התיישבתי במושב שילת שהיה הישוב הראשון בצפון - מזרח גבעות מודיעין בציר שילת – שעלבים, בשנת 1978 ביחד עם רעייתי וילדיי. נתקבלנו כתיירנים והתחלנו להקים את הכפר החשמונאי המשוחזר. הקמת הפרויקט לא הייתה פשוטה כלל משום כיוון. הופתעתי ממיעוט החומר הכתוב המעודכן על אודות המקבים. באותה תקופה שניראית כיום ארכאית.
באף שלב בתחילת הדרך לא היה זיהוי ודאי ותשובה לשאלה היכן נמצאת חורבת מודיעין עצמה. היו טקסטים שחיברו ושייכו אותה לאמעוס שבפארק קנדה. אחרים היפנו לכיוון קוביבה, והיו שהרחיקו עד אבו גוש. באותו זמן, חורבת מודיעין הייתה רק אחת האופציות למנוחת המקבים. הבנתי שעלי לחקור את הנושא, במשמעת אקדמאית, ביסודיות ובשיקול דעת.
השויתי כגיאוגרף בין מפות עכשיות למפת מידבא לעולי רגל נוצרים שנעשתה בשנת 580 לספירה עבורם, בכנסיה במידבא שבעבר הירדן והוכחתי כי חורבת מודיעין היא האתר האפשרי היחידי למיקומה של נחלת החשמונאים. מכאן החל הכל.
החל משנת 1982 התחלתי לחפש חומרים כתובים ומימצאים ארכאולוגיים ע"י סקרי שטח. המאמץ הניב פרי בכמה כיוונים. נוכחתי לדעת כי למרות הפער והנתק בזמן בין מפת מידבא משנת 580 לספירה שבה צויירה מודיעין וזוהתה בחורבת מודיעין (של ימינו) ועד שחוקרי ארץ ישראל של המאה ה-19 חידשו את המחקר פנו לכיוון החורבה הזאת.
"תוצאות החפירה הזאת שניהל הארכאולוג עמית ראם (משמאל: מזוקן, ברעם מימין) לדעתי מרשימות ביותר. ניתן לסכם בגילוי הצלב הצבעוני שאנשי ביזנץ העריכו שפה היה מקום מנוחתם האחרון של החשמונאים. בין שלושת הקברים שנחשפו היה מין שקע רדוד - עגול שניראה שהיה שם פסיפס שנישדד או נהרס. לא ירחק היום והחפירה הזאת תמשך ואולי יתגלו מימצאים כלשהם שיאששו סופית את הקדשתי לנושא הזה"
הספקתי לראיין את זרובבל חביב שהיה תלמיד הגימנסיה העברית הרצליה בשנת 1907 והוא נתן לי דו"ח ועדות על "גילוי קברות המכבים" באתר הפופולארי הזה. ממנו הבנתי שהוא מוריו וחבריו לאותו סיור חנוכה, 1907, זיהו בטעות את הקברים מהתקופה הרומית כקברות המכבים ממודיעין כי רועה ערבי אמר להם ששם החורבה קובור אל- יהוד.
ראיתי שחוקרי א"י של המאה ה-19 סברו שבחורבת הגרדי, טמונים המקבים. כך סבר ויקטור גירין. אחריו שארל קלרמון גאנו המדויק אך הספקן וביקש עוד הוכחה ואז יסכים שאילו אכן הקברים המבוקשים.חוקרי א"י של הקרן הבריטית שסקרו את החורבה שירטטו אותה נמנעו מקביעה מוחלטת שהם אכן כאן. המאה ה-19 התחלפה במאה העשרים, תלמידי הגימנסיה העברית קבעו לנו לדורות רבים והאתר הפך למטוייל תמיד.
בחיפושיי הגעתי לארכיון הציוני מצאתי את החוברת של מתיתיהו הרברט בנטויץ שהקים את אגודת המכבים הקדמונים באנגליה וניסה להעלות יהודים מבריטניה לארץ. הוא התעמק בשאלה ופנה לכיוון אחר לתל- א- ראס.
עדיין ניצבה בפני בשנת 1982 חידה נוספת. היכן בדיוק האתר שהצרפתים וגירין וקלרמון גאנו חפרו בהם. בעצם חיפושי התפרסם ספרו של ויקטור גירין "תיאור ארץ ישראל" בכרכים יהודה ושומרון בשנת תש"מ"ב. הייתה בו מפה אחת חשובה ביותר עם מיקום החפירה ביחס לרמלה ונקודה נוספת צפונית. ביחד עם חברי חיים ריכטר משוהם, מתכנן מטוסים, נעזרנו במחשב שלו שהיה בתעשייה האוירית בזמן הפנוי שהיה לא מועסק – בחלק השני של הלילה במשך מספר לילות.
מצאנו את הנקודה המדויקת שהייתה במרחק 25 מטרים צפונית,מקבר שייח אל- ערבאוי – חורבת הגרדי לפי שמה ע"י ועדת השמות. תגלית זאת הייתה פריצת דרך משמעותית ביותר. פנינו ד"ר צבי אילן ז"ל, חיים ואני לרשות העתיקות וקיבלנו אישור לביצוע בדיקה במקום. הבדיקה נעשתה בשלהי שנת 1985.
30 מתנדבים ממכון אבשלום נלהבים עזרו לנו. עבדנו יומיים. ביום השני, לקראת הסוף חפרתי במקום שסומן כקבר ע"י קלרמון גאנו. לפתע המכוש נשמט מידי - ולערך 60 ס"מ יותר עמוק משחישבנו גילינו את הקברים חצובים בסלע. נשתררה תדהמה בארץ. באו רבים וטובים לראות והוחלט שנמשיך לעבוד. צבי שהיה ד"ר להיסטוריה שעסק בגילוי בתי כנסת ברחבי הארץ..לפתע חלה את מחלתו שמת ממנה..
לכן, ב-1990 שוב נישארתי לבדי. ביקשתי מרבים לסייע בידי. קרה משהו מוזר ומקרי, מי שנירתמו לעזור לי נפטרו בזה אחרי זה, דוד שניר ממחלה, אמיר דרורי מנהל רשות העתיקות ממחלה, פרופ' יאיר פרג ממחלה, וגנדי נרצח בשנת 2000. בינתיים רצו לסלול על האתר מערכת כבישים ונאבקתי ומנעתי את רוע הגזירה. איכשהוא הצלחתי לשמרם. יצא שכמעט 30 שנים שימרתי המקום לבדי.
30 מתנדבים ממכון אבשלום נלהבים עזרו לנו. עבדנו יומיים. ביום השני, לקראת הסוף חפרתי במקום שסומן כקבר ע"י קלרמון גאנו. לפתע המכוש נשמט מידי - ולערך 60 ס"מ יותר עמוק משחישבנו גילינו את הקברים חצובים בסלע. נשתררה תדהמה בארץ. באו רבים וטובים לראות והוחלט שנמשיך לעבוד (בצילום: חובת הגרדי, ילדים ליד האנדרטה לזכר חיילי משלט 219)
בשנת 2006 רשות העתיקות ביזמתו של ארכאולוג המחוז דאז עמית ראם הרימה את הכפפה. הם החלו לחפור במקום. מאותו רגע תפקידי ההתנדבותי הסתיים ובהצלחה כי החורבה נשתמרה על אשר בה. מסרתי תוצאות בדיקותי והמשיכו. בקיץ, בשנת 2006 נתגלתה על ידם, בחורבת הגרדי, אחוזת קבר חצובה בסלע , גדולה מאוד, מונומנטלית עם פרוזדור חצוב בסלע.
גילויים אלה הציבו שאלה חיובית: אם אלה לא קברות המקבים מי כן הוטמן בהם? מי היו שבעה אנשים אחרים כה חשובים בסביבת חורבת מודיעין להקבר פה? מדוע לא נישאר שריד בקברים? מתוך המימצאים המעודדים בשטח החליטה רשות העתיקות להמשיך וביצעה חפירות בדיקה נוספות. אלה חיזקו את המימצא הבסיסי שיש בחורבת הגרדי, אחוזת קבר מפוארת חצובה בסלע שונה מהמקובל.
כמעט היינו אומרים משהוא מיוחד לחשמונאים -היש בה רק 7 קברים – למתתיהו לאשתו ולחמשת בניו בדיוק ככתוב בספר חשמ"א. בשנת 2015, ביצעה רשות העתיקות חפירה נוספת, ונחשפו עוד שני קברים חצובים בסלע בנוסף לזה שגיליתי ב-1985. וכן ממצאים נוספים.
חורבת הגרדי מבט אווירי: בשנת 2006 רשות העתיקות ביזמתו של ארכאולוג המחוז דאז עמית ראם הרימה את הכפפה. הם החלו לחפור במקום. מאותו רגע תפקידי ההתנדבותי הסתיים ובהצלחה כי החורבה נשתמרה על אשר בה. מסרתי תוצאות בדיקותי והמשיכו. בקיץ, בשנת 2006 נתגלתה על ידם, בחורבת הגרדי, אחוזת קבר חצובה בסלע , גדולה מאוד, מונומנטלית עם פרוזדור חצוב בסלע
חשוב היה גילוי צלב על ריצפת פסיפס שכיסתה את אחד הקברים שצורתו דומה לצלב שהיה בריצפת הפסיפס בכנסייה במושב מבוא מודיעים שם נחשף מנזר נוצרי קדום מהמאה החמישית לספירה.ניתן לקשר בין יושבי המנזר שם למודיעין הכפר העתיק שתושביו היו יהודים וחורבת הגרדי. המכלול הישובי- נוצרי ואחוזת הקבר בגרדי, מתחברים יחדיו מצויין. תגלית זאת של רשות העתיקות חשובה מאין כמוה והקפיצה לאחור את גיל האתר לפני 1700 שנים לתקופה הביזנטית .מפני שברור שזה לא מיבנה כנסייתי קדום אלא אחוזת קבר מונומטאלית.
תוצאות החפירה הזאת שניהל הארכאולוג עמית ראם לדעתי מרשימות ביותר .ניתן לסכם בגילוי הצלב הציבעוני שאנשי ביזנץ העריכו שפה היה מקום מנוחתם האחרון של החשמונאים. בין שלושת הקברים שנחשפו היה מין שקע רדוד - עגול שנראה שהיה שם פסיפס שנישדד או נהרס. לא ירחק היום והחפירה הזאת תמשך ואולי יתגלו מימצאים כלשהם שיאששו סופית את הקדשתי לנושא הזה בנוסף לעיסוקי האחרים תקופה כה ממושכת. חשתי שמישהוא צריך לשמר את החורבה, לכבוד זכר המקבים.
