מאת: חלי ויינשטיין ואיציק גרפל * צילומים: יוסי וונש ופרטי

מלכה שאיר, 35, אם ל-3 ילדים בוגרים, פצצת אנרגיה ורודה סגולה או לא משנה באיזה צבע, נשאבה לעולם אחר ממה שחלמה עליו. היא התחתנה בגיל צעיר והפכה לאמא צעירה וחיה את חייה באושר.

המפנה הראשון החל כאשר בעלה חזר בתשובה והיא נאלצה יחד איתו, לחיות בדרך שהיה לה קשה לקבל. תקופה לא קצרה עד שעקרה למודיעין חייתה בקריית ספר השכנה, ניקתה בתים וחלמה אולי על עתיד אחר. כשמדברים איתה מדי פעם המינוחים שהיא משתמשת בהם שייכים עדיין לעולם החרדי. אבל היא מאוד רחוקה משם כיום.

למרות הרצון לפרוש כנפיים ולעוף למקומות אחרים, היא לא העזה לעשות שינויים, אבל בתוך תוכה, התחוללה מהפכה של ממש. היא בערה. האהבה שלה למוסיקה, הרצון שלה להחזיר לעצמה את הנעורים שפספסה והרוח הצעירה שהדהדה בה וכ"כ משקפים אותה, בנו אט אט את החלום, לעזוב את החיים הקודמים ולהתחיל מחדש. כיום, 12 שנים לאחר שהתגרשה, היא כבר די ג'יי בדרך להכרה ולהצלחה, חיה חיים חילוניים ובעיקר מאושרת ומאמינה בעצמה.

פגשנו את מלכה יום לפני השקת ליין מיוחד לנשים דתיות, שארגנה יחד עם חברתה, בעלת עסק להפקת אירועים. למחרת במוצ"ש, ב"מוביט" בישפרו, היא כבר דיג'תה לפני עשרות נשים חרדיות שהגיעו מקריית ספר והאיזור כדי לרקוד ולהתפרק. לשים לכמה שעות בצד את המושכות והרסן. היא נשארה איתן כמעט עד קריאת שמע של שחרית...טוב אולי טיפה הגזמנו אבל זה לא היה רחוק מזה.  

"גדלתי בבית מסורתי וגם כשהתחתנתי ניהלנו בית מסורתי, אבל חצי שנה אחרי החתונה בעלי חזר בתשובה. תמיד היה לי בראש שיום אחד אני אברח מהכל, שמגיע לי חופש ובסופו של דבר זה קרה. לא היה פשוט להחליט אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה החלטתי ללכת על כל הקופה כי רציתי חיים חדשים. הקמתי את עצמי לבד וממש מההתחלה"

-מלכה, איך זה קרה שפנית דווקא לקהל הזה?

"זו פעם ראשונה שיש ליין מיוחד לדתיות במודיעין. בשנתיים האחרונות אני עורכת מסיבות, ימי הולדת, חינות ואירועים. פנתה אלי חברה שלי ואמרה לי שהיא רוצה לעשות מסיבה בסוף השבוע לנשים דתיות. זה ישר החזיר אותי אחורה, אמרתי וואו, כמי שהיתה  דתייה פעם אני יודעת מה זה לאהוב את המוסיקה ולהיות בכלא שלה, שאי אפשר לצאת למועדונים ולרקוד. החלטנו ללכת על זה אבל לא הסכמתי שזו תהיה מוסיקה דתית אלא שהליין הספציפי הזה יהיה עבור הנשים, לא בגלל הרקע והדת אלא בגלל שהן נשים, שיוכלו ליהנות ממוסיקה, לרקוד, להשתחרר". 

כשמלכה מדברת על מוסיקה ושירים עיניה נוצצות, הדיבור שלה והלב נמצאים באותו תדר, היא אוהבת את מה שהיא עושה ואין ספק שהמוסיקה מחייה אותה. "כשחזרתי בשאלה והתחלתי לצאת למועדונים, תמיד הסתכלתי על עמדת הדי ג'יי, התלהבתי מהדרך שבה הוא מצליח להרים את כולם וכל הזמן אמרתי לעצמי שיום אחד אני גם אעלה לעמדה הזו ואעשה מוסיקה. זה לא היה קל בכלל, בעיקר לאמא גרושה, בלי יכולת כלכלית אבל היה לי רצון וכח והון מוטיבציה להצליח".

