מאת: ענבל בן ברית כהן   *צילומים: אמנון ועדי וינר ויח"צ

וידאו: בראבא מזמין למופע שלו את תושבי העיר

;feature=youtu.be

נתחיל באינפרומציה היבשה: ביום שישי מגיע להיכל התרבות בעיר שלמה בראבא, אחד מטובי בנינו כמו שנהוג לומר. יאצק ושות' חוזר לבמות לראשונה בחייו עם מופע יחיד חדש. אחרי קריירה מצליחה שהחלה ב-68' בלהקת פיקוד מרכז (המחזור ששר את "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שירו של צנחן" ועוד. הוא עצמו שר סולו בשיר "המלווה"), והמשיך לטלוויזיה התיאטרון והקולנוע, בראבא - כך אנו למדים מהחומר הפרסומי שמונח למול משקפינו - "נחשף בגוף ראשון כפי שלא עשה מעולם, ומספר את סיפור חייו הצבעוניים במופע ווירטואוזי מרגש שמשלב תיאטרון ובידור, הומור ואופטימיות".

המופע ששמו בפשטות "בראבא - מופע יחיד" מספר את סיפור חייו מלידתו ועד היום כשהוא מוצא את עצמו בגיל 65 נשוי בשלישית ואב לתינוקת. אנחנו ניחשף במופע לבראבא שישאל: ״אני להחליף חיתולים? עוד רגע יחליפו לי. את הבת מצווה שלה נחגוג באחוזת ראשונים ואת החתונה בהוספיס…״.

בהומור המיוחד והצוהל שלו (על כמה צהלות סוסים אתם מהמרים?) בראבא לא יפסח על אף תחנה בחייו, אישית ומקצועית, ויפרק אותן לחתיכות. בראבא צוחק על הוריו, על נתניה של שנות ה- 50, על מרד גיל הנעורים (שנמשך אצלו עד היום), ההדחה מקורס טייס, "יאצק" הדמות המיתולוגית, תקופת "זהו זה”, ההצגה "הקורקבן" עם אורי זוהר ויוסי בנאי, הנסיעה לטקס האוסקר עם הסרט "הערת שוליים", מות ההורים, מות החלומות, ו….לידה מחדש.

אז זכינו לשוחח איתו לקראת ההופעה המתרגשת ובאה והאמת, נהנינו מכל רגע. 

בראבא: "קרה לי נס תנ"כי. בזמן שחבריי מתבססים להם בכורסת הטלוויזיה וסופרים את קופות הגמל ומתחילים לכבות מנורות, מתבצרים להם בציניות ובאירוניה, קרה לי נס והתחיל לי עידן חדש והפרק הכי טוב בחיי. הרגשתי צורך לחלוק את זה עם החבר'ה. אני רוצה לספר לחברים שאפשר אחרת. אנחנו פה כל כך שבויים בתוך החוויה המצומצמת הזו של 'הכל קקה' ושל 'הבנו את העסק' והפשרה וההשלמה שאיבדנו קשר עם התקווה והשמחה. הכל מלנכולי וחבל, כי לכולנו יש ילד פנימי כזה, שהיה נורא שמח ואופטמי בילדות, וכולנו נפרדנו ממנו בגיל צעיר".

בראבא מציע להיותעם הילד הזה "בקשרים ולתת לו להתעורר ולהוביל אותנו".

-אז הילד הפנימי שלך הוא יוצר המופע החדש?

הילד הזה ממש מנהל את חיי היום בווריאציה הרבה יותר מוצלחת, והרבה יותר טובה ממה שהיו חיי קודם. אני ממש נותן לו להוביל ואת כל הבמה ויוצא (סליחה על חוסר הצניעות) הערב הכי שמח ואופטימי ומצחיק שעשיתי בחיים.  להפתעתי אפילו הערב הכי משמעותי ואני ממש מתחייב שאנשים שיגיעו לא צחקו כך אף פעם, הם יצחקו ויצאו עם חוויה מכוננת. אני בכוונה מוותר על  הצניעות, כי ממש חשוב לי שכולם יבואו ויחוו את החוויה הזו. זה לא דומה לשום הצגה שעשיתי, חוויה חד פעמית. ממש לא סטנדאפ, זה הרבה יותר מורכב. מצד אחד מספק יותר צחוק מסטנדאפ ומצד שני ובעליזות אמנם, מניח דברים משמעותיים.

-בצעירותך הרגשת צורך לשנות את העולם, למרוד, לעשות דברים אחרת. אח"כ התברגנות ומשפחה והשתדלות לרצות את כולם. עכשיו מופע יחיד חושפני ואישי שנוגע ומפרק כמעט הכל בלי פחד. זה הגיל? זה ניסיון החיים? מה זה?

"זה באמת באופן קיצוני מבחינתי שונה מכל מהלך חיי. כל חיי עד כה עשיתי הצגה כזו של בראבא המשוגע, על כל המשתמע מכך, והפעם באופן ממש קיצוני אני חשוף ועירום ובגוף ראשון, ומדבר על הדברים הכי פרטיים. ממש מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. במקום אופטימי ומאמין, עם תמונה רחבה על המסע הזה כשאני נותן לילד הפנימי להוביל, אני משתחרר מהפחד וזה משדרג את החיים לבלי היכר ולטובה".

