מאת: חלי ויינשטיין * צילומים פרטי ויואל תמנליס

200 מעלה עם המרואיין

אלון שמידט, 51, נשוי לדגנית ואב ללילך, שהתגייסה לפני 3 שבועות לאחר שנת שירות, עומרי בן 17 שלומד תקשורת בעירוני ב' ומאיה, בת 13 הוא האורח שלנו השבוע במדור. אלון הגיע למודיעין מירושלים עם רעייתו כשנתיים וחצי לאחר חתונתם ואם יש דבר שמרגש אותו ביותר, זה לראות את הילדים והתושבים שמחים ונהנים ממופעים ואירועי התרבות בעיר.

אלון, רקדן מקצועי, שרקד בלהקות ירושלים, להקת ענבל ואף רקד וניהל את להקתו של יונתן כרמון, ספג תרבות והתחנך על ברכיה כבר כילד, גמע הצגות, מופעים וקונצרטים והיה חלק בלתי נפרד ממנה גם כאשר ישב עם אימו, שהיתה אז בעלת משרד כרטיסים, וחילק הזמנות בקופות אדיסון.

מי שמעיד על עצמו כמי שמתרגש מכל דבר, מקול הילדים השמחים למראה גיבור ילדותם מופיע, משירי ארץ ישראל הישנה, מקווה שהדור הצעיר ימשיך ויזכור את אמני הארץ ואת המורשת ובמסגרת זו הוא לא מוותר על הערך המוסף שהתרבות מעניקה ושוקד ימים ארוכים על בניית תמהיל מדויק שמעניק לכלל תושבי העיר אירועים שקולעים גם בטעם וגם באיכות. 

- מהו האירוע התרבותי שהתקיים בעיר שאתה זוכר ואוהב יותר מכל?

נורא קשה להגיד מה אני הכי אוהב מפני שכל אירוע הוא מיוחד, איך אומרים 'כולם היו בני'...

- ובכל זאת, משהו שאתה אוהב במיוחד?

אני מאוד אוהב את פסטיבל צלילי סתיו, שהוא הבייבי הראשון שנולד כאן, עוד כשניהלתי את מדור תרבות ואירועים במועצת מכבים רעות. מאחר ואני מאוד אוהב סתיו ובמכבים רעות היו גינות מאוד יפות, חשבנו לחבר בין הדברים ולהעניק לתושבים אירוע מוסיקלי מיוחד. אוטוטו בסתיו הקרוב יוצא לדרך הפסטיבל ה- 18 אז כנראה שזה עובד.

- איך מתאימים את האירועים לקהל כך שיקלעו לכל הטעמים?

בתרבות יש משהו שהוא מאוד יצירתי וצריך למצוא את המינון המתאים ואת הדברים הנכונים כדי להתחבר לתושבים. העבודה שלנו היא להפוך את האירוע לייחודי, לשלנו, לכזה שנוגע בכל אחד ואחד. אני לא אהיה תמים ואומר שכולם אוהבים הכל, אבל 95% ממה שאנחנו מביאים לעיר קולע בטעם לכל שכבות האוכלוסייה, מקטן ועד גדול. אחת הדוגמאות היא פסטיבל הקרקס, שהקפיץ את העיר מבחינת תהודה ארצית ואנשים ממש מחכים לזה ורוצים את זה.  

- והשנה, צפוי משהו חדש בפסטיבל הקרקס?

בוודאי, תהיה תהלוכה מיוחדת, מופעי אקרובטיקה בתוך מים ועוד הרבה דברים חדשים. יש למה לצפות. 

- ישנה מחשבה על פסטיבל ארצי נוסף?

בעבר היה ניסיון ליצור כאן את פסטיבל דוקו מודיעין אבל זה לא התרומם, אין ספק שזה מצריך מחשבה והדברים עולים לדיון. הרי לא יהיה כאן פסטיבל מחול כי יש אחד והוא בכרמיאל, אני לא אתחרה בפסטיבל מדיטראנה באשדוד, לא בפסטיבל ישראל בירושלים ולא בפסטיבל הפסנתר לכן זה מצריך חשיבה וחיפוש אחר דברים אמנותיים וייחודיים. מוסיקה למשל מדברת לכולם לכן הרעיון של צלילי סתיו היה מצוין ואת זה אפשר לפתח גם עם הפקות מקור בהמשך וליצור ייחוד. חשוב לי תמיד לראות מה נכון לתושבים, מה משמח אותם ומה עושה להם טוב. בעיני, ברגע שאני רואה ילד או תושב שחזר הביתה שמח והיה לו טוב, זה השכר שלי.

- עד כמה התושבים מרוצים מהתכנים?  

יש לנו אוכלוסייה דורשת אבל גם מאוד מפרגנת. מיד בתום פסטיבל צלילי הסתיו אנשים שואלים אותי מתי צפוי הפסטיבל הבא כי הם רוצים להזמין חברים ואורחים מחוץ לעיר. גם ביום העצמאות זה ככה וכל תושב מוצא את החיבור שמתאים לו. בעצמאות אגב אנחנו מקפידים על עשייה וחיבור שאני באופן אישי מאוד אוהב, מפני שיש שילוב נכון בין הדברים - גם נגיעה ארץ ישראלית, גם עבודה קהילתית ויצירה עצמאית וגם מופעים עכשוויים. הבימות במכבים למשל, יש נושא שלוקחים ומעבדים אותו ואמרה לי פעם הזמרת אילנית שזו ממש ארץ ישראל היפה ושכבר לא רואים בארץ כאלה דברים.

