מאת: דורית סיטון

כתבה שלישית בסדרת כתבות בה אנו מציגים בפניכם את בתי הספר למוסיקה של מודיעין מכבים רעות. 

25 שנים פועל במרכז המסחרי ברעות, נחבא בין חנויות, בית הספר למוסיקה של רונית דר. ממוקם במקלט הגדול של המרכז, מיני קוסמוס משל עצמו. מארג חדרים, מעוטר שטיחים ותמונות, בכל אחד מהם פעילים תלמידים ומורים. קן חמים ומוזיקלי.

פעם ההורים היו שולחים את הילדים לנגן במקלט. נגני תופים, גיטרות והרכבים של חברים מהכיתה, היו יורדים למקלט של בניין המגורים המשותף ומרעישים עד כלות בכדי שלא יפריעו להורים ולשכנים.

משהו בתחושה של עולם שלם חבוי נמצאת גם כאן. רק משעברת את דלת הכניסה ממלאים בבת אחת הצלילים את האוזניים. במרכז נמצא שולחנה של דר שמברכת בלבביות כל תלמיד שנכנס ויוצא.

בתי הספר שאנו מבקרים בהם שונים מאוד זה מזה במאפייניהם, אך משהו אחד משותף לכולם. האור הנשקף מעיני מנהליהם. וזאת לא קלישאה. אם ידוע שמוסיקה תורמת להתפתחות ולאופיו של אדם, דמיינו מוסיקאים שאהבת המוסיקה שלהם כה גדולה שהם מקדישים את חייהם להנחיל אותה לאחרים. כזאת היא דר. נינוחה והרמונית, מלאת אנרגיות וניכר בה שבית הספר שהקימה ותלמידיו הם חלק מליבה.

עולם המוסיקה

בית ספר: עולם המוסיקה - מרכז ללימודי נגינה ופיתוח קול, ילדים, נוער ומבוגרים.

מאיזה שנה פועל בעיר: "פה באותה נקודה, במרכז המסחרי ברעות מאז שנת 1991".

מייסדת: רונית דר, תושבת רעות. מגיל 6 מנגנת. סיימה את תיכון תלמה ילין כאבובנית. לאחר הצבא למדה במדרשה למוסיקה הוראת מוסיקה לבתי ספר וגני ילדים. מ­נגנת על גם על סקסופון ופסנתר.

מה לומדים: פסנתר, גיטרה חשמלית, גיטרה בס, פיתוח קול, תופים, סקסופון והרכבים.

אופי השיעורים: פרטני/קבוצה

פעילויות מיוחדות: מקיימים הופעות במועדונים כמה פעמים בשנה של כל ההרכבים. בנוסף, המקום עצמו נהפך לאולם קונצרטים בו מופיעים תלמידים מול ההורים בחנוכה, בפסח ובקיץ. כמו כן יש שיעורי העשרה הניתנים בקבוצות קטנות וסדנאות שונות.

מורים: תופים: רונן בשקין, שירי בורשטיין, נמרוד סטריק. גיטרה: ניסן ונטורה, רון יונה, אריאל מאיר, גיא ירון. גיטרה בס: ניצן אייזנברג. פסנתר: שחף דר, מרינה ספקטור, יעל אשחר, עדי רתם. סקסופון: רועי בן שימול. פיתוח קול: אורית גלבמן.

בית הספר מתהדר בהרכבים מוצלחים. כרגע פועלים בו שבעה כאלו. הרכב הוא למעשה שיעור משותף, בו כל חברי ההרכב עובדים עם מורה אחד, שהוא גם מעבד מוזיקלי שמעבד את התפקידים לפי הכלים.

שליש מתלמידי "עולם המוסיקה" הם מבוגרים מעל גיל 40-50, המבוגר ביותר מעל גיל 70. לכן בגלל הביקוש מצדם, נפתחו להם הרכבים מיוחדים למבוגרים בו הם מנגנים ושרים. אחד מוצלח הוא זה של כלי הנשיפה.

