מאת: רמי היפש

לפני שלוש שנים המתין ג'וני קליין לספירת הקולות במודיעין. קליין, שהוצב במקום השלישי ברשימת הבית היהודי קיבל הצעת עבודה מאתגרת – לנהל את הסניף הישראלי של יוניס"ף – קרן החרום של האו"ם למען ילדים והחליט לחכות עם התשובה עד לתוצאות החיילים.

בסיכומו של דבר, לבית היהודי חסרו קולות כדי להכניס שלושה נציגים למועצה, גם בגלל שהיה במפלגה שהוביל לרשימה מתחרה של עמיחי זליג. מיכאל חרל"פ והילה שי וזאן היו הנציגים היחידים במועצה וקליין נכנס לכיסא המנכ"ל ביוניס"ף ישראל. עברו שלוש שנים – קליין החליט לעזוב את יוניס"ף כדי להתמקד בקרן הפילנתרופית שהקים ושי וזאן קיבלה את משרת הדוברת במרכז לשלטון מקומי – מה שמנע ממנה להמשיך במועצה  וקליין נכנס במקומה. פנימה.

"זה צירוף מקרים מעניין", מודה קליין. "עדכנו אותי על האפשרות הזאת כמה שבועות לפני שהילה הודיעה שהיא פורשת מהמועצה. פשוט אמרו לי שזה המצב ושאלו אותי אם אני מעוניין להיכנס במקומה והשבתי בחיוב".

קליין הוצב ברשימת הבית היהודי למועצה כנציג העולים, בעיקר האנגלו-סקסים, אבל האמת היא שקליין בן ה-41 הוא כבר עולה ותיק. הוא הגיע בגיל 18 לישראל ממנצ'סטר. עשה צבא, למד בישיבה, התחתן בישראל ויש לו כבר ארבעה ילדים.

"אני אקטיביסט כבר הרבה שנים במודיעין. בעיקר בתחום החברתי ובתחום הפילנתרופיה שבו אני עוסק. לפני הבחירות האחרונות הייתי במגעים עם כמה רשימות למועצה. הגיעו אלי הרבה ארגונים שמייצגים עולים חדשים, בעיקר אנגלו-סקסים וביקשו ממני להצטרף לבית היהודי כדי לייצג אותם והסכמתי ועכשיו נכנסתי למועצה".

"הם לא עשירים"

קליין כאמור כבר יותר משני עשורים בישראל ונמצא 11 שנה במודיעין בבנייני דמרי שבכניסה לעיר, שלא תמיד זוכים להערכה. "אני אוהב מאוד את הבית שלי. בעיקר את המיקום שלו. אני סקרן מאוד לדעת מה יהיה עם הבנייה שנעשית עכשיו במע"ר. אמנם זה גורם כרגע להרבה אבק, שלא מקל עלי כי אני סובל מאסטמה אבל אני מחכה כבר שהכל יסתיים והמרכז החדש ייפתח"

ויפעל כל השבוע?

"בוא נראה. אני לא בטוח שזה יקרה. זה לא משתלם כלכלית לבעלי העסקים".

הקהילה האנגלו-סקסית מתרכזת בעיקר בבוכמן. יש לה בעיות ייחודיות יותר?

"הקהילה מתרכזת בכמה מקומות במודיעין. זה נכון שיש ריכוז גדול בבוכמן אבל לא רק שם. תראה, אני עליתי לפני 23 שנים. השתלבתי בישראל למדתי פה בישיבה ובאוניברסיטה ועדיין יש לי לעתים בעיות. רוב האנשים שהגיעו למודיעין, בעיקר בשנים האחרונות מארה"ב, בריטניה וצרפת. הם אנשים בנו את החיים שלהם בחו"ל. הם למדו שם באוניברסיטאות, היו להם עבודות ובתים והם עזבו את הכול כדי להגיע לכאן והמעבר הזה לא קל.

