ברכות לדר' רחלי אברהם-איתן לרגל קבלת פרס היצירה 2016 לסופרים ומשוררים, על שם ראש הממשלה לוי אשכול

מנימוקי השופטים (המקור: ד"ר אורה עשהאל Ora Asahel): "רחלי אברהם איתן חיה את השירה בכל נימי ליבה ונפשה, שותה, אוכלת ונושמת שירים. כל שכבות חייה, שמחותיה ומכאוביה, מצוירים ביד אומן פואטית. המשוררת איננה מדלגת על מלאות הספיגה של תהליכים פנימיים ולא על ותופעות טבע ומראות יומיומיים. אלה זוכים להופיע באור צבעוני עד שניתן אולי ליצור משקפיים שמרכיביה מבוססים על מובאות יפיפיות של המשוררת. ראויה לציון מיוחד היא ההתמסרות הטוטאלית לעולם הספרות, לא רק לשירתה היא מקדישה את חייה אלא גם לטיפוח ההיכרות עם השירה בכללה. היא פועלת בהתנדבות במעגלים מגוונים וחשובים ומפריחה פרחי שירה במפגשי משוררים באזור מודיעין בו הקימה את בית הסופר וייסדה את כתב העת "שבילים" שאותו היא עורכת בהקפדה על רמתו ומעמידה אותו ככלי המקשר בעולם הספרות הישראלי."

 

כשצלצל הטלפון לבשר שאני כלת פרס ראש הממשלה בתשע"ז...

 

כשנשלחו טופסי הבקשה למלא, שאלתי את עצמי בשביל מה? מחלקי הפרסים פוסחים עליי דווקא בשל פעילותי הרבה למען האחרים. התרגלו שאני בצד הנותן... כנראה. כך חשבתי לעצמי. אולם בדקה התשעים נמלכתי בדעתי... אני לא צריכה להקדיש טרחה רבה. טפסים קצרים ופשוטים, "שלחי את לחמך על פני המים", כך אמרתי לעצמי. בדיעבד, אני כל כך שמחה שכך עשיתי. כשצלצל הטלפון לבשר, שאני כלת פרס ראש הממשלה בתשע"ז, הלב ניתר... ראשית כל טעם ההכרה של אושיות בכירות בעולם הספרות באיכות השירים, הזכירה לי את ההכרה לה זכיתי כשפורסם ספר הבכורים (זכיתי בפרס שר החינוך ובפרסים נוספים). 

לאחר ששפטתי בתחרויות חשובות אחרות, והייתי בצד המעניק (גם בעבודה ההתנדבותית האינסופית של בית הסופר מודיעין ועריכת "שבילים",  הנה סוף סוף מישהו החליט שמותר גם לי להיות בצד המקבל. השמחה הייתה כפולה – לקראת חנוכה- חג האור – לבשר לאחיי העיוורים שיש ביכולתי לעזור, אך גם לסגור חלק מהחובות אליהם נקלעתי. קצת אור לחיי, קצת אור לחייהם.