דר: "בגיל 27 וחצי פתחתי את המקום והתחלתי ללמד. זה היה עבורי חלום שהתגשם. נורא רציתי לפתוח מקום, וידעתי מה אני רוצה, ראיתי אותו בעיני רוחי. והצלחתי לעשות את זה".

מתקשרים אליה הרבה מתוכניות ריאליטי לגילוי כישרונות אך היא נגד התופעה. "אני עונה להם שאנחנו לא מוסרים מועמדים כי זה ממש לא תורם שום דבר לילד, להיפך זה רק מדכא. נותנים להם ציונים, לא עברת/כן עברת, מדובר בצעירים שנמצאים בתחילת דרכם המוזיקלית והם עוד מתפתחים, זה לא נכון לעשות את זה לטעמנו. אם מישהו רוצה ללכת באופן עצמאי זה משהו אחר"

לבית הספר אין תנאי קבלה. מספיק רצון. אך ישנה הגבלת גיל. מגיל 7 לפסנתר ומגיל 10 לגיטרה. "מתחת לגיל מסוים זה לא עובד, זה לא שורד", היא אומרת.

אין בן 5 שיכול להתגלות גאון מוסיקלי?

"זה נדיר מאוד. בשביל אחד כזה מתוך 50 או מאה ילדים צעירים מאוד, לא "נשרוף" את השאר. כי הזיכרון שיהיה להם מהחוויה תהיה שזה משהו קשה מדי, או שזה לא מתאים להם, למרות שאם הם יבואו בעוד שנה או שנתיים זה מאוד יתאים להם. זה ממש שיעור. רכישת שפה חדשה, על כל המשתמע, לכן אין מה למהר ועדיף להתחיל בגיל המתאים", אומרת דר.

איך מזהים כשרון

דר לא תגיד לילד שהוא אינו כשרוני. דר: "אנחנו לא אומרים את זה לילדים שהם לא כשרוניים. כל אחד שרוצה ולומד הוא כשרוני. אנחנו לא מחפשים כאן ילדי פלא.

אם ילד נורא רוצה, עם תרגול ואימון הוא יצליח. זה תחום של מיומנות שצריך לתרגל, כמו לרכב על אופניים. אנחנו לא נגיד לילד שהוא לא מוכשר לרכב, הוא יעלה וירכב, וגם ייפול, עד שיצליח.

אנחנו מלמדים את השפה, נסביר מה אומר כל סימן ואיפה כל צליל, המורה לפיתוח קול תגיד איך לנשום נכון, איך להפיק את הצליל נכון, איך לעמוד ולהגיש שיר אבל אם התלמיד לא יתרגל, לא יקרא את התווים, לא יתרגל את האצבעות כמובן שזה לא יקרה מעצמו כמו קסם. חייבים לתרגל".

אתם מחליטים על איזה כלי הילד ינגן?

"להיפך. לפעמים האמא באה ואומרת 'באתי לרשום את הילד ללימודי גיטרה'. ואני שואלת את הילד, על מה אתה רוצה ללמוד? ואז האמא אומרת לי, מה זאת אומרת?, אמרתי שהוא רוצה ללמוד על גיטרה, אבל אני אומרת לה רגע, בואי נשמע מה הוא אומר.

ואז הילד אומר בקול חלש - תופים. אז האמא מתפלאת: אבל אמרת שאתה רוצה גיטרה? אז הילד אומר, את אמרת לי יש לנו גיטרה בבית אז בוא תלמד גיטרה. ילד כזה לא רוצה ללמוד גיטרה, הוא רוצה תופים וזה מה שאני מוכנה ללמד אותו. אחרת לא תהיה לו מוטיבציה, לא חבל?!

הרצון של ילד לנגן על כלי מסוים ייתן לו את המוטיבציה להשקיע וללמוד לנגן עליו.

