לאחרונה היינו עדים למקרה מצער, בו חברת ועד הורים מביה"ס "ניצנים" נתבעה תביעת נזיקין באופן אישי (נשלחה אליה הודעת צד ג') בעקבות אירוע תאונתי שהתרחש במקום בו נערכה מסיבה שכבתית – מקום מוכר, מוסדר ומבוטח עמו התקשר הוועד בו שימשה האישה נציגה. כותב רשימה זו קיבל על עצמו את ייצוג חברת הוועד שנתבעה. תביעות שכאלו, עלולות להביא בסופו של יום לתוצאה עגומה ביותר של הימנעות הורים מלהתנדב, לעשות ולתרום למען הילדים ולמען הקהילה, וכפועל יוצא לביטולן של פעילויות ברוכות, ואכן, פרסום המקרה היכה גלים ועורר דאגה בקרב ציבור המתנדבים.

אז עד כמה חשופים חברי הוועד/ההנהגה? ראשית, כדאי להדגיש כי ועד הורים (וכן הנהגות הורים למיניהן) אינם בעלי "אישיות משפטית נפרדת" (להבדיל מארגון ההורים הארצי אשר הוקם כעמותה), ומשכך אין הם יכולים להיתבע כגופים, אלא רק כפרטים – אנשים פרטיים.

שנית, אין לחברי ועד הורים/הנהגה כיסוי ביטוחי, ודומה שאין למשרד החינוך ולא לרשויות המקומיות תקציב להקצות, ולו מטעמי תעדוף, לטובת הסדרת הנושא, עריכת ביטוח מתאים ומתן הגנה למתנדבים בוועדי הורים במקרה בו תוגש כנגד מי מהם תביעה משפטית.

מתנדבי הוועדים חשופים איפוא לתביעות משפטיות הן מהורים אחרים, אשר אינם שבעי רצון מתיפקודם או שלטענתם ניזוקו כתוצאה מהתנהלותם הקלוקלת, הן מבית הספר ואורגניו (וכבר היו דברים מעולם כשמתנדבי הוועד נתבעו גם במישור האזרחי וגם במישור הפלילי בגין הוצאת דיבה ולשון הרע), ובנוסף חשופים חברי הוועד לתביעות כנתבעים ישירים וכצדדי ג', ע"י גופים (או חברות הביטוח שלהם) אשר עלולים לנסות ו"לגלגל" עליהם את האחריות לקרות אירוע כזה או אחר, או לטעון להפרות חוזים שנכרתו בין הצדדים.

מה ניתן לעשות?

ראש וראשון, ברור כי על חברי הוועדים לנקוט במשנה זהירות ואחריות כאשר הם מארגנים פעילות. באופן דומה, עליהם לעמוד בהתחייבויותיהם ולמלא אחר הסכמים בהם התקשרו. כמו כן, עליהם להתבטא באופן שקול ומדוד.

מומלץ מאד להתקשר עם ספקים נותני שירות אך ורק עם גופים מוכרים, מוסדרים ומבוטחים, ולעגן בהסכמי ההתקשרות את נשיאתם של נותני השירות באחריות לנזקים. מטבע הדברים מדובר בנזקים שקשורים בטבורם בפעילות המתקיימת (למשל, במסיבה המתקיימת בבריכה אין אירוע טביעה דומה לאירוע תגרה אשר מתלקחת בין התלמידים). התקשרות עם 'בעל חוזה' כאמור, עשויה בנסיבות מסוימות לפטור את חברי הוועד מאחריות. 

דבר נוסף שניתן לעשות הוא לקבל, מבעוד מועד, את הסכמתם ואישורם של ההורים לפעילות המתוכננת, תוך שהם מתחייבים לשאת באחריות לשלומם ולביטחונם של הילדים, ובמקרים מסוימים אף להיות נוכחים באירוע עצמו. אמנם הדבר עלול לסרבל ולהקשות, ויש להדגיש ולומר שגם הוא לא 'סוגר הרמטית' את הפתח להגשת תביעות, שכן כבר קרה שבתי המשפט ביטלו תניות פטור, אבל הוא בהחלט עשוי לסייע במקרה וחלילה מתרחש אירוע תאונתי, וממילא הוא מגביר את המודעות ומחדד את ההתייחסות של כלל ההורים.

