צילומים: פלאש 90, דו"צ

ככלל, תחקיר מבצעי משמעו בירור ממצה ונוקב של תשתית עובדתית, המתייחסת לאירועים שהתרחשו בעבר. דהיינו, התחקיר המבצעי הוא כלי מרכזי ומהותי לחקירת אירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית והוא מושרש עמוק בהוויה הצבאית. ככזה, קיימת חשיבות כי התחקיר יתבצע בסמוך לאחר האירוע ועל ידי גורמים המצויים בפעילות המבצעית.

מטרת התחקיר היא לסייע לבצע תהליך של למידה והפקת לקחים, במבט צופה פני עתיד. לכן, חיוני כי מסקנותיו של התחקיר הצבאי יופצו וילמדו וזאת הן לצורך יישום מיידי ובמקרים המתאימים אף לצורך ביצוע תהליכים ארוכי טווח.

איך מתנהל התחקיר בפועל?

א' ג' וש' היו עדים לאירוע של ירי כלפי אזרח פלסטינאי. כמה דקות לאחר אותו האירוע הם נקראו למשרדו של המג"ד והתבקשו לספר לו את כל מה שראו, שמעו והרגישו לגבי האירוע. חשוב לציין קודם כל, כי קיימת עליהם חובה לשתף פעולה עם התחקיר, הם מחויבים לענות על כל השאלות, ואין להם את הזכות לשמור על זכות השתיקה מפני הפללה עצמית כמו שיש בחקירה משטרתית. מדובר למעשה בשיח שעורך המג"ד עם החיילים הרלוונטיים על מנת להבין מה בדיוק קרה באותו האירוע ולהסיק מסקנות לגבי העתיד. שיח זה יכול להיות עם כל אחד מהחיילים בנפרד, אולם לרוב מדובר בתחקיר שנעשה עם כלל המעורבים במיקשה אחת. בנוסף, חיילים במסגרת תחקיר אינם זכאים לנוכחות של עורך דין במהלך התחקיר ואינם רשאים להיוועץ בהם גם כן.

לאחר שקיבל המג"ד את כל האינפורמציה הוא, או מי מטעמו, מסכמים את מסקנות האירוע – מה קרה בפועל, איפה היו הבעיות המבצעיות ומה ניתן ללמוד מהתחקיר לגבי דרך ההתנהלות העתידית. תחקיר זה הוא חסוי, ולא ניתן להתייחס אליו בבית הדין כראיה. למעשה חל איסור למסור פרטים מחומר החקירה לכל אדם, למעט גורמי צה"ל שזקוקים לו מפורשות כדי ליישם את המסקנות ו/או להבין את האירוע שהתרחש

תוצאות התחקיר

לאחר שקיבל המג"ד את כל האינפורמציה הוא, או מי מטעמו, מסכמים את מסקנות האירוע – מה קרה בפועל, איפה היו הבעיות המבצעיות ומה ניתן ללמוד מהתחקיר לגבי דרך ההתנהלות העתידית.

תחקיר זה הוא חסוי, ולא ניתן להתייחס אליו בבית הדין כראיה. למעשה חל איסור למסור פרטים מחומר החקירה לכל אדם, למעט גורמי צה"ל שזקוקים לו מפורשות כדי ליישם את המסקנות ו/או להבין את האירוע שהתרחש. לכן גם תחקיר זה אסור שיימסר לגורמים חקירתיים (מצ"ח, משטרת ישראל, שופט חוקר וכו').

אי קבילות התחקיר – מדוע?

הקביעה כי לא ניתן להתייחס לתחקיר בבית הדין כראיה, נועדה קודם כל להבטיח כי המעורבים בתחקיר ימסרו עדות חופשית במסגרת התחקיר המבצעי, גם אם זאת מפלילה אותם. עם זאת חשוב להדגיש כי התחקיר המבצעי איננו חסוי בדין משמעתי. ואולם, במקרים חריגים, בהם במסגרת הליך הוכחות שמתנהל בבתי הדין השונים בגין אירוע שנערך לגביו גם תחקיר, יכולים השופטים לקבוע כי על מנת לא לפגוע ביכולת של הנאשם להגן על עצמו בבית הדין ולנהל את ההגנה שלו בצורה המיטבית, הרי שיש לחשוף את התחקיר.

השתתפתי בתחקיר מבצעי – מה הלאה?

א' ג' וש' סיימו את התחקיר וחשבו כי בזאת תם חלקם במקרה. ואולם, חשוב לזכור כאמור כי כל תחקיר שכזה עלול להביא בסופו של יום לחקירת מצ"ח שתיפתח ואז הם עלולים למצוא את עצמם במקרה הטוב עדים ובמקרה הפחות טוב נאשמים.

לכן, ההמלצה הגורפת היא להיוועץ בעורך דין (במידת האפשר) עוד בטרם ביצוע התחקיר המבצעי. גם אם לא נועצתם בעורך דין המתמחה בתחום הצבאי והמבצעי במסגרת הצבא בטרם התחקיר כדאי מאוד להיוועץ בו במידה ומקבלים החלטה לפתוח בחקירת מצ"ח בגין האירוע.

העמדה לדין בשל ממצאי התחקיר – האמנם?

ולאחר שהבנו כי התחקיר עצמו הוא חסוי, וכי לא ניתן להציג אותו בבתי המשפט השונים, נותר לשאול את עצמנו – הכיצד בכל זאת מעמידים לדין על אירועים שקרו לאור מה שהתגלה בתחקיר? נחדד ונדגיש לשם כך כי ההעמדה לדין איננה בשל ממצאי התחקיר באופן ישיר, ואולם, במקרים מסוימים.

יועבר חומר התחקיר המבצעי לידי הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי) או לידי נציגו. מצא הפצ"ר כי חומר התחקיר מעלה חשד לביצוע עבירה - רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות למצ"ח לפתוח בחקירה.

בהוראתו למצ"ח לפתוח בחקירה, מתאר הפצ"ר את נסיבות האירוע, אולם אינו מצרף שום דבר מחומר התחקיר ואינו מצביע על חשד כלפי אדם ספציפי.

טור זה איננו בא כתחליף ייעוץ משפטי. ככל וזה נדרש  - מוזמנים לפנות, אשמח לסייע בכל שאלה.