מאת: איציק גרפל

עיתון "ידיעות אחרונות" פרסם כי פרקליטות מחוז ירושלים שוקלת להעמיד לדין פלילי את מנהל בית החולים הדסה עין כרם ושלושה רופאים בכירים ביותר בבית החולים. הרקע: ניתוח ב-2011 שבו נגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך לאופק (ולא אריאל כפי שמופיע בטעות בכתבה) טאוב, אז תינוק בן 8 חודשים, בנם של רות ועמיעד טאוב תושבי מודיעין המוכרים היטב לציבור חובשי הכיפות בעיר. 

סיפורם של בני הזוג טאוב הובא הערב (28.1) גם במגזין של חדשות ערוץ 10.

אופק הפעוט הונשם בטעות בפחמן דו חמצני במקום בחמצן, והטעות האיומה הותירה אותו במצב וגטטיבי.

הכתבה שהתפרסמה הבוקר, ימים ספורים אחרי שהבאנו שוב את סיפורה של עדן טבריה ז"ל שמשפחתה לוחמת להעמיד לדין את מי שגרמו (לטענתם) למותה ברשלנות של בתם, בביה"ח שיבא, הביאה את עמיעד עיתונאי ואיש תקשורת, להעלות בעמוד הפייסבוק שלו פוסט קשה לקריאה שבו הוא מבקש לוודא כי מי שאחראים לרשלנות הפושעת לא יעסוק יותר ברפואה.  

הפוסט - בגוף ראשון

אתמול לאחר פרסום החלטת פרקליטות המדינה קיבלנו החלטה משפחתית לחשוף את הפגיעה הקשה בבננו אופק שהפך לנכה קשה הסובל מ-188 אחוזי נכות בעקבות רשלנות פושעת שהתרחשה בבית החולים הדסה עין כרם והובילה לאסון של משפחתנו. החלטנו לפרסם את הטרגדיה על מנת לנסות ולמנוע את האסון הבא ופגיעה בחפים מפשע וכדי שהאסון שלנו לא יסתיים בטיוח.

הפרקליטות פרסמה אמש את החלטתה להעמיד לדין בסעיפי אישום קלים בלבד (וגם זה בכפוף לשימוע) ששה רופאים ואנשי צוות שגרמו את הנזק החמור לבננו ומי ששומע את השתלשלות הדברים ועינוי הדין (הפרטים המלאים בהמשך הפוסט) יתקשה להאמין שאנו חיים במדינה מתוקנת. אסור שתמרור האזהרה של המקרה שלנו יעבור לסדר היום וכאן אתם נכנסים לתמונה. 

ביום 20.01.2011 נכנס בננו החייכן אופק לניתוח אלקטיבי ויצא ממנו עם פגיעה מוחית קשה לאחר שחובר שלוש פעמים לברז פחמן דו חמצני במקום לחמצן. שנה וחצי קודם לכן לאחר מקרה של כמעט אסון התריע מרדים בכיר בבית החולים בשם ד''ר יובל מרוז במייל שנשא את הכותרת ''נתראה באסון הבא'' ונשלח לכל הנהלת בית החולים על הסכנה בחדר הניתוח. הם התעלמו בזדון מהסכנה שבסיומה נפגע בננו. וכלום לא קרה!!!

 מה אתם יכולים לעשות על מנת שהרופאים יזהרו והמדינה תיקח אחריות ותמנע את האסון הבא? לקרוא את הפוסט עד הסוף, לשתף, להגיב, לעדכן חברים ובני משפחה לפנות לרשויות ולהבהיר כי הציבור בישראל לא יעבור לסדר היום על עינוי דין של שש שנים, ועל יחס מרחם ומקל לפושעים שפוגעים בילדים חפים מפשע.

ביום 20.01.2011 נכנס בננו החייכן אופק לניתוח אלקטיבי ויצא ממנו עם פגיעה מוחית קשה לאחר שחובר שלוש פעמים לברז פחמן דו חמצני במקום לחמצן.
שנה וחצי קודם לכן לאחר מקרה של כמעט אסון התריע מרדים בכיר בבית החולים בשם ד''ר יובל מרוז במייל שנשא את הכותרת ''נתראה באסון הבא'' ונשלח לכל הנהלת בית החולים על הסכנה בחדר הניתוח. הם התעלמו בזדון מהסכנה שבסיומה נפגע בננו.וכלום לא קרה!!!

בשנת 2008 פורסם דו''ח חמור של משרד הבריאות בו נכתב כי יש ליקויים בצנרת ובכל תחום החיבורים והחמצן בחדרי הניתוח וכלום לא קרה. 
דוחות הניתוח והרשומות הרפואיות זויפו (עד היום לא מופיע בשום דו''ח עניין ההנשמה בפחמן דו חמצני) וכלום לא קרה. ביום ה-02.02.2011 דיווח מנהל בית החולים, ד''ר יובל וייס (סימוכין 90374) למשרד הבריאות כי בננו נפטר. וכלום לא קרה. 