החלום של מלכה היה גדול ואולי רחוק אבל היא לא ויתרה עליו בשום שלב, גם כשהיה קשה. היא גרה בלב קריית ספר ולאחר מכן עברה להתגורר עם ילדיה ביישוב חשמונאים, ושם החל אט אט גם תהליך החזרה בשאלה. היא ניקתה בתים למחייתה ולא הפסיקה לחלום על ההגשמה העצמית שלה.

"התקופה הפורחת של חיי"

מלכה נזכרת: "עזרו לי מאוד במחלקת הרווחה של קרית ספר והכי הרבה ברווחה של מודיעין. עבדתי באותה תקופה כמנקה אצל מישהו במודיעין  וסיפרתי לו כמה קשה לי עם המגורים בחשמונאים והנסיעות בכל פעם מחדש למודיעין והוא אמר לי ' את כישרון מבוזבז, אני אעזור לך' וממש בזכותו המעבר לגור במודיעין התחיל לקרות. דרך הרווחה יצאתי לסדנת העצמה ושם פגשתי את טל מסיה, שעזר לי להגיע ללימודי די ג'יי".

-את מדברת על זה וכולך מתלהבת

"ברור, זו התקופה הפורחת ביותר בחיי, שם הרגשתי שסוף סוף אני עושה משהו למען עצמי ובאמת מתקדמת. זו עבודה שמחייה אותי, אי אפשר לעבוד בדי ג'יי אם אתה לא טיפוס חי. גם במכללה הרגשתי שאני במקום הנכון, אנשים פתאום העריכו אותי וגם המורה שלי, רותם איילון, כל הזמן אמר לי את תצליחי, והיום אני בטחוה שהוא גאה בי".

"מה אנשים אוהבים? בעיקר רמיקסים...אני מנגנת אתניקס, הדג נחש, היפ הופ, סטטיק ובן אל, עדן בן זקן, עומר אדם, הנוער מאוד אוהב אותם. מצד שני אני גם מתאימה את עצמי לכל קהל אחר. היה לי אירוע יומולדת 50 ושמתי להם שנות ה- 60 וה- 70, הרבה אלביס, הם לא הפסיקו לרקוד. אני זורמת עם כולם, יש לי הכל. אם אני רואה שאנשים לא קמים אני ישר מפתיעה אותם עם שיר שאין סיכוי שהם לא יקומו לרקוד בו"

שאיר, במקור מחולון, התגרשה אחרי שהבינה שאלו לא החיים שהיא רוצה לעצמה. "גדלתי בבית מסורתי וגם כשהתחתנתי ניהלנו בית מסורתי, אבל חצי שנה אחרי החתונה בעלי חזר בתשובה. תמיד היה לי בראש שיום אחד אני אברח מהכל, שמגיע לי חופש ובסופו של דבר זה קרה. לא היה פשוט להחליט אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה החלטתי ללכת על כל הקופה כי רציתי חיים חדשים.

"הקמתי את עצמי לבד וממש מההתחלה, עברתי כמה דירות, ניקיתי בתים ולא הפסקתי לקוות לשינוי. כשעברתי לגור במודיעין היתה לי מאמנת אישית שאמרה לי 'תחשבי על הדבר הכי רחוק שאת מדמיינת שרוצה לעשות' ואמרתי לה די ג'יי. החלטתי להירשם למכללת BPM ללימודי די ג'יי, הייתי הכי מבוגרת שם אבל זה לא הפריע לי, תמיד נמשכתי למוסיקה והיתה לי מוטיבציה להצליח".