משמעת

"זאת בחירה  לבוא לכאן", אומרת דר, "התלמידים עושים זאת מתוך הנאה ולא מכורח או כפייה. אם תלמיד מזלזל, לא מגיע ולא מתרגל נחפש את הבעיה, נדבר עם ההורים, אולי היה קושי במשהו.  יש סיבה, רק צריך לאתרה ולפתור אותה. לא סתם פתאום לא בא לילד".

על המורים

דר: "יש לנו צוות של 14 מורים כולם בוגרי האקדמיה למוסיקה או בתי ספר אחרים גבוהים למוסיקה בארץ ובעולם".

בנה של רונית הוא אחד מהמורים בבית הספר. "הוא התגלה ככישרון בפסנתר דווקא בגיל מבוגר. הוא ניגן תופים וגיטרה כשהוא היה ילד. הוא היה מתופף מעולה. יום אחד הוא אמר לי אמא אם אני רוצה להיות מתופף מקצועי – ולתופים אין תווים רגילים אלא תווים של לפי המקצבים – אז כדאי שאני אלמד תווים בכדי שאהיה ממש מוסיקאי. ואז הוא התחיל לקחת שיעורי פסנתר והתגלה כעילוי".

על התלמידים

בבית הספר כמעט 300 תלמידים הוא ממוקם ברעות, אך מגיעים אליו מכל האזור. יש הרבה תלמידים שהתחילו בגיל צעיר ולומדים בבית הספר עד שהם מתגייסים.

דר: "מחקרים הראו שחלקים במוח שפועלים כשמקשיבים למוסיקה ובעיקר כשמנגנים מפעילים את כל האזורים במוח . יש ילדים שיש להם העדפה לכלי מסוים באופן לא מודע משהו שמתאים לו שיתרום לו ומתאים לו בתחום מסוים במוח כמו האחראי על קואורדינציה או הקצב.

אנחנו עושים שיעור ניסיון להתאים בין התלמיד למורה, כדי שהמורה יראה באיזה מצב  של קורדינציה וקליטה הילד נמצא, איך הוא מתקשר ומשתף פעולה בשיעור, וגם שהילד יראה אם המורה מוצא חן בעיניו ההתאמה בין תלמיד למורה היא נורא חשובה זה משהו ששומר על מוטיבציה גבוהה של התלמיד.

המורה יכול לזהות בשתי שניות חוש קצב מפותח, מוסיקליות מפותחת, חוש שמיעה מפותח".

כל מי שהמורה שלו חושב שהוא מוכן, ושהתלמיד עצמו רוצה משתתף בהופעות שמקיים בית הספר. "אנחנו לא מכריחים", היא אומרת, "תתארו לכם ילד בן 8 שמכריחים אותו להופיע מול קהל כשיש לו חרדת קהל, זה לא לעניין. אז רק מי שרוצה משתתף".

בגלל שיש משתתפים רבים, ההופעות נמשכות במרתון ערב אחרי ערב עד שכולם מופיעים.

התערבות הורית

"לפעמים אנחנו מזהים שלא הילד רצה, אלא מישהו הכריח אותו או ביקש ממנו יפה, אבל בלחץ ואז אנחנו לא מקבלים אותו. מניסיון, אם זה לא באמת רצון של הילד זה לא יעבוד".   

וידאו: מופע הרכבים

מיוחד בביה"ס

"כמנהלת בית הספר השאיפה שלי לגבי התלמידים שיעשירו את עולמם על-ידי נגינה, שיאהבו מוסיקה. מוסיקה זה תרבות, זה חיים. נותן המון הנאה וסיפוק.

ההורים שלי היו אצלי לארוחת צהריים ואמרתי להם תדעו לכם שעד היום שאני יושבת לנגן ואני משתדלת כל יום לשבת לנגן, אני אומרת לכם תודה רבה.  על זה שאתם אפשרתם ובזכותם אני בת 53 ויושבת כל בוקר ומנגנת כמה שעות על פסנתר הכנף שלי בבית, משהו שאת לא יכולה לעבור על ידו בלי להתיישב לנגן.

זה נותן שלוות נפש, רוגע, מדיטציה ופרופורציה לחיים".