במשך שבועיים בהם שהינו בטיפול נמרץ הסתירו מאיתנו את הרשלנות החמורה שקרתה ורק לאחר שגילנו באופן עצמאי על המחדלים הודו ראשי בית החולים ברשלנות.החיים שלנו התהפכו בעוד כל האשמים בפשע הנורא ממשיכים את חייהם כרגיל ועובדים באופן שוטף. וכלום לא קרה. רק לאחר שנתיים בהם דפקנו על כל הדלתות במשרד הבריאות ובכנסת הואיל משרד הבריאות להקים ועדת בדיקה בראשות ד''ר יעקב כץ מנהל מחלקת ההרדמה

בבית החולים שניידר. רק ב-05.08.2013 פרסמה הועדה את מסקנותיה החמורות:

1.''מנהל מח' ניתוחי לב, מנהל מערך ההרדמה, מנהל בית החולים והאח האחראי על חדר ניתוח, התעלמו מהתראותיו של ד''ר יובל מרוז''.
2.הרשומה הרפואית לקתה בחסר כאשר לא היה כל אזכור על הנשמת הילד במצב חירום ע''י אמבו המחובר לco2 במקום חמצן, למרות שהגילוי נעשה טרם יציאתו של הילד מחדר הניתוח''.
3.''הדיווח למשפחה נערך באיחור רב''.
4.''הוועדה רואה בחומרה את העובדה שלא שונה דבר במשך כמה חודשים לאחר האירוע כדי לסלק את ברז ה-co2, עקב ויכוח מתמשך בין מנהל מח' ניתוחי חזה, האח האחראי של חדרי ניתוח ומנהל מערך ההרדמה''.
5.הנהלת בית החולים דיווחה על האירוע למשרד הבריאות באופן לקוי ובאיחור למרות שבעת הדיווח היו בידיה כל הנתונים המדויקים''.
6.''לדעת הועדה בית החולים לא ערך תחקיר מעמיק בעקבות האירוע לצורך הפקת לקחים''.

במשך שבועיים בהם שהינו בטיפול נמרץ הסתירו מאיתנו את הרשלנות החמורה שקרתה ורק לאחר שגילנו באופן עצמאי על המחדלים הודו ראשי בית החולים ברשלנות.החיים שלנו התהפכו בעוד כל האשמים בפשע הנורא ממשיכים את חייהם כרגיל ועובדים באופן שוטף. וכלום לא קרה. רק לאחר שנתיים בהם דפקנו על כל הדלתות במשרד הבריאות ובכנסת הואיל משרד הבריאות להקים ועדת בדיקה בראשות ד''ר יעקב כץ מנהל מחלקת ההרדמה (צילום אילוסטרציה)

ב.22.10.2013 הודיע פרופסור חיים הרשקו נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות כי הוא מאמץ דו''ח הועדה כלשונו וכי יגבש המלצות בנושא האחריות הפרסונאלית של המעורבים וכלום לא קרה!

מזה שש שנים אנו מידפקים על דלתות מערכת המשפט ומשרד הבריאות ומבקשים למנוע את האסון הבא וללא הועיל.נפגשנו עם שר הבריאות, השר ליצמן עם שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן ומנכ''ל משרד הבריאות לשעבר, רוני גמזו, עם שר הרווחה, חיים כץ אז יו''ר וועדת העבודה והרווחה ועם שורה של חברי כנסת וכלום לא קרה!

בשנת 2011 הגשנו תלונה למשטרת ישראל על הרשלנות הפושעת ורק בימים אלו חודש ינואר שנת 2017!!!!!!!!!!!!!!! החליטה הפרקליטות על הגשת כתב אישום קל כנגד האשמים בכפוף לשימוע.

באותו היום נגרם לאופק נזק מוחי קשה ביותר שהפך לחלוטין את חייו ואת חיי משפחתנו בשל רשלנות רפואית פושעת שנובעת מזלזול בוטה בחיי אדם וחוסר אחריות בלתי נתפס של חלקים מהצוות הרפואי והמנהלי בבית החולים הדסה עין כרם שידעו על התקלות בחדרי הניתוח אך העלימו עין וגרמו לאסון הכבד.אנו הבטנו ומביטים תמיד קדימה ולמרות האתגרים שנכנסו לחיינו המשכנו בחיינו באופן חיובי, אנו אופטימיים אקטיביים ואף מסייעים למשפחות נוספות עם צרכים מיוחדים באמצעות עמותת ''אופק חזרה לחיים'' שהקמנו ואנו מממנים ומנהלים בהתנדבות. (מוזמנים להיעזר בשירותי עמותה –www.ofekor.co.il ). אסור שתמרור האזהרה של המקרה שלנו יעבור לסדר היום וכאן אתם נכנסים לתמונה!

מה אתם יכולים לעשות על מנת שהרופאים יזהרו והמדינה תיקח אחריות ותמנע את האסון הבא? לשתף, להגיב, לעדכן חברים ובני משפחה לפנות לרשויות ולהבהיר כי הציבור בישראל לא יעבור לסדר היום על עינוי דין של שש שנים, ועל יחס מרחם לפושעים שפוגעים בילדים חפים מפשע.

לנו לצערנו הרב זה כבר לא משנה. אתם צריכים לשתף לצעוק ולזעוק על מנת שהבא בתור לא יהיה הילד שלכם!

תגובת ביה"ח הדסה 

 "אנו מביעים שוב את התנצלותנו הכנה על הנזק שנגרם לילד ולמשפחתו. נלמדו כל הלקחים וננקטו כל השינויים המתחייבים על מנת שאירוע מסוג זה לא יישנה".