הפרק הקודם: http://modiinet.co.il/articles/9471/

התחלתי בחיפוש של אבא ואחות אבודים באירופה או בכל מקום אחר שהחיפוש אחריהם ייקח אותי. כבר מההתחלה הבנתי שהפעם יש צורך באורך רוח רב מאחר ומדובר בתעלומה מורכבת. למרות שאביה הביולוגי של טלי כנראה נמצא באירופה – יבשת שניתן לתקשר איתה – לא תמיד היכן שמתחילה התעלומה היא גם מסתיימת.

אז התחלתי בקצה חוט הראשון – בצ'כיה. ידעתי שטוב להתחיל במקום שמשפחתו של האב הייתה אמורה להיות ובו הוא גם נראה בפעם האחרונה. אבל בפועל, לאחר בדיקה ברחבי צ'כיה, לא נשאר שריד – לא לאביה, לא למשפחתו וגם לא לאחיה של טלי. "מה עכשיו", תהיתי לעצמי, "לאן הוא היה יכול להגיע?".

חזרתי לטלי, והפעם הייתי נחרצת יותר לדבר שהיא התנגדה אליו בתוקף – לערב את אמא שלה ולעורר אצלה מחדש את כל הכאב לפני החתונה. "אני יודעת מה הנושא מעורר בה כל פעם מחדש", אמרה טלי. "יש כאן גם מגבלה של זמן כי החתונה אמורה להתקיים בעוד חודש מהיום", השבתי לה. "אין ברירה, טלי. אני צריכה את העזרה של אמך. תני לי לדבר איתה, אולי זה יעזור".

חזרתי לאמה של טלי. היא בקושי שיתפה פעולה, אבל מניסיוני הרב בחקירות רבות בתחום קצה החוט תמיד נמצא בידינו, אבל אנחנו פשוט לא יודעים שהוא שם. הפגישה איתה לא הייתה קלה, אבל לאט לאט הצלחתי לייצר אמון ולקבל שם של גורם נוסף שהיה בקשר עם בעלה לשעבר והיא שכחה ממנו – הדוד מקס. "תמיד היה להם קשר מיוחד", סיפרה לי.

המשכתי בחיפושיי, אך הפעם הצלחתי לייצר התקדמות משמעותית והצלחתי למצוא את מקס בגרמניה! מקס היה חשדן מאוד, ולא רצה לנדב פרטים בלשון המעטה. במקרים בהם אני מגיעה למחסום כזה נדרשת יצירתיות רבה על מנת להוציא מידע מגורם, שנחשב למפתח לפתרון התעלומה. שלחתי למקס חוקר פרטי דובר גרמנית, שבשיחה תחת כיסוי הצליח להוציא ממנו פרטים על יוהן ועל אחותה של טלי – שירלי.

מסתבר שיוהן עבר לגרמניה עם מקס, לאחר שהוריו נספו בתאונת דרכים. האסון הנורא יצר טראומה וניתוק הקשרים באותה תקופה, וכאשר רצה ליצור חזרה קשר הוא כבר הכיר אישה נוצרית, התחתן איתה, הקים משפחה והשאיר מאחור את משפחתו הראשונה.

הצלחתי להגיע לכתובת ולמספר טלפון. כולי נרגשת הרמתי טלפון ליוהן. נשארו עשרה ימים בלבד לחתונה של טלי, והייתי בהתרגשות עצומה. הנה זה קורה – אני אצליח להגשים לטלי את חלומה, וכל מה שנשאר לי זה ליצור את החיבור. אין סיכוי ששירלי לא תרצה להגיע לחתונה!

המשכתי בחיפושיי, אך הפעם הצלחתי לייצר התקדמות משמעותית והצלחתי למצוא את מקס בגרמניה! מקס היה חשדן מאוד, ולא רצה לנדב פרטים בלשון המעטה. במקרים בהם אני מגיעה למחסום כזה נדרשת יצירתיות רבה על מנת להוציא מידע מגורם, שנחשב למפתח לפתרון התעלומה. שלחתי למקס חוקר פרטי דובר גרמנית (ברלין, צילום אילוסטרציה: איריס אברהם גלילי)

בצד השני ענתה לי אישה מבוגרת, דוברת גרמנית, לפי הקול זו לא הייתה שירלי. נעזרתי במתורגמן דובר גרמנית. זו הייתה אשתו של יוהן, שסיפרה שיוהן מאושפז בבית חולים. מסתבר שהטראומות שעבר בחייו גרמו לו למחלת נפש קשה, הוא נכנס ויצא למוסדות וכבר הפסיק לתקשר עם סביבתו. כשהסברנו לה שבתו מחפשת אותו, היא הגיבה בהתלהבות מאופקת, אמרה שקשה לה להאמין שיוהן יבין ויאמין לדברים, והציעה לנו ליצור קשר ישיר עם שירלי.

קבענו שיחת סקייפ לטלי עם אחותה שירלי. יום לפני כן, כל כך התרגשתי מהמפגש עד שלא הצלחתי לישון. המצלמה נדלקה ואי אפשר היה לפספס את הדמיון המדהים ביניהן. מסתבר שגם שירלי מציירת בדיוק כמו טלי ואמם. זו הייתה שיחה מאוד מרגשת, שלוותה בלא מעט מטפחות טישו לניגוב הדמעות ולגישור על השנים שחלפו.

שירלי פירטה בפרוטרוט על מצבו של יוהן אביהן המשותף, וסיפרה שיוהן דאג להזכיר מדי שנה לשירלי את יום הולדתה של טלי. "הוא אף פעם לא שכח אותך, אלא פשוט ויתר ולא האמין שזה יקרה. כל השנים אני רציתי לחפש, ואפילו פניתי פעם אחת לשגרירות ישראל בגרמניה, אבל אז אבא גילה. זו הייתה תחילת המחלה שלו, והוא הגיב כל כך קשה עד שהייתי צריכה להחליט על מה אני מוותרת. פחדתי שאאבד אותו לתמיד, ולכן נתתי לו את המילה שלי שאני אעזוב אתכן מאחור ועזבתי".

"אני מתחתנת בעוד תשעה ימים. לי וליוני בעלי לעתיד יהיה כבוד גדול אם תוכלי להגיע ולהיות נוכחת בחתונה שלנו", זרקה טלי את הפצצה לאוויר. היא תכננה לשאול שאלה נוספת בשלב מאוחר יותר בשיחה, אבל לא הצליחה להתאפק: "חשבתי שאפילו תלווי אותי לחופה. זה מאוד חשוב לי. חלמתי על זה כל השנים, ועכשיו זה יכול לקרות, סוף כל סוף".

שירלי השתתקה והחווירה בין רגע. נראה שהיא נקרעת בין הצורך לסעוד את אביה אל מול הרצון להגשים את חלומה של אחותה שזה עתה הכירה. "אני, אני .... מצטערת, אני לא יכולה לעשות לו את זה, כי הוא צריך אותי עכשיו יותר מהכל. לצערי, לא אוכל", אמרה בצער.