יוסי (שם בדוי), בן 27, הרגיש מאז ומעולם שלא בנוח במחיצת אנשים. הוא תמיד רצה חברה של בני גילו, להיות יותר מקובל וחלק מקבוצה, אבל בפועל לא ידע איך להיות יותר חברותי. הוא הרגיש פעמים רבות שאין לו מה לומר וכאשר רצה להגיד משהו תמיד חשש שהדברים שרוצה להגיד אינם מעניינים אחרים או גרוע מכך שיבקרו אותו או יצחקו עליו. בתיכון היו לו מספר חברויות לא קרובות והוא התאמץ לרצות ולנהוג על פי המצופה מחבריו, זאת מתוך מחשבה שבאופן זה יסכימו לחברתו ולא יבקרו אותו. כאשר התיכון הסתיים קשרים אלה לא החזיקו מעמד ויוסי מצא את עצמו בודד. בצבא יוסי הכיר חיילת ביחידה בה שרת, שהפכה להיות החברה הראשונה שלו למספר חודשים. הביישנות שלו והנכונות שלו לנהוג על פי רצונה מצאו חן בעיניה. צרכיה ורצונותיה היו דומיננטיים בקשר ויוסי מצא עצמו משקיע מאמץ רב לוודא שטוב לה. לאחר מספר חודשים החברה עזבה אותו בטענה שאינה זקוקה לו יותר. יוסי נפגע מאוד, החשש שלו מדחייה התממש, למרות מאמציו הרבים לקיים את הקשר. הוא הרגיש מנוצל וחסר ערך, עצוב ובודד. מאז לא היה לו קשר זוגי נוסף, הוא הרגיש שאין לו מה להציע, שאינו אטרקטיבי בעיני הבנות וחשש שימצא עצמו שוב בזוגיות דורשת וביקורתית, ולבסוף בפרידה כואבת. כיום יוסי לומד מדעי המחשב. הוא בחר בתחום זה מכיוון שחשב שעבודה זו אינה תובעת תקשורת יומיומית רבה עם אנשים אחרים.

כמו יוסי ישנם אנשים המתאפיינים בדפוס נרחב של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית. הם מאופיינים בהערכה עצמית נמוכה וחשים עצמם פחות בעלי ערך ופחות מושכים מאחרים. הרגשות הדומיננטיים אצלם הם בידוד, זרות ומבוכה. הם תופסים דחייה וביקורת ככללית ונרחבת, כלומר לא ממוקדת בסיטואציה או ברעיון מסוים אלא כלפיהם באופן אישי וגורף. לכן עבורם, ההימנעות היא מנגנון שמשמש לבריחה מתוצאות כה מכאיבות. תחושות לא קלות אלה זכורות להם בדרך כלל מגיל מאוד צעיר ומלוות אותם במשך כל חייהם.

לרוב נמצא אצלם מהמאפיינים הבאים:

הם נמנעים מפעילויות תעסוקתיות שכוללות מגע בינאישי משמעותי בשל פחד מביקורת ודחייה.

חשוב להם להיות בטוחים שיתקבלו בחיבה כדי ליצור קשר עם אנשים.

בתוך מערכות יחסים אינטימיות הם מפגינים איפוק, עקב חשש מפני לעג.

הם עסוקים במחשבה על ביקורת או דחייה להן יחשפו בסיטואציות חברתיות.

במצבים בינאישיים חדשים הם סובלים מעכבות בשל רגשות של חוסר התאמה.

הם רואים עצמם כחסרי יכולות חברתיות, לא מושכים מבחינה אישית, או נחותים מאחרים.

פעמים רבות יסרבו לקחת סיכונים אישיים או להשתתף בפעילויות חדשות מאחר שהן יכולות להתגלות כמביכות.

יוסי חש במצוקה ולכן פנה לטיפול. הטיפול מציע עבורו קשר בטוח עם המטפל, קשר של התבוננות משותפת ללא ביקורת או דחייה,  שבתוכו מתרחשים תהליכים אישיים ובין אישיים. הקשר הטיפולי יסייע לו לבחון את תפיסותיו ולהיות נגיש יותר לרגשותיו ולמחשבותיו. זהו תהליך של העמקת ההיכרות הפנימית בתוך מסגרת של יחסים אנושיים מוגנים. בהדרגה יתאפשר לו להעמיק ולהעשיר יותר גם את יחסיו במעגלי חיים אחרים, משפחתיים חברתיים ומקצועיים.

יוסי הוא דוגמה להימנעות משמעותית, רוב האנשים אינם נמנעים באופן גורף, אך רובנו יכולים למצוא את עצמנו נמנעים במידה מסוימת בקשרים שלנו. לדוגמה, הימנעות מלהביע דעה מסוימת, הימנעות מלעזוב קשר מזיק, הימנעות מליזום קשר חדש ועוד. בדרך כלל אם נבחן את עצמנו נגלה שקיים חשש מסוים שמוביל להימנעות. שווה להכיר את החשש שמגביל אותנו ולאפשר לעצמנו מרחב בחירה גדול יותר.