-איך הסתדרת עם רכישת הציוד? מדובר בציוד יקר מאוד 

"זה באמת לא זול, מדובר בציוד בעשרות אלפי שקלים ומאוד פחדתי בהתחלה, אבל כל פעם רכשתי עוד מכשיר ועוד מכשיר, התפתחתי, התחלתי להרכיב פלייסליסטים, לבנות תכניות שירים והיום יש לי את כל הציוד המקיף הדרוש לאירועים, כולל מיקרופונים, רמקולים איכותיים, תאורה, ציוד קריוקי מרשים ועוד. יש לי קונטרולר מהחדשים והאיכותיים ביותר בארץ, עם מסך, זה משהו מיוחד".

-ולא היו חששות?

"ברור שהיו. היה לא פשוט להגיע לזה כאישה גרושה ולא עצמאית, מאוד פחדתי להיות עצמאית, אבל גם קבוצת נ.י.ב (נשים יוזמות בעסקים – קבוצת נטוורקינג נשים הפועלת בעיר) עזרה לי מאוד. החברות בקוצה עזרו לי במינוף האישי והעסקי, התחלתי להתנדב עבור בני נוער בזולה ותקלטתי במסיבות וימי הולדת".

די ג'יי - לא רק לגברים 

פמינזם או לא, מלכה עושה משהו שאולי כל אישה אחרת היתה רוצה אבל אל תמיד יכולה לבצע זאת במסגרת המערכת הזוגית. האם הגירושים היו חלק חשוב בתהליך והאם בלעדיהם לא היתה יכולה לעשות זאת השינוי? בכל מקרה מדובר לחלוטין בלידה מחדש.

מלכה: "כשהייתי חרדית ושמעתי על אלו שמתגרשות כל הזמן חשבתי מעניין איך זה, ואני אומרת גם היום שממש חבל שצריך בכלל להגיע למקום של גירושין כי הלוואי שנשים יכלו להגשים את החלומות שלהם גם בתוך הזוגיות אבל חשוב שכל אישה תקשיב לקול הפנימי שלה ולצאת לעולם החופשי. תמיד הקשבתי לקול הפנימי שלי, הייתי חוזרת מעבודת הניקיון הביתה שבורה, כי לא היה לי טוב בעבודה ולא היה לי טוב בבית, זה שבר אותי".

-בעולם החרדי בטח פי כמה

"בעולם החרדי אין כל כך לאישה זכות לומר, לדבר, לעשות או לרצות. גבר שלה צריך ללמוד והיא  זו שצריכה לפרנס, ללדת, לדאוג, לעבוד ולהספיק לחזור הביתה עד אחת בצהריים כדי לבשל ולדאוג לבית ולילדים. הקול הפנימי שלי אמר לי שאני צריכה לעסוק בתחום של מוסיקה והלכתי עם זה. המוסיקה מפקסת, מרוממת, מחייה. אני גם חושבת במיוחד בקרב נשים, מקצוע כמו די ג'יי זה מדליק, אם אישה הולכת ללמוד את התחום וכייף לה ויש לוק שמתאים שתעשה את זה, לא רק גברים יכולים להיות די ג'יי".

"כשחזרתי בשאלה והתחלתי לצאת למועדונים, תמיד הסתכלתי על עמדת הדי ג'יי, התלהבתי מהדרך שבה הוא מצליח להרים את כולם וכל הזמן אמרתי לעצמי שיום אחד אני גם אעלה לעמדה הזו ואעשה מוסיקה. זה לא היה קל בכלל, בעיקר לאמא גרושה, בלי יכולת כלכלית אבל היה לי רצון וכח והון מוטיבציה להצליח"

-איך התגובות של הסביבה למקצוע שלך?

"יש ויש, יש גברים שמרימים גבה ויש הרבה אוהבים את זה. דווקא הדי גיי הגברים מפרגנים מאוד, הם שולחים לי שירים ומעדכנים אותי בכל מיני דברים, יש גם די ג'יי שאמרו לי שהם רוצים שאצטרף אליהם רק בשביל הלוק שלי כאישה די ג'יי. לעומת זאת, התגובות במשפחה לא היו משהו, היה להם קשה לקבל את זה כמשפחה מסורתית. פעם שאלו אותי באחת הכתבות מה הכי היית רוצה שיקרה ואמרתי לו, שההורים שלי יהיו גאים במה שאני עושה.

"זה לקח זמן אבל היום ההורים שלי התחילו לקבל את זה שאני עושה שמח וטוב לאחרים, לפני כן התדמית היתה קשה להם שאני עומדת על במה ועושה מוסיקה. הילדים שלי מאוד אוהבים את מה שאני עושה וגאים בי, הם גם באים איתי לפעמים למסיבות ונהנים מזה שאומרים להם שיש להם אמא קולית".

מחזיקה מיקסים מוכנים מראש

מלכה מתחברת מאוד למוסיקה עכשווית אבל יש לה המון ידע בתקופות שונות של מוסיקה,בין אם זה האייטיז או הסיקסטיז, אבל הדבר החשוב מבחינתה הוא להקשיב לצורך של הקהל ולהתאים את המוסיקה. "הגעתי פעם לאירוע שבעל האירוע הביא לי דיסק און קי עם השירים שהוא בחר, אמרתי לו תראה, אני מוכנה לנסות אבל מה שחשוב לי הוא הקהל. ואכן אחרי שני שירים שהוא רצה הבנתי שהקהל מחפש משהו אחר, שיניתי את הכיוון והוא זרם איתי והיה מעולה, כולם נהנו ורקדו. אני תמיד אומרת 'האירוע שלכם – השמחה והאווירה עלי'. אני פשוט מתאימה את עצמי למקום, לאנשים ולאירוע".

-מה אנשים אוהבים יותר ? מה יוצר שמחה?

"בעיקר רמיקסים – למשל מוסיקה של האוס, או מזרחי, יש לי גם מיקסים מוכנים ויש דברים שאני מתכננת מתי להעלות ובאיזה קטע. אני מנגנת אתניקס,הדג נחש, היפ הופ, סטטיק ובן אל, עדן בן זקן, עומר אדם, הנוער מאוד אוהב אותם. מצד שני אני גם מתאימה את עצמי לכל קהל אחר. היה לי אירוע יומולדת 50 ושמתי להם שנות ה- 60 וה- 70, הרבה אלביס, הם לא הפסיקו לרקוד. אני זורמת עם כולם, יש לי הכל. אם אני רואה שאנשים לא קמים אני ישר מפתיעה אותם עם שיר שאין סיכוי שהם לא יקומו לרקוד בו".

-מה לדעתך חסר בעיר שלנו?

"חסר פה מועדון ריקודים טוב. אנשים במודיעין הם יותר אנשי בית וחיי הלילה שלהם מתנהלים בבית או שהם יוצאים לבלות בתל אביב וחוזרים הביתה וזה חבל, כי יש פה יופי של מקום ואפשר לעשות פה מסיבות וליהנות. אני לא מבינה למה אנשים פוחדים מקצת רעש. למה שיהיה פה בר כמו אוסאליבן אבל מועדון לא? לא צריך לחשוש, יש הרבה די ג'יי במודיעין והרי אין סיכוי שנהפוך לתל אביב אבל מוסיקה זה לנשמה ואנחנו חייבים מקום משלנו.

"כל השבוע אנחנו בלחצים, משימות וילדים ומגיע סופ"ש ומה טוב יותר מללכת למועדון ולרקוד? זה פשוט להשתחרר וליהנות, לצבור אנרגיה להמשך השבוע. גם ענבה בר התחילו לעשות עכשיו ליינים של מסיבות, למה לא? זה כייף, רחבה של ריקודים מחייה, אנשים שוכחים מהצרות ורוקדים ומשתחררים. צריך להלחם על זה שיהיה גם בעיר שלנו מועדון".

-מה עוד?

"יש לי איזו פנטזיה להרים כאן חנות לאביזרי וצרכי די ג'יי. אין כזו בין תל אביב לירושלים ויש כאן ביקוש".

אבל עם כל האהבה למוסיקה ודי ג'יי, מלכה עדיין לא יכולה להתפרנס במקצוע בצורה מלאה. העבודה העיקרית שלה כיום היא כמלווה בהסעות החינוך המיוחד בעירייה ובשעות הערב היא עובדת כדי ג'יי בימי הולדת ומסיבות. "אני מתפרנסת בעיקר מעבודה כמלווה בהסעות וכיום אני לא ממש מתפרנסת מהדי ג'יי. לצערי אין מספיק מסיבות בעיר, בעיקר לא בחורף. אני ממש מקווה שיבוא יום וזה יתפתח".

-די ג'יי זה לא רק למסיבות?

"אני רואה שיש גם הרבה דרישה לקריוקי ויש לי את כל הציוד. אנשים חושבים שדי ג'י זה רק למועדונים ואירועי שמחות, וזה ממש לא נכון, אפשר גם בבית ובכל מקום, עשיתי חינה בכפר רות והציוד שלי היה על שתי חביות , הכל בסדר והכל אפשרי. אני אוהבת את מה שאני עושה ולכן אני גם מתנדבת המון, כל פעם שיש בקשה אם זה לאגודה במלחמה בסרטן או למען נוער בסיכון אני לא חושבת פעמיים, מקפלת את הציוד ויוצאת לשמח אנשים".

"חסר פה מועדון ריקודים טוב. אנשים במודיעין הם יותר אנשי בית וחיי הלילה שלהם מתנהלים בבית או שהם יוצאים לבלות בתל אביב וחוזרים הביתה וזה חבל, כי יש פה יופי של מקום ואפשר לעשות פה מסיבות וליהנות. אני לא מבינה למה אנשים פוחדים מקצת רעש. למה שיהיה פה בר כמו א'וסאליבן אבל מועדון לא? לא צריך לחשוש"

את תקופת הלימודים מלכה זוכרת לטובה כדבר ששינה את חייה. "מכללת BPM זה לא רק לימודים, עד היום הם מגבים אותי בקורסים, במידע, בחיבור למיזמים ועוד. בנוסף, רותם איילון היה המורה שלי והוא חד מהדי ג'יי המצליחים בארץ. מעבר לזה הוא אדם שכולו מודל להשראה, הוא תותח אמיתי והכי חשוב איש צנוע שעזר לי המון. כשהגעתי ללימודים היה לי מאוד קשה לראות את הבנים שבאו עם רקע מוסיקלי מהבית, שהם שולטים בקונטרולר, שיש להם שמיעה מוסיקלית, ידע בבניית שירים בתוכנות, כל מה שלי לא היה, אבל למדתי כל מה שצריך ומאירוע לאירוע לומדים עוד ועוד ומתפתחים וזה כייף".

-מי המודלים שלך להצלחה בתחום?

"דיוויד גואטה, סקאזי שהיה חרדי גם והמורה שלי כמובן, רותם איילון. הוא נאמבר וואן בארץ".

- לכבוד יום האישה, איזה מסר היית רוצה להעביר לנשים?

"חשוב לי להגיד לכל הנשים שרוצות להיות עצמאיות וחוששות שאין להן ממה לחשוש. לא צריך לקום ולהיות עצמאית ברגע אחד אלא להתחיל בהדרגה, בקטן, אפשר לעבוד בעבודה אחת ולאט לאט להתפתח. אני בטוחה שיש הרבה שנים שעובדות במשרד ונמאס להן, הן רוצות לעשות משהו חדש ופוחדות, אז אני אומרת שלא צריך לפחוד אלא לקום ולעשות משהו שאתן אוהבות, לעצמכן ולנשמה".

היא מסיימת את השיחה בפרגון לתלמה קינן, שמלווה אותה בשנה האחרונה. "היא נותנת לי אומץ לחיים, מכוונת אותי ועוזרת לי להיות שלמה עם הבחירות שלי ועם עצמי, היא עוזרת לי להקשיב לעצמי ולהיות מי שאני, מבלי לחשוש ממה יגידו אחרים וזה חשוב מאוד".

"בעולם החרדי אין כל כך לאישה זכות לומר, לדבר, לעשות או לרצות. גבר שלה צריך ללמוד והיא  זו שצריכה לפרנס, ללדת, לדאוג, לעבוד ולהספיק לחזור הביתה עד אחת בצהריים כדי לבשל ולדאוג לבית ולילדים. הקול הפנימי שלי אמר לי שאני צריכה לעסוק בתחום של מוסיקה והלכתי עם זה. המוסיקה מפקסת, מרוממת, מחייה"