אתמול העלינו שאלון ברשתות החברתיות לאחר שהמילה "הדתה" הפכה להיות חלק משמעותי בפוסטים של תושבי העיר. חלק מהפוסטים היו תלונות על תהליך של הדתה שעובר על העיר וחלקם האחר היה תלונות על המתלוננים.

יצרנו את השאלון כדי לבדוק האם הצעקה הרועשת על הדתה היא קולם של מיעוט רועש או משקפת את רוב תושבי העיר והתוצאה תפתיע אתכם!

לפני שניכנס לעובי הקורה ולתוצאות הבדיקה שלנו, חשוב לי לכתוב כמה מילים על השאלון, על התגובות שקיבלנו, ההערות והמילים שנשלחו אלינו.
אתחיל בפירוש המילה "הדתה". פירוש המילה הוא תהליך מעבר מהלך חיים חילוני לדתי והמילה ההופכית לה היא "חילון".

השאלון לא התייחס לעניין מערכות החינוך בעיר בכוונה תחילה ומכמה סיבות. הראשונה היא שכאשר נושאים מסויימים נוגעים לילדינו, יש לנו נטייה לעמוד על הרגליים האחוריות ולהגן עליהם וכשמישהו מתגונן, קשה לנהל איתו שיחה רגועה ועניינית. הסיבה השניה היא שההדתה במערכת החינוך לא קשורה לעירנו, מודיעין, אלא למשרד החינוך ולישראל כולה. הסיבה השלישית והאחרונה היא כדי לבדוק אם הצעקה הגדולה שנשמעת (ואל תטעו, הצעקות על תהליך הדתה שעוברת העיר נשמעות מרחוק) מתייחסת בעיקרה למסגרות החינוך. רציתי לראות אם כשמוציאים את מסגרות החינוך מחוץ לשאלון, התושבים עדיין חושבים שהעיר עוברת הדתה ואם כן, במה זה מתבטא.

השאלון כוון לתושבי העיר החילוניים וזאת כיוון שמי שחי את חייו בצורה מסורתית/דתית לא יתלונן על הדתה כפי שמי שחי את חייו כטבעוני לא יתלונן על יותר ויותר בתי קפה מהג'אנר שייפתחו בעיר.
הרבה מאוד מהתגובות על השאלון היו מהקהל הדתי שחש צורך להתגונן מפני התוצאות.
דווקא הצורך הזה, להתגונן, הוא הסיבה שבגללה יצרתי את השאלון.
לא, לא כדי לפלג, גם לא כדי להגדיל את הקרע בין התושבים אלא כדי להראות בצורה חד משמעית וברורה אם הצעקה על הדתה משקפת את דעת הרוב ואם בכלל יש סיבה להתגונן.

שאלנו אתכם חמש שאלות פשוטות שניקו את הססמאות הגדולות ואיפשרו לקהל החילוני לענות בצורה נקודתית ואמיתית. העלינו חמישה נושאים שמככבים בתלונות התושבים ויצאנו לבדוק מה אחוז התושבים שחולק את הדעה והאם הרוב הוא בהחלט דומם. 
מעל 600 תושבי העיר מילאו את השאלון ואנו מביאים לכם את תוצאותיו:

עד כמה אתם חשים שמודיעין-מכבים-רעות עוברת תהליך של הדתה?
13% טענו שהם מרגישים הדתה ושהדבר מפריע להם מאוד.
16% טענו שהם מרגישים הדתה פה ושם אך שהדבר אינו מפריע להם בכלל.
71% טענו שהם אינם מרגישים הדתה בכל צורה שהיא.

בסה"כ ניתן לומר בוודאות שתושבי העיר לא מרגישים שמודיעין עוברת תהליך של הדתה.

האם מפריע לכם שאין תחבורה ציבורית בשבת?
14% טענו שהדבר מאוד מפריע ואפילו מרגיז ומגביל.
24% טענו שהדבר מפריע להם אבל רק מבחינה עקרונית כי בפועל הם לא משתמשים בתחבורה ציבורית בשבת.
62% טענו שהדבר אינו מפריע להם כלל ושאינם משתמשים בתחבורה ציבורית בשבת.

בסה"כ נראה שחוסר התחבורה הציבורית בשבת לא מפריע לרוב התושבים בצורה של חוסר שירות או מענה על צורך אמיתי אלא כעיקרון. מתוך תוצאות הסקר, אולי כדאי לשאול את השאלה האם ההחלטה על חוסר תחבורה בשבת היא מטעמי דת או מטעמים כלכליים של העירייה שהבינה שהצורך לא באמת קיים אלא העיקרון?

האם חסרות לכם מסעדות בשבת?
34% טענו שהדבר מאוד מפריע, שהם יוצאים הרבה בשבתות ושנמאס להם ללכת שוב ושוב לאותם מקומות.
21% טענו שהם לא יוצאים הרבה בשבת וכשכן יוצאים למסעדות, המקומות הקיימים מספקים מרחב בחירה מספיק עבורם.
45% טענו שהם לא יוצאים בשבת למסעדות בכלל ולכן הדבר לא מפריע להם.

בשאלה הזאת דווקא ניתן לראות שחוסר המקומות לבילוי בשבת מפריע לחתך לא קטן מהאוכלוסיה יחד עם זאת, לא בטוח שניתן להגדיר את הדבר במסגרת 'הדתה'. מדובר בעסקים פרטיים שעושים החלטות כלכליות על פי שיקולים אישיים. מה שבטוח הוא שאם מישהו מתלבט לפתוח את המקום שלו ביום שבת, נראה שהשוק לשירות הזה בהחלט קיים.

האם אתם מרגישים שכופים עליכם דת בעיר?
5% טענו בצורה חד משמעית שזאת תחושתם.
23% טענו שהדבר נכון בחלק מהמקרים.
73% טענו שהם לא חשים כפייה דתית בכלל.

כפייה דתית הוא מונח חזק וגדול. על פי התפלגות נורמלית של דעות (תיאוריית הפעמון), בעיר עם אוכלוסייה מעורבת כמו מודיעין סביר להניח שיהיו כאלו שחושבים כך וכאלו שחושבים אחרת. יחד עם זאת, 5% בודדים חושבים שהם חווים בעיר כפייה דתית וגם אם נוסיף את המספר הזה לאלו שחשים כך רק בחלק מהמקרים, נראה שהרוב המוחלט של תושבי העיר חיים בשלווה ובשלום בין אם הם דתיים, מסורתיים או חילוניים.

מה צביונה של העיר מודיעין לדעתכם?
7% טענו שלדעתם צביונה של העיר הוא דתית.
93% טענו שצביונה של העיר לדעתם הוא חילונית.

רבים טענו שהייתי צריכה להוסיף עוד אפשרות של "מעורבת" לבחירה ולחלקם גם עניתי והסברתי את הטיעונים לבחירה הזאת. העובדה שבפועל עירנו מעורבת לא משנה את צביונה. העובדה שאנחנו חיים בשלווה אחד עם השני לא משנה את צביונה של העיר וחשוב היה לי לראות אם תושבי העיר מרגישים שהם חיים בעיר עם צביון דתי או חילוני.
נראה שבאופן חד משמעי, ביחד עם הצעקות, התלונות והרעש, כשמוציאים את עניין החינוך מהמשוואה, תושבי העיר חשים שצביונה היה ונותר חילוני.

לסיכום, אתן כמה מילים מהחוויה של העלאת הסקר.
מיד עם העלאתו לאוויר נדהמתי ממהירות מילוי השאלון וההתגייסות של כולם להשמיע קול. יחד עם זאת, נמלאתי עצב עמוק.
בעוד שהפוסט שדיבר על הסקר זכה לכמות לייקים ותגובות קטנה, היו מעל 600 אנשים שמילאו את השאלון. קשה היה לי לתהות אם הסיבה היא האנונימיות, האם רק כיוון שמצאתי דרך להשמיע את ההמון הדומם קולו נשמע ואם אנחנו, כחברה, כל כך אלימים עד שאנשים מעדיפים פשוט לשתוק.

כחצי לשעה לאחר העלאתו של השאלון החלו להגיע אלי תגובות.
הקהל החילוני שמילא את השאלון פירגן. היו כאלו שאמרו שחשוב שהעליתי את הנושא לדיון, היו כאלה שאמרו שהשאלון היה נעים למילוי, היו כאלו שאיחלו שסוף סוף יראו שהצעקה לא משקפת את דעת הרוב והיו כאלו שאמרו "די להדתה ודי לשחיטות".
אז החלו להגיע התגובות של הקהל המסורתי/דתי והם לא היו מפרגנות בכלל.
התגובות החלו מטענות על השאלון והגיעו עד לכדי איומים וקללות שלהן זכיתי באופן פרטי.
אני לא באה בתלונות לאף אחד, להיפך.
חשוב היה לי להעלות את השאלון לא רק כדי להראות את תוצאותיו (אותם ניחשתי מראש) אלא גם להראות את תוצאות הצעקות והרעש סביב נושא ההדתה. העליתי שאלון במטרה להראות שכלל תושבי העיר החילוניים לא חשים בהדתה אך הקהל הדתי/מסורתי כבר מאס במתקפה המתמדת נגדו והרגיש צורך להתגונן מפני השאלון.

אני מקווה שתוצאות הסקר והתגובות שעצם העלאתו גררו יהדהדו בכולנו וישלחו כל אחד ואחת מאיתנו לעשות חשבון נפש. מי מתגונן ולמה, מי מתקיף ועל מה ומי עושה הרבה רעש.

הקול הדומם דיבר בהמוניו ואני מזמינה את כולכם לקחת את הרעש ברשתות החברתיות בפרופורציות הנכונות.
יש לנו עיר נהדרת עם אוכלוסייה משולבת שחיה בשלום אחד עם השני ועכשיו יש לנו גם שאלון שמוכיח את זה :)