"לפעמים באים אלי עמותות שרוצות לאסוף תרומות ואומרות לי 'בוא נלך לבוכמן, האנשים שם עשירים' וזה מרגיז אותי כי זה לא נכון. הראייה לא נכונה. מדובר באנשים שמכרו את הבתים שהיו להם בארה"ב שלפעמים עלו פחות מהבתים בישראל ואת כל מה שהיה להם. היתה להם עבודה מסודרת והם הגיעו לפה מבלי לדעת אם תהיה להם עבודה במקצוע שלהם. לפני 20 שנה דיברו על העולים מברית המועצות שהיו רופאים והפכו פה למנקי רחובות. זה גם מה שקורה לעולים האלה. הם צריכים להסתפק, לפחות בהתחלה, בעבודה אחרת, שלא קשורה למה שעבדו ולמדו. אז אולי הם נוסעים במכוניות יפות ומתלבשים בבגדים יפים ומחויטים כי זה מה שהם התרגלו אליו – אבל הם לא עשירים, הם מנסים לשרוד כמו כולם".

"האם נוח לישראלים שילדים נהרגים בנגב?"

בין הבחירות למועצה והכניסה למועצה עצמה, ניהל קליין את סניף יוניס"ף בישראל שעוסקת בעיקר במצב הילדים. ישראל במצב לא טוב מבחינת הפערים בין עשירים לעניים במדינות מפותחות וקליין, שהתריע על כך לא פעם בשנים שלו בתפקיד ממשיך להיות מודאג מהמצב. הוא גם לא מקבל את הטענה שהעוני מתרכז בשתי קבוצות עיקריות – חרדים וערבים.

"האם נוח לישראלים שהרבה ילדים נהרגים בנגב מתאונות דרכים בגלל שאין שם תשתיות ראויות. לא מפריע לאנשים שיש ילדים שאין להם מה לאכול. מתייחסים לכך כאילו מדובר בחצר האחורית של ישראל, אבל צריך גם סולידריות חברתית, צריך גם לדאוג לאנשים אחרים וזה לא קורה כאן".

אין אחריות הדדית?

"לא ממש. יש כל מיני מדדים שונים שבודקים נתינה ועזרה הדדית וישראל במקום לא טוב. יש מדד באנגליה של מדד הנתינה העולמית ורואים שם איך ישראל ירדה שם בדירוג בכל שנה. אנחנו טופחים לעצמנו על השכם, אבל לא תמיד זה נכון. משפחה ישראלית מוציאה בשנה על תרומות ונתינה 2,000 שקל – בשנה. זה לא הרבה וזה כולל דברים שהם לא רק תרומה ממשית.

"אוהבים להגיד כאן את המשפט עניי עירך קודמים. אבל המשפט המקורי, של הרמב"ם הוא שאם יש שני אנשים עניים באותו מצב, אז עניי ביתך ועניי עירך קודמים. אבל משתמשים פעמים רבות במשפט הזה כדי שלא לתרום בכל מקרה".

קליין מתעסק הרבה בפילנתרופיה. אחרי שעזב את יוניס"ף הוא מתרכז בקרן פילנתרופית שהקים בשם יו קיי תורמת שמקשרת בין בעלי ממון בבריטניה למוסדות ואנשים בישראל. לכן העובדה שישראלים לא תורמים כל כך הרבה צורמת לו. "אנחנו המדינה המובילה בבקשות לתרומות, יותר ממדינות אפריקה – אנחנו רוצים להידמות לשם?"

לקנוס נהגים שחונים על מדרכות

קליין רואה את עצמו כשליח ציבור. ככזה הוא היה שנתיים כשליח סוכנות בוויניפג בקנדה. העיר הגדולה במחוז מניטובה שכוללת כ-16 אלף יהודים ומהווה אתגר רציני לתושביה בחורף. "אתה יודע מה זה לצעוד בשבת בשלג במינוס 68 מעלות. הגעתי הביתה ואשתי אמרה לי שהיא כמעט ולא הכניסה אותי כי כל הפנים שלי היו מכוסות בקרח. אבל שם אתה ממש מרגיש שליחות כי זה לא טורונטו או מונטריאול שהם ערים מרכזיות עם ריכוז יהודי גדול. שם אתה צריך לעבוד קשה יותר כדי לקיים חיים יהודיים ולשכנע אנשים לעלות".