"אירועים כמו פסטיבל הקרקס, יום העצמאות והעדלאידע מאוד מאתגרים ומורכבים. להניע בפורים קרוב ל- 3000 צועדים זה לא פשוט, אין לנו יום ואין לילה וכולם רוצים שהאירוע יעבור בשלום וכל המשתתפים יסיימו אותו שמחים, בריאים ושלמים ולכן ועובדים על זה ממש בפינצטה"

- אתה חושב גם שזה הולך ודועך?  

כן וחבל שזה דבר שהולך לאיבוד, שזה עולם שבו לא ממש זוכרים מה שהיה כאן פעם. יש מקום לזכור את הז'אנר הוותיק וגם כשמחדשים אותו וזה נפלא, חשוב לא לשכוח את האמנים שיצרו אותו, כמו שאי אפשר לשכוח ש"הנני כאן" הוא במקור של יהורם גאון ולא של הראל סקעאת. בחינוך של ילדי הקפדתי על זה ובעבר ביקרתי איתם בביתה של יפה ירקוני והם שמעו ממנה סיפורים ומבחינתי עשיתי בכך משהו חשוב עבורם.

 חינוך תרבותי חוצה דורות 

- איך מודיעין שוחרת תרבות לוקחת חלק ביוזמות ובאירועים השונים?

תרבות היא שמנת, אפשר בלעדיה, אבל כשעושים תרבות, מה שחשוב הוא לשלב בתוכה את הערך המוסף. במודיעין, דרך החיבור לתרבות עשינו דבר חשוב, למרות שזה לא פשוט מפני שבמערכת החינוך לא ממש מלמדים תרבות ישראלית. שיר כמו באה מנוחה ליגע למשל, פעם היו מלמדים את התלמידים את השיר בכל המובנים – שרנו אותו, ניתחנו אותו וציירנו אותו עד כדי כך שממש הרחנו את העמק והיום זה לא ככה. לכן, אחד הדברים שהיה לנו מאוד חשוב לעשות בעיר זה להעניק לתלמידים חוויית למידה ולדוגמא, כשציינו 20 שנה למודיעין, העברנו את התלמידים בבתי הספר תהליך בהכרת העיר דרך עבודות חקר, למידה וסיורים וזה חשוב.   

תמיד היית מחובר לתרבות?

גדלתי בבית של תרבות. אמא שלי ניהלה משרד כרטיסים בירושלים כך שאני מחובר לזה בחבל הטבור וגדלתי בקופות באדיסון בירושלים. אני זוכר את עצמי יושב איתה ומחלק הזמנות, ישבתי עם אמנים, צפיתי בפסטיבלי זמר והצגות ביידיש וזה מאוד מעשיר, מלמד ומוסיף כבוד לדבר הזה שנקרא תרבות. עם הזמן גם התחלתי לעסוק בזה, זה התחיל במחול, כשרקדתי בלהקות בירושלים, רקדתי וניהלתי בלהקת כרמון של יונתן כרמון, רקדתי גם בתקופת הצבא ולאחר מכן בלהקת ענבל. אני מאוד מחובר לעולם הבמה וזה עושה לי טוב.

-ולאחר מכן?

אחרי הצבא למדתי צילום בירושלים ואז כשעברנו לגור במודיעין שמעתי שמחפשים מנהל מדור תרבות למכבים אז בעצם לקחתי את כל התחביבים שלי וחיברתי אותם למקצוע, זה ממש כמו סינמה פארדיסו בשבילי.

"חבל שזה עולם שבו לא ממש זוכרים מה שהיה כאן פעם. יש מקום לזכור את הז'אנר הוותיק וגם כשמחדשים אותו וזה נפלא, חשוב לא לשכוח את האמנים שיצרו אותו, כמו שאי אפשר לשכוח ש"הנני כאן" הוא במקור של יהורם גאון ולא של הראל סקעת"

- מה מרגש אותך?

לראות אנשים נהנים, ילדים שמחים. זה התפקיד שלי, לגרום לאנשים ליהנות, לרקוד במופעים. לא נולדנו כדי לסבול אז צריך לעשות רק גוד טיים.

- מה מרגיז אותך?

שאנשים לפעמים לא מחוברים לתרבות שלנו, לא זוכרים חסד נעורים לאמנים ותיקים.

- מהם חמשת האלבומים שאתה הכי אוהב?

החלונות הגבוהים, סרג'נט פפר של הביטלס, הגרובתרון, עילי בוטנר וילדי החוץ, לילה לא שקט של שלמה ארצי והאישה שאיתי של דיויד ברוזה.  

עיר מוסיקלית 

- כמי שאחראי על תחום התרבות בעיר מתפתחת, מה לדעתך היה האתגר הגדול ביותר?

השנה הפקנו את שני המופעים הגדולים של הקיץ, אחד מהם של שלמה ארצי וזה אתגר, גם ברמת ההפקה שלא היתה פשוטה וגם בנושא של מכירת הכרטיסים והנה, נמכרו שני מופעים בתפוסה כמעט מלאה כך שתושבי העיר היו מוכנים לוותר על קיסריה והם קיבלו אותה כאן ביג טיים.  

- כמה לחץ אתם חווים לפני אירועים גדולים?

אירועים כמו פסטיבל הקרקס, יום העצמאות והעדלאידע מאוד מאתגרים ומורכבים. להניע בפורים קרוב ל- 3000 צועדים זה לא פשוט, אין לנו יום ואין לילה וכולם רוצים שהאירוע יעבור בשלום וכל המשתתפים יסיימו אותו שמחים, בריאים ושלמים ולכן ועובדים על זה ממש בפינצטה.

- אילו אמנים אנחנו צפויים עוד לראות באירועי האמפי בענבה? החלה חשיבה בנושא?

התחלנו לגעת בזה והנושא בבדיקה, כרגע אנחנו מתמקדים במופע הפתיחה של צלילי סתיו ובאירועי יום העצמאות.

- צפוי מועדון מוסיקלי בסגנון הזאפה בעיר?

ראש העיר חיים ביבס פועל להקמת מרכז רב תכליתי במע"ר וזה יהיה סוג של מועדון מוסיקה בסגנון הזאפה, שבו אנשים יוכלו להגיע לשמוע מוסיקה וליהנות גם מאוכל ושתיה. מה שחשוב לציין זה שהמקום יהיה גדול ואפשר יהיה להביא אליו הרכבים גדולים ולאפשר לתושבים ליהנות מסדרה של אמנים. בנוסף, המרכז יתן מענה גם לחדרי חזרות למוסיקה, זה הכיוון.  

- איזה תחום תרבותי היית רוצה לפתח בעיר?

הייתי רוצה שיהיה לנו פה בעיר מחול מקצועי ומחול ישראלי, אני חושב שיש מקום לפתח את זה. בנוסף יש גם ביקוש לנושא הקולנוע.

"אני אוהב להתרפק על תקופת הקיבוצים והגורן אבל לא הייתי רוצה לחזור אחורה. אני מעדיף להישאר כאן כדי להמשיך הלאה. קיבלנו יסודות חשובים וטובים ועכשיו נקדם את זה בצורה נכונה וטובה כי יש לנו אחריות על דור ההמשך"

- מהו הסרט האחרון שראית ואהבת?   

אהבתי והתחברתי מאוד לסרט בציר אחרון. זה מתאר סיפור נפלא על יצירת יש מאין, להרים כרם ולעשות הכל מהיסוד, מאדמה חרוכה, זה תהליך שלם של עבודה עד לרגע שבו אפשר סוף סוף למכור יין ובעיני זה מאוד דומה לעבודה שלי ותושבי מודיעין הם אניני היין שלי.

- מה אתה הכי אוהב בעיר?

להסתובב בגבעות מסביב, לטייל במצפה אמנון שחק, להסתכל על העיר מלמעלה ולראות איך היא מתפתחת, זה מדהים.

סגירות אחרונות לפסטיבל הקרקס

- לאיזו תקופה בזמן היית חוזר?

תמיד אומרים עלי שלא נולדתי בתקופה הנכונה...אבל מאחר ואני גם ככה מתרפק על תקופת הקיבוצים והגורן אז למה לחזור אחורה? אני מעדיף להישאר כאן, היכן שאנחנו, כדי להמשיך הלאה. יש הרבה מה לתת ולפתח. קיבלנו יסודות חשובים וטובים ועכשיו נקדם את זה בצורה נכונה וטובה כי יש לנו אחריות על דור ההמשך.

- מהו יעד החופשה המועדף עליך?

ניו יורק, מנהטן. אנחנו נוסעים גם הרבה ליוון ואוהבים את החופים אבל יש משהו אחר במנהטן, כמובן לא בקיץ.

אם תגיע לאי בודד, על מה לא תוותר לעולם?

על אשתי והילדים.

-מה מעסיק אותך בימים אלו?

סגירות אחרונות לקראת פסטיבל הקרקס ופסטיבל צלילי סתיו וכמובן המשך בניית תכנית 2018 בראי 70 שנה למדינה.

- עם מי היית יושב לארוחת בוקר?

עם אישתי. אני כל הזמן מנסה לעשות את זה ולא מצליח כי אני מאוד עסוק.  

במה אתה גאה?

במישור האישי אני גאה בשלושת ילדי ובאישה המקסימה שלי. במישור המקצועי אני גאה במי שאני. אני לא אדם שמוכן לוותר ואני גאה בעצמי שאני מתמיד בקו מחשבה וברציונאל מסוים, בתהליכי עבודה והשגת יעדים. כאשר אני מסמן מטרה ויעד, גם אם ינסו לשבור אותי לא יצליחו, אני תמיד אקשיב לאני מאמין שלי.