה, מוסר תשלומים נמוך, כושר השתכרות נמוך או בעייתי, חריגות אשראי מתמשכות או אף חד פעמיות (!).

לכן, האינטרס של לקוחות הבנק כיום יותר מבעבר, הוא להראות התנהלות תקינה בחשבון הבנק שלהם ללא חריגות. אחרת עשויים למצוא עצמם בבעיה, עת ירצו לנייד עצמם לבנק אחר או לבקש משהו מהבנק הנוכחי, אבל תעודת הזהות הבנקאית שלהם עלולה להצביע על מגמה הפוכה של יכולת או כדאיות.

לסיכום: אנו למדים בשנים האחרונות כי המחוקק החליט לעזור לנו בחינוך העצמי שלנו לצריכה נכונה על ידי הטלת כל מיני מגבלות חדשות. זה נראה כמו התערבות גסה ביכולות הצריכה וההתנהלות שלנו, אבל אני מאמין שכן יש מקום לכל אחד מאתנו לקחת אחריות על התנהלותו הכלכלית, ותמיד לשמור גם כסף בצד למצב בו עשויים למצוא עצמנו במצב כלכלי בעייתי.

חשוב להבין שקבלת אשראי בנקאי אינו הפתרון, והשאיפה היא שהאשראי יהיה כמה שיותר נמוך ולזמן קצר.

ט.ל.ח כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין לראות בהם את נוסח החוק ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית או חשבונאית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.