למרות כל השנים בישראל יש דברים שקליין עדיין לא התרגל עליהם, אחד מהם הוא תרבות הנהיגה הישראלית. "הבת שלי כבר יותר משבוע עם גבס כי הורה החליט שהוא מוריד את הילד שלו, שלפי החולצה לומד במשואת נריה על תחנה האוטובוס שליד בית הספר וכשהיא עברה שם אחרי שירדה מהאוטובוס הוא פשוט יצא מבלי לאותת ולראות וגם לא בדק אם הוא פגע במישהו.

"אני לא מצליח להבין את זה. כשלמדתי באנגליה נסעתי שעה באוטובוס ועוד 20 דקות ברגל כדי להגיע לבית הספר. אני את הילדים שלי מוריד רק במקומות מותרים. אני לא עולה על המדרכה, לא חותך נתיב וחונה בניגוד לכיוון התנועה כדי להוריד את הילד שלי בשער בית הספר. אין סיבה שילדים לא יילכו קצת ברגל לבית הספר. אנחנו מדינה עם מזג אוויר נוח, עיר פתוחה, למה הזלזול הזה. אני בהחלט חושב שהעירייה צריכה לקנוס נהגים שעוברים על החוק בשעות הבוקר ולא להעלים עין בקריצה על כך – כי זה בוקר וזה רק הורים – לא. מדובר בזלזול באנשים אחרים ובמקרה של הבת שלי גם בפגיעה".

 אולי תוכל לשנות זאת במועצה?

"יכול להיות. אני חושב שצריך לטפל בזה".

מה טוב בעיר?

"זאת עיר נפלאה שיש לה פוטנציאל גדול. היא נמצאת באמצע בין ירושלים לתל אביב וברגע שהרכבת המהירה לירושלים תיפתח היא תהפוך למוקד משיכה. אני חושב שאפשר לפתוח פה חללי עבודה משותפים כך שעצמאיים תושבי העיר יוכלו לעבוד ולקיים פגישות. היה פעם חלל כזה בעזריאלי אבל הוא נסגר. יכול להיות שאם העירייה תחליט להפעיל חלל זה הוא יצליח יותר".

איך היתה הישיבה הראשונה שלך כחבר מועצה?

"היה מעניין. אמנם נפלתי ישר לאישור התקציב שזה טבילת אש מאוד מורכבת, אבל הגזבר ומנכ"ל העירייה הסבירו לי את הדברים וניסיתי ללמוד את הכול. אני מקווה שבשנה הבאה יהיה לי יותר זמן ללמוד ולהגיב על התקציב".

ברוך בוכניק לא אהב את התקציב ואף עבר לאופוזיציה?

"אני מכיר את ברוך. אנחנו גם מתפללים לפעמים ביחד בהשמשוני. הוא אדם חריף מאוד, אבל העזיבה שלו לאופוזיציה לא היתה הפתעה והמחלוקת בינו לבין ביבס לא התחילה היום".

קליין מתחיל להכיר את המועצה. הנדידה של בוכניק לאופוזיציה הובילה לכך שמלבד תיק קשרי החוץ, שהיה שייך לשי וזאן, קליין יקבל גם את תיק הדת, שהיה שייך לבוכניק. "אני מקווה שתהיה לי נחיתה רכה במועצה ושאנשים יעריכו את העבודה שלי. אמנם אני מתחיל אחרי שלוש שנים ויש לי עוד שנתיים בתפקיד, אבל אני רוצה להמשיך לתרום לקהילה ולעיר שבה אני גר לאורך שנים".