מאת: נאה לוי זקין * צילומים: יו טיוב, פרטי, איציק גרפל

13.8.2011 (עריכה: איציק גרפל)

המחאה החברתית של 2011 עיצבה ולימדה אותי שהכוח לשנות הוא בתוכי.

חוזרת אחורה בזמן ליולי אותה שנה. אני גרושה טרייה, לאחר שהעסק שלנו כשל ופשט את הרגל, לאחר שאיבדנו את כל רכושנו, כולל הבית שהיה ברשותנו. זוכרת את עצמי עסוקה בהישרדות קיומית ללא מזונות, עם שלושה ילדים – בן 13, בת 17 וחיילת צעירה. שכרתי בית, ועבדתי בשלוש עבודות כדי לסגור את החודש.

המצוקה האישית שלי התחברה למחאה שהחלה בשדרות רוטשילד בתל אביב.

הייתי נחושה והחלטית שחייבים לעשות שינוי. יוקר המחייה הלא שפוי, מחירי הדירות שהרקיעו שחקים, מעמד הביניים שנשחק, המדינה מופרטת, בריאות, חינוך . מרבית הציבור לא מצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא ואף לרכוש או לשכור דירה. אנשים עובדים מסביב לשעון ולא מצליחים לגמור את החודש. לא מדובר בפרזיטים אלה באזרחים נורמטיביים שבסה"כ רוצים לחיות בזכות ולא בחסד.

החלטתי לא לשבת בחיבוק ידיים אלא לעשות מעשה. תחושה של חוסר אונים הוחלפה בפעילות. המגפון הפך נשק עבורי והוא ליווה אותי לאורך כל המחאה. זועקת די.. לא עוד. "דורשת צדק חברתי, די לשחיתות הממסדית", לא רק בעבורי אלא בעבור העