צילומים: אילוסטרציה, יהורם גלילי

"אמא שלי סיפרה לי שמהרגע שנולדתי, אחותי לקחה עליי אחריות. היא הייתה רק בת שנתיים, אבל לכל מקום שהלכתי היא הייתה הולכת אחריי. מעניין אם יש לנו אותם תחביבים ונושאים משותפים. אולי היא בכלל אוהבת לצייר כמוני? טוב, אולי אני הולכת רחוק מדי וזה בכלל לא יקרה?!", אמרה טלי ברגע של חזרה למציאות, כאילו עוצרת את חלומותיה מחשש להתאכזב שוב.

טלי לא ראתה את אחותה במשך 35 שנה, והמחשבות לא נתנו לה מנוח וליוו אותה כל שעות היום והלילה. בחלומותיה דמיינה כיצד נראית אחותה: שיער שטני, אף קטן וצוואר ארוך. טלי הגיעה אליי בעקבות לקוחה אחרת שמצאתי לה את אחיה. שתיהן גרות באותו רחוב, ויום אחד כאשר שוחחו בגינה הציבורית, סיפרה לה השכנה על המקרה שלה.

עיניה של טלי התמלאו דמעות כאשר התחילה לספר לי מדוע פנתה אליי. כמו הוריה, גם נישואיה הראשונים כשלו, ולמרבה השמחה היא הצליחה למצוא את פרק ב' שלה ובעוד חודשיים הם אמורים להתחתן. "ולא ניסית אף פעם לחפש? שאלתי וטלי השיבה: "ניסיתי לעשות את זה לבד כמה פעמים ולא הצלחתי, אז הסקתי שכנראה זה לא צריך לקרות. אני לא כועסת עליה בכלל, אלא רק רוצה לחדש את הקשר. הכעס הגדול שלי הוא כלפי אבא שלי על כך שלא ניסה לחפש אותי כל השנים. הוא צריך להיות  כבר בן 60. למה הוא וויתר עליי?".

"מניסיוני", עניתי לה, "יש הרבה מאוד סיבות לחוסר תקשורת ולכן אל תסיקי מסקנה מבלי לשמוע את הצד שלו", ושאלתי מה בעצם קרה. הוריה של טלי הכירו בארץ כשהיו מאוד צעירים. אביה, שהיה ציוני שחלם כל השנים לשרת בצה"ל, עלה מצ'כיה בשנת 1977 והתגייס ליחידה קרבית. אמה הייתה מדריכת חי"ר, והאהבה ביניהם הוצתה בהסברים על רימונים ואר.פי.ג'י.

ואז הגיעה מלחמת לבנון הראשונה. החוויות שחווה אביה במלחמה היו קשות מנשוא, והלחץ ממשפחתו  בצ'כיה היה גדול מאוד ובני משפחתו פחדו מאוד וביקשו שיחזור. יחד עם השילוב של גידול שתי ילדות קטנות נוצרו קשיים שאי אפשר היה לגשר עליהם, והוריה התגרשו בשנת 1984, כשטלי הייתה רק בת שנה ועשרה חודשים

אמה כמעט ולא סיפרה לה דבר על אביה, אבל מהסיפורים המעטים שהצליחה לדלות נודע לה על האהבה הגדולה שהייתה ביניהם. "הוא שירת ברמת הגולן ונסע שלוש שעות בטרמפים כדי לראות אותי. לא חלף זמן רב עד לחתונה", סיפרה אמה. אחותה של טלי נולדה בשנת 1980 וטלי שנתיים אחריה. לאביה ולאמה היה חשוב ליצור מהר משפחה משלהם, אבל זה קרה ככל הנראה מהר מידי.

ואז הגיעה מלחמת לבנון הראשונה. החוויות שחווה אביה במלחמה היו קשות מנשוא, והלחץ ממשפחתו  בצ'כיה היה גדול מאוד ובני משפחתו פחדו מאוד וביקשו שיחזור. יחד עם השילוב של גידול שתי ילדות קטנות נוצרו קשיים שאי אפשר היה לגשר עליהם, והוריה התגרשו בשנת 1984, כשטלי הייתה רק בת שנה ועשרה חודשים.

אביה של טלי, שהיה עורך דין מאוד נחשב, הצליח – בדרך שעד היום לא ברורה לה – לקבל חזקה על אחותה הגדולה. וכך בבת אחת הפכה המשפחה מארבע נפשות לחד הורית עם שתי נפשות. טלי זוכרת כילדה את אמה בוכה לילות שלמים, כאילו איבדה את בתה הבכורה לתמיד. כעבור שלוש שנים הכירה אמה אדם מקסים והחליטה להתחתן שוב, ונולדו לה ממנו שני אחים מקסימים.

טלי לא ראתה את אחותה במשך 35 שנה, והמחשבות לא נתנו לה מנוח וליוו אותה כל שעות היום והלילה. בחלומותיה דמיינה כיצד נראית אחותה: שיער שטני, אף קטן וצוואר ארוך. טלי הגיעה אליי בעקבות לקוחה אחרת שמצאתי לה את אחיה. שתיהן גרות באותו רחוב, ויום אחד כאשר שוחחו בגינה הציבורית, סיפרה לה השכנה על המקרה שלה

עד שנעלמו לגמרי. אמה הדחיקה לחלוטין את הסיפור וחשבה שהיא עושה טוב לה ולטלי, אבל טלי ידעה שאמה ניסתה לאתר את אביה לא מעט פעמים. בהתחלה אביה היה שולח לה תמונות בדואר, עד שיום אחד בסוף שנות ה-80 זה פשוט פסק לגמרי. היא שיערה שקרה לו משהו או שכנראה התחתן ואשתו עשתה לו בעיות לגבי הקשר הקודם שלו.  

טלי ואמה ניסו לאתר את אביה, אך ללא הצלחה. הן אפילו טסו לצ'כיה ונעזרו בשגרירות המקומית, אך נאמר להן שהאב כבר לא נמצא יותר בצ'כיה. "אני יודעת שלמרות שאמא הקימה משפחה חדשה, היא תמיד הרגישה לא שלמה.

אנחנו לא מצליחות לדבר על זה, כי בכל פעם שאני מעלה את זה היא הודפת אותי במטר קללות על אבי שניתק את הקשר. נראה לי שהיא בנתה חומה גדולה כדי להגן עליי כדי שלא אפגע וכדי להגן על עצמה. אז זהו, אני רוצה לפרוץ את החומה הזאת ולפגוש את אחותי אחרי כמעט 35 שנה, להכיר את אבי ולקבל תשובות. את יכולה להגשים לי את החלום?".

"אני בהחלט אנסה", עניתי והתחלתי בחיפושים: חיפוש של אבא ואחות אבודים באירופה או בכל מקום אחר על פני הגלובוס שהחיפוש אחריהם ייקח אותי.

המשך הסיפור בשבוע הבא