 אין לחברי ועד הורים/הנהגה כיסוי ביטוחי, ודומה שאין למשרד החינוך ולא לרשויות המקומיות תקציב להקצות, ולו מטעמי תעדוף, לטובת הסדרת הנושא, עריכת ביטוח מתאים ומתן הגנה למתנדבים בוועדי הורים במקרה בו תוגש כנגד מי מהם תביעה משפטית. מתנדבי הוועדים חשופים איפוא לתביעות משפטיות הן מהורים אחרים, הן מבית הספר ואורגניו ובנוסף חשופים חברי הוועד לתביעות כנתבעים ישירים וכצדדי ג', ע"י גופים (או חברות הביטוח שלהם) אשר עלולים לנסות ו"לגלגל" עליהם את האחריות לקרות אירוע כזה או אחר

דבר זה מקבל משנה תוקף באירועים מועדים לפורענות, דוגמת ל"ג בעומר, אשר לגביהם קיימות הנחיות מפורשות של משרד החינוך והסתדרות המורים, והם מתקיימים ללא נוכחותם של אנשי החינוך וההוראה. לגבי ארגון מדורה, במידה וההנהגה מחליטה לקבל אישור ההורים לאירוע כדאי להביא לידיעתם את כללי הבטיחות, ככתבם וכלשונם, כפי שנוסחו בחוזר מנכ''ל תשעב/8.

אפשרות אחרת שהועלתה לא פעם היא להתאגד כעמותה - גוף הכשיר לתבוע ולהיתבע - או אז תהיינה התביעות מוגשות כנגד העמותה ולא כנגד פרטיה. כמובן שהקמתה של עמותה כרוכה בפרוצדורה אשר בצדה גם עלויות ונלוות לה מטבע הדברים משמעויות והשלכות נוספות. באותו הקשר אציין כי ניתן לפנות אל ארגוני הורים דוגמת ארגון ההורים הארצי, ולבקשם להצטרף להליך כ"ידיד בית משפט", שכן ככלות הכל האינטרס הוא משותף לכל הוועדים וההנהגות באשר הם.

איך להתגונן? "מומלץ מאד להתקשר עם ספקים נותני שירות אך ורק עם גופים מוכרים, מוסדרים ומבוטחים, ולעגן בהסכמי ההתקשרות את נשיאתם של נותני השירות באחריות לנזקים...אפשרות אחרת שהועלתה לא פעם היא להתאגד כעמותה - גוף הכשיר לתבוע ולהיתבע - או אז תהיינה התביעות מוגשות כנגד העמותה ולא כנגד פרטיה. כמובן שהקמתה של עמותה כרוכה בפרוצדורה אשר בצדה גם עלויות ונלוות לה מטבע הדברים משמעויות והשלכות נוספות"

כותב שורות אלה סבור שעל חברי הוועד חלים דיני השליחות; הדבר יכול להילמד מקריאת סעיף 2 של חוזר מנכ"ל ס"ד 4 (א) יחד עם סעיף 3 של חוק השליחות, התשכ"ה – 1965, הקובע כי: "השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם", ולפיכך אחריות המוטלת על חבר ועד שומה עליה להיות מוטלת על כלל ההורים בכיתה/ בשכבה/ בבית הספר!

לא זאת אף זאת, המחבר סבור כי הפעלתה של מדיניות משפטית ראויה והליכה לאורה של  תקנת הציבור תקשה מאד הטלה של אחריות על הורה מתנדב בוועד בכלל, ובפרט במקרים בהם פעל ללא דופי.לא נותר אלא להביע תקווה כי רוח ההתנדבות והעשייה תמשיך לנשב, חרף כל החששות והלבטים.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי ואינו מתיימר להיות כזה. בכל מקרה ומקרה על הקורא/ת לפנות ולהיוועץ עם עו"ד מתאים לפי נסיבות העניין.