בפרשה מספר רב של נושאים והיא בעצם מסמנת סוג של מפנה בעלילה. לאחר שהייה ממושכת למרגלותיו של הר סיני ובסיומן של ההכנות המרובות, יוצאים  בני ישראל לדרך אל ארץ ישראל. עם יציאתם של בני ישראל מתחילים סכסוכים פנימיים בתוך המחנה, בהם נפגע אפילו משה רבנו. בפרשה זו, שהיא בין הארוכות ביותר במקרא, בלט לי במיוחד הפסוק " וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹון, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:  קוּמָה ה', וְיָפֻצוּ אֹויְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ." (במדבר י', לה')

משה שהיה מנהיג אמיתי ואיכותי, רגיש, קשוב ורחום, מנהיג שהלך עם האמת שלו, שהיה מודע והתמיד לבדוק את עצמו ואת האחר. שידע לבחון, להאיר ולהעיר, ואף לדרוש הן מעצמו והן ממונהגיו ומאלוהים. אותו מנהיג נפלא, בראותו את בני ישראל ואת התנהגותם והתנהלותם ערב היציאה לדרך ארוכה ולא פשוטה, בחר לקרוא לאלוהים ולבקש ממנו לקום ולעשות סדר בבלגאן. לפתוח את העיניים ולשים לב לאויביו ומשנאיו, לגרש ולהעיף אותם לכל הרוחות.

מי הם אותם משנאים ואויבים ? אני מודעת לכך שמרבית קוראי הפסוק יבחרו לפרשו ולהבינו בדרך אחת – קריאה לה' לעזור ולשמור עלינו ולהעיף ולהבריח את אויביו ומשנאיו של אלוהים אבינו, שהם כאויבינו ומשנאינו. נוח והגיוני להבין זאת כך, אבל ברוח תקופה ארוכה ומתמשכת של פלגנות, שנאת האחר ושנאת הזר, אני רוצה להציג פרשנות והבנה אחרת של הפסוק.

אויביו ומשנאיו לדעתי ופרשנותי, הם כל אשר לא נושאים עימם את בשורת התיקון האמוני והמוסרי של האנושות כולה, בשורת תיקון הבאה לידי ביטוי בערכים ומידות מוסר, בכללים ברורים ובמצוות שבין אדם לחברו בספר הספרים של העם היהודי, בתנ"ך שלנו. התנ"ך הוא בעיקר טקסט שמבקש להקנות ערכים, מוסר ודרך, לחנך ולעצב עם בהתהוותו כמו גם להיות הבסיס הערכי וסמן הדרך לנו העם היהודי שכבר התהווה. ספר הספרים שלנו מבקש ללמדנו להיות עם חופשי, הומאני וכזה אשר משמש אור לגויים, עם שהוא דוגמה ומופת לשאר באי עולם.

אך במקום זאת, נדמה שאנשים רבים איבדו את הדרך, שכחו את תורת ה', בחרו לעצום עין ולהתעלם ממידות וערכים שמבקשת ללמדנו ולהדריכנו תורתנו, תורת משה ואלוהים. מעדיפים לעשות פרשנות שגויה המצדדת באלימות ושנאת האחר. לאור הרגשתי זו, התחברתי ומצאתי את הפסוק עליו אני מדברת, כתפילתי בימים אלו: "קוּמָה ה', וְיָפֻצוּ אֹויְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ".

בבקשה ממך אלוהים, קח בדחיפות לשיחה צפופה ביותר את מי ששרוי בניוון מוסרי עצוב, ניוון מוסרי שהולך ומתעצם. הרחק מאתנו את כל מי ששכח את חוקיה המוסריים של התורה ללא הבדל דת גזע ומין. פשוט כל מי שהינו שונא אדם וחי. את החומד, את הרוצח, את הגנב, את השקרן, את זה אשר גוזל דבר מה שלא שלו, את זה שרואה עצמו לפני כולם, את האנוכי, את זה שבוחר להתעלם ולעצום עין מעוולות ופגיעה באחר.

הרחק מאתנו וגרש מקרבנו את אויבי ומשנאי ערכי המוסר שבין אדם לחברו ולסביבתו, את מי שכבר לא הולך בדרך הערכית והמוסרית שבאה ללמדנו התורה וחוקיה ביחסינו עם הסביבה, ביחסינו עם החי, הצומח והדומם. חוקי התורה מעוגנים ברעיון של שוויון מוחלט בפני החוק. דין אחד לכולם, ללא איפה ואיפה, גם לא של שיוך. חברה חזקה נמדדת על פי היחס שלה לחלשים שבה. אילו חברתנו המודרנית, זו אשר חלקים לא מעטים בה זנחו את חוקי המוסר הבין אישיים, הייתה נוהגת בהתאם לרוח החוק המקראי, היו נחסכות מאתנו בעיות חברתיות רבות.

את פרשנותי לפסוק לה' מחזק הפסוק הבא אחריו, במדבר י', לו' : "וּבְנֻחֹה, יֹאמַר:  שׁוּבָה יְהוָה, רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל." שובה ה' לשכון בתוך אלפי בני ישראל שהפכו בהתנהגותם ומעשיהם להיות אויביך ומשנאיך. בואו נחזור למסלול, בואו ניקח אחריות כי האחריות על התנהגותנו היא קודם כל שלנו, בואו ונחזיר אנחנו את אלוהים לשכון בתוכנו, בואו וניזכר בערכי המוסר שבתורתנו ונקיימם. קודם אני ואת ואתה מכל העולם, קודם אנחנו ואז כבר כולם.

וידאו: עם אחד שיר אחד/ אמני ישראל