"אני מאמין בשפה פשוטה נורא, מצחיקה נורא, כייפית נורא, כמו אוכל טעים נורא ואגב אוכל... מצבי נורא השתפר מאז שטריפוליטאית מבשלת לי את האוכל, היא פשוט שידרגה לי את הטעמים וגם את הצרבת, אגב. אז הערב הוא כייפי, שטותניקי, צחוקים ואני מאמין שזה האמצעי להגיד את הדברים הכי משמעותיים וחשובים. נורא פאן ומשעשע ותוך כדי אני מתפשט כמו שלא עשיתי אף פעם ונראה לי שאחרים לא עשו"

-אתה ממליץ להפסיק לפחד מהפחד?

"בדיוק, זה הניסוח המדויק ! להפסיק לפחד מהפחד. מהפחד מהגיל, פחד מהבריאות, פחד מאמא שלי, פחד ממה יגידו, פחד מהאיראנים. פשוט לפטר את הפחד ! וכמה שיותר מהר יותר טוב, שלא נשלם לו פיצויים גבוהים. במובן הזה אנחנו חייבים למרוד בפחד, המנהיגים שלנו רוצים שנפחד כי זה משרת אותם מצוין. אנחנו לא מעוניינים, אנחנו כן מעוניינים להיות יותר עליזים ויותר שמחים".

-הצגת היחיד היא למעשה ערב שבו אתה פורש בפנינו תובנות חדשות לחיים?

"אני מאמין בשפה פשוטה נורא, מצחיקה נורא, כייפית נורא, כמו אוכל טעים נורא ואגב אוכל... מצבי נורא השתפר מאז שטריפוליטאית מבשלת לי את האוכל, היא פשוט שידרגה לי את הטעמים וגם את הצרבת, אגב. אז הערב הוא כייפי, שטותניקי, צחוקים ואני מאמין שזה האמצעי להגיד את הדברים הכי משמעותיים וחשובים. נורא פאן ומשעשע ותוך כדי אני מתפשט כמו שלא עשיתי אף פעם ונראה לי שאחרים לא עשו".

-מה ההשראה לערב  הזה?

"ההשראה שלי הייתה מופע של בילי קריסטל שראיתי בברודווי בו הוא מספר על עצמו ועל משפחתו בצורה נורא חשופה והכל אמתי. כמו אצלו כך אצלי. הדברים הכי אמתיים והכי מציקים הם הכי מצחיקים וטבעיים והכי משותפים לכולנו".

-לפני 11 חודשים ואחרי אבהות לשני בנים גדולים, הפכת לאבא לבת. איך זה להיות אב בוגר?

התינוקת שלנו בת 11 חודש, חשבתי ששיניים זה שני לילות וממשיכים הלאה, אבל מסתבר שזה כל שן בנפרד. לפני 11 חודש קרה הנס הזה, הייתי אומר לך את השם שלה, אבל אני פשוט כבר לא זוכר בגילי.  וברצינות, קוראים לה שי כי היא נולדה לפני פסח והיא ממש שי לחג, היא באמת נס ומי שלא מאמין בניסים הוא פשוט לא מציאותי. מסתבר שהבעיה בחיים האלו זה לא שהם נגמרים כל כך מהר, אלא שלוקח כל כך הרבה זמן להתחיל אותם".

-אתה בן 65 וחצי, יש לך לפחות עוד 54 וחצי שנים, מה התוכניות עכשיו כשהתחלת את החיים מחדש?

"אחת התובנות באשר לזמן, זה שזה לא בדיוק הזמן, אלא מה שעושים איתו. מתנצל שאני בקלישאות פילוסופיות, אבל ככה זה עובד. יש אנשים שמעבירים חיים שלמים בייאוש וכעס ורגשות אשמה, רדיפה אחר כסף ופחד. מבזבזים את החיים ויש רגע שאתה פתאום מבין שאתה יכול לחגוג כל יום כאילו הוא היום האחרון, ופתאום הזמן הוא בלתי סופי  ומקבל משמעות אחרת. זה האיכות של הזמן. מבחינה זו אנחנו פחות מבוהלים ונורא מרוצים כאן אם שמת לב. נכון שצריך גם לדפוק על שולחנות, אבל אני ממש אסיר תודה על מה שמתרחש בחיי כרגע".

"התינוקת שלנו בת 11 חודש, חשבתי ששיניים זה שני לילות וממשיכים הלאה, אבל מסתבר שזה כל שן בנפרד. לפני 11 חודש קרה הנס הזה, הייתי אומר לך את השם שלה, אבל אני פשוט כבר לא זוכר בגילי.  וברצינות, קוראים לה שי כי היא נולדה לפני פסח והיא ממש שי לחג, היא באמת נס ומי שלא מאמין בניסים הוא פשוט לא מציאותי. מסתבר שהבעיה בחיים האלו זה לא שהם נגמרים כל כך מהר, אלא שלוקח כל כך הרבה זמן להתחיל אותם"

-עם התובנות האלו, האם תחנך אותה אחרת מאת הבנים הגדולים שלך?

"החינוך הוא את עצמי. התיקון האמיתי יכול להתחולל דרך הילד שלך. בפעם הקודמת, כשהייתי בן 30 החמצתי את זה, לא הבנתי שלא צריך להיות איתם למענם בכדי להיות אבא יותר טוב, אני צריך להיות איתם למעני וכולם מרוויחים. זה האמצעי הכי טוב לתיקון פנימי, לא הבנתי את זה אז ולכן אני חושב שצריך לחוקק חוק בארץ, שגברים לפני גיל 64 לא יוכלו להביא ילדים לעולם. גברים מבינים דברים באיחור, אין מה לעשות עם זה. הפעם הסנה בוער לי בבית ואני בהתמוגגות אין סופית, אני נהנה בהנאה שרק סבאבא בראבא יכול ליהנות".

נתנו הזדמנות גם לתושבים לשאול, ובראבא השיב על שתי שאלות נבחרות מגולשות מודיעינט.

גלית שגב שואלת: איך יאצק נופל וקם? מה גורם לו להצליח לקום?

"הפעם יאצק בעיקר קם. הוא חלק מהערב ונוכח. יאצק בלי גיל. נדמה לי שאם כל השנים הוא נפל וקם, עכשיו בערב הוא קם מתמיד. יאצק כמובן נוכח בערב כח אי אפשר אחרת. יאצק הוא דמות קרטון כזו שמביטה על הכל ממערכת אחרת בלי גיל".

אילנית פרידמן שואלת: האם יש דמויות שעשית בעברך ואתה חושב שמעקבות אותך או עלולות לעקב אותך?

"הדמות העיקרית שעקבה אותי זה הדמות של שלמה, זו שהתחבאה קצת כמו הקוסם מארץ עוץ מאחורי מסכות. סוף סוף התמזל מזלי וקרעתי את המסכה. אנחנו מאוד מודעים לחולשות שלנו, ואנחנו מרגישים לא ראויים ולא מוצלחים ולא מגיע לנו ואנחנו לא אוהבים את עצמנו, ומכאן כל הרשימה הלא מוצלחת שלנו, והאמת שמגיע לנו ואנחנו ראויים וחייבים להתפייס עם עצמנו ומיד, כי זהו אפשרות הרבה יותר טובה להעביר את היום".

"הפעם יאצק בעיקר קם. הוא חלק מהערב ונוכח. יאצק בלי גיל. נדמה לי שאם כל השנים הוא נפל וקם, עכשיו בערב הוא קם מתמיד. יאצק כמובן נוכח בערב כח אי אפשר אחרת. יאצק הוא דמות קרטון כזו שמביטה על הכל ממערכת אחרת בלי גיל"

-אחרי 120 מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

לשאלה הזו בראבא לא היה מוכן, הוא אמנם דאג כבר לכתוב ולצלם את ההספדים שישאו חבריו, אבל לשאלת הכיתוב על המצבה לא הגיע.

"אם מדברים על זה, בזמן האחרון הרבה חברים ואמנים הלכו לעולמם, מיד עושים עליהם כתבה בערוץ 2, אני ראיתי כמה כתבות לא מוצלחות וערכתי את ההספד שלי בעצמי ומספידים אותי יהורם גאון וכחלון וליברמן ורבקה מיכאלי ואפילו מנהיגים עולמיים מספידים אותי וכל זה יופיע גם בערב. אני בזמן האחרון עושים המון כתבות על אמנים. על המצבה אולי בעצם יהיה כתוב: ילדותי אינפנטילי ונולד מחדש... את יודעת? זה דורש דראפט שלישי, זה לא פשוט ככה..."

בראבא פונה לזוגתו שמר גאון בת ה-39 ושואל אותה מה בעצם יהיה כתוב על המצבה? "הרי את תתעסקי עם זה, לא אני, זה שלך". וזוגתו משיבה: "אם תהיה בכלל מצבה" ולאמירתה זו מוסיף בראבא: "אולי בכלל ביערות הגשם, אולי בים, אולי ניתן לסוסים לאכול".

 גאון מציעה: " שחקי שחקי על החלומות, כי עודני מאמין בך" ובראבא אומר שהיא פיוטית, הולכת למקומות נורא פיוטיים ומנסה לסכם משפט לכיתוב על המצבה "בסוף הצליח לו ונפרד בחיוך, אבל יודעת מה? צריך לחשוב על זה..."

בראבא מחכה כבר להופיע בהיכל שלנו בשישי הקרוב ומציין שאחרי המופע הוא אוהב לרדת לקהל ולהתחבק ולהצטלם עם כולם: "אני פשוט מאד אוהב את הקהל. זו חגיגה משפחתית כזו, מסיבת מחזור, חפלה ויש לי אפילו צורך לרדת לקהל ולפגוש אותם באופן אישי".