המילה "לא" מככבת כמילה השימושית ביותר בשפתם של הקטנטנים בגילאי שנה – שלוש, כי זו המילה השימושית ביותר בפי ההורים.."לא לגעת"..."לא לפתוח"..."לא להיכנס"...תיזהר לא ליפול ועוד. מבחינה תיאורטית הילד מבין שיש לו את האפשרות להגיד לא כי הוא ישות נפרדת מההורים. ילדים שמדברים ישתמשו במילה לא, ואילו ילדים שטרם מדברים יביעו התנגדותם דרך תנועת הראש. יהיו רגעים שהפעוטים ישתמשו במילה לא גם כאשר התשובה לשאלה תהיה כן. חשוב לזכור שילדים לומדים בדרכים רבות, עיקר הלמידה היא דרך חיקוי מהמבוגר שנמצא לידם.

אם לרוב, הדרך היא שלילית ועל כל דבר השלילה מככבת, הילד לומד ומבין שכך מתנהגים, פותרים משברים, ומקבלים דברים.

רצוי לבדוק את התגובות שלנו כהורים כלפי ה - לא של הילדים. האם אנחנו לא מגיבים בחריפות, נוטים להיכנס למאבקי כוחות, למשא ומתן ואף מענישים באופן חמור ולא פרופורציוני לגיל ולמעשה. בל נשכח כי, ילדים בגילאים הצעירים מעוניינים להתנסות בעצמם ולקבל את התחושה שהם יכולים לבצע ולהחליט בעצמם, לכן, השימוש במילה לא נאמרת כדי לאפשר להם לבצע את הפעולות בעצמם ולהתרחק מכם ההורים ולו במעט.

איך מצמצמים את ה"לא"

* חשבו לפני שאתם אומרים "לא".

* שאלתם יופי. נסו ששאלותיכם לא תאפשרנה תשובות של "לא". למשל, מציעים שתייה אל תשאלו רוצה מים? שאלו על סוג השתייה או תציעו שתי אלטרנטיבות מים או מיץ.

נכנסים לאוטו...לא לשאול רוצה לשבת כאן? שאלו איפה אתה רוצה לשבת? השאלות שלכם צריכות להיות מכוונות כך שהתשובה עליהן תהיה כן.

* להשתמש במילים אחרות במקום לא. למשל, לא לפתוח מגירות, השתמשו ב...מספיק לפתוח את המגירות.   

* שימו לב ה"לא" נאמר בתדירות רבה, כאשר רוצים להפסיק התנהגות מסוימת אצל הילד. כדי ליצור את השינוי הרצוי יש ללמד את הילד התנהגות אחרת. למשל, כאשר רוצים שהילד יגיע מהחדר אל האמבטיה. וותרו על קריאות הביניים, על ההבטחות שאם לא אז..

* לכו אל החדר, הסתכלו על הילד בגובה העיניים והציעו לו להגיע איתכם אל האמבטיה. לזכור לחזק את החיוב בסיטואציה: "יופי שאתה בא איתי לאמבטיה".

* התעלמו מה "לא " של הילד. אם הילד סירב למשהו אל תתעקשו איתו, תניחו לזאת. למשל, אם אמר "לא למיץ, או סוג מסוים של אוכל חכו עם זה אל תמהרו להחליף במשהו אחר. אם באמת התכוון  ל" לא" סביר להניח שלא יאכל וישתה. מהר מאוד תדעו מה קורה עם זה.

* תנו יותר מקום למילה "כן" ופחות ל "לא". כאשר המילה "כן" נאמרת, חזקו אותה. "איזה יופי שאמרת כן..".ילדים מעל גיל שלוש מסוגלים ללמוד לומר כן אם מדגימים להם בצורה מסודרת. למשל, "משמח אותי מאוד כאשר אתה אומר כן כשאני מבקש ממך לסדר את המשחקים".

*הורים לילדים פעוטים בני עשרה חודשים – שנה, נהנים מאוד כאשר הם מנידים בראשם לאות שלילה. רצוי לא לעודד זאת ולהפוך את התנועה לבדיחה ולשעשוע. כאשר הורים נוהגים כך, הם מעודדים את הרך להשתמש בתנועה זאת גם כדי למשוך את תשומת לב ההורה או להסיטו מהעניין לו הם מסרבים.

* שלב הדובי לא לא, הוא שלב בהתפתחות הילדים שעובר עם הזמן. רצוי שבשלב זה לא להיכנס לעימותים, לכעוס ולהתרגז, לשמור על פרופורציות, לחזק את הכן, להפחית את ה"לא" ותשומת הלב הנלווים לו.

התעלמו מה "לא " של הילד. אם הילד סירב למשהו אל תתעקשו איתו, תניחו לזאת. למשל, אם אמר "לא למיץ, או סוג מסוים של אוכל חכו עם זה אל תמהרו להחליף במשהו אחר. אם באמת התכוון  ל" לא" סביר להניח שלא יאכל וישתה. מהר מאוד תדעו מה קורה עם זה. תנו יותר מקום למילה "כן" ופחות ל "לא". כאשר המילה "כן" נאמרת, חזקו אותה. "איזה יופי שאמרת כן..".

* שיניתם גישה, הפכתם להיות חיובים והילד ממשיך עם ה"לא", לא להתרגש. יש לאפשר לילד להגיד את ה"לא" שלו אבל אתם שומרים על הקו החיובי. למשל, ביקשתם מהילד לסדר את המשחקים בהם שיחק והוא סירב, אמרו לו "אני יודעת שאינך רוצה לסדר את המשחקים, אבל כשתסיים לאסוף את מה שביקשתי, אני ארשה לך לעשות את מה שאתה רוצה". זה הצליח (ברור שכן) לזכור לשבח ולחזק את ההתנהגות הנפלאה הזאת.

 * זכרו המילה "לא" זוכה לתשומת לב שלילית, המילה "כן" זוכה לחיזוקים חיובים, חיבוקים ומחמאות.