דניאלה ביקשה להיפגש איתי במקום דיסקרטי, תוך כדי שהיא מדגישה: "אסור שאף אחד ידע או יראה בטעות שהגעתי אלייך, בטח לא בועז". נפגשנו בבית קפה שכונתי המרוחק ממקום מגוריה. היא נכנסה בחשש, עיניה התרוצצו סביב כדי לבחון את השטח ולאתר במקרה עיניים של אדם מוכר.

היא התחילה לספר על אחיה הקטן בועז. היא האחות הבכורה, ומאז שהיא זוכרת את עצמה היא תמיד הייתה דואגת לו. "אני זוכרת שכשהיה בן חמש, הוא הגיע אליי בוכה מהגן. הוא פחד לספר להורים והרגיש בנוח לספר לי שאחד הילדים מתנכל אליו, לועג לו ומסית את שאר הילדים נגדו. התרגשתי מכך שהוא שיתף אותי, ובמקום ללכת להוריי פתרתי את הבעיה בעצמי. בועז לא ילד. הוא כבר בן 43, אבל אני מרגישה שהוא מוכרח עזרה. יש לי תחושה חזקה ששוב זה קורה – הוא עובר התעללות קשה, רק שהפעם במקום ילדים מהגן זה אתר שידוכים".

ניסיתי לברר עם דניאלה מדוע היא חושבת כך, והיא השיבה שכעורכת דין פיתחה חושים מחודדים. "זה פשוט לא הגיוני שזו ההתנהלות. משהו מריח לי לא טוב שם. בועז לא הצליח עד היום למצוא את האחת. זה לא שאף פעם לא היו לו מערכות יחסיים, אבל איכשהו הוא נפל כל פעם בבור אחר. יש בו משהו תמים, שגורם לו ליפול למערכות יחסים הלא נכונות, להאמין שזה זה, אבל כל פעם להגיע למקום של שברון לב. שלא תביני אותי לא נכון: הוא בחור נאה, לא דוגמן צמרת, אבל בהחלט אחד שאמור להיות שידוך טוב".

בשלב כלשהו בועז כבר התייאש ולא האמין בעצמו. לפני כחצי שנה – אחרי שברון הלב האחרון – הוא ניהל עם דניאלה שיחה והתייעץ איתה מה לעשות. "אני כל כך רוצה להקים משפחה ורוצה ילדים, אבל כבר מתחיל להאמין שאולי זה כבר לא יקרה, אולי זה לא מגיע לי", אמר לאחותו. היא ניסתה לעודד אותו ולתת לו תקווה. הוא סיפר לה שראה פרסום לאתר שידוכים, ואולי זה הפתרון. "תמיד הייתי טוב עם נשים אירופאיות. יש משהו בניחוח שלהן שעושה לי את זה. כבר נמאס לי מהישראליות שמחפשות בעיקר פגמים. ראיתי שיש שם מבחר של נשים שמחפשות שידוך".

הבעיה היא שגם שם הוא לא הצליח למצוא את האחת. באתר גבו ממנו סכום גבוה במועד ההצטרפות, וציינו שיש אחוזים גבוהים של הצלחה, שהם מקבלים לאתר רק נשים וגברים אקדמאיים ושהם משקיעים רבות במציאת ההתאמה הנכונה. "דווקא אתו הם לא הסתדרו? הוא אדם עם נשמה ענקית שרק רוצה לתת. איך זה יכול להיות ששם לא התחברו אליו? משהו שם לא מריח לי טוב", אמרה בכאב דניאלה.

בועז סיפר לדניאלה שהיו לו פגישות מאוד טובות עם שלוש נשים. עם חלקן הוא אפילו המשיך לפגישה שנייה ושלישית, אבל פתאום זה נגמר בצורה חד צדדית, כשכל פעם האישה נתנה לו סיבה אחרת. "הוא טוען שזה נשמע לו הגיוני, קצת תמוה אבל הגיוני, אבל אני לא מקבלת את זה ומוכרחה לבדוק. זה לא קשור לכסף. אני פשוט רוצה להחזיר לבועז את הביטחון במערכות יחסים ולגרום לו להבין שזה לא קשור אליו, כי עכשיו הוא כבר נואש לגמרי. הוא לא יוצא מהבית כבר כמה ימים, ואני מוכרחה להוכיח לו את זה".

הבעיה היא שגם שם הוא לא הצליח למצוא את האחת. באתר גבו ממנו סכום גבוה במועד ההצטרפות, וציינו שיש אחוזים גבוהים של הצלחה, שהם מקבלים לאתר רק נשים וגברים אקדמאיים ושהם משקיעים רבות במציאת ההתאמה הנכונה. "דווקא אתו הם לא הסתדרו? הוא אדם עם נשמה ענקית שרק רוצה לתת. איך זה יכול להיות ששם לא התחברו אליו? משהו שם לא מריח לי טוב"

התחלתי בחקירה. היה לי  צורך להוכיח טענה שנובעת מתחושת בטן ולמצוא הוכחות שלא מדובר בחוסר חיבור או בהתאמה לא נכונה, אלא מדובר במשהו אחר. זו הייתה חקירה מהסוג שאני יודעת איך אני מתחילה אותה, אך לא  יודעת כיצד זה יסתיים. ידעתי שיהיה עליי להיכנס לחברה עם כיסוי בדמות לקוח פיקטיבי בעל חושים מחודדים: אחד שיוכל לדבר את השפה ומצד שני ייראה תמים ונואש. היה צורך שתהיה לו גם יכולת דיבוב נכונה על מנת שיוכל להוציא את המידע מהנשים ומעובדי המקום.

לאחר תדרוך, סימולציות וחודש של פגישות עם חוקר נוסף שלי נחשפה האמת. קבעתי שוב עם סיגלית, אחותו של בועז. "החושים שלך לא שיקרו" התחלתי לעדכן אותה, "מדובר בשיטה שמייצרת פגישות פיקטיביות, שכל מטרתן להוציא כסף מהלקוחות. מי שאחראי על השיטה הוא בעל החברה שמעסיק נשים. הן מקבלות כסף על משחק שהמטרה שלו אחת – הוצאת כספים במרמה מלקוחות תמימים. היה מאוד מורכב להוכיח זאת, אבל יש לנו הוכחות מצולמות שלא מותירות מקום לספק".

"ידעתי שיש כאן בעיה אמיתית מעבר לחוסר התאמה. סופסוף אוכל להחזיר את אמונו של בועז במערכות יחסים. אני הולכת עם זה עד הסוף". היא השתתקה לשנייה, וניכר שהיא מעכלת את ניצחונה הפרטי. לפתע נצצו עיניה והיא אמרה: "עם ההוכחות שהצגת לי אני מתכוונת לעצור את בעל החברה אחת ולתמיד. בשביל בועז ובשביל כל האנשים שצמאים לאהבה אבל נפלו על האדם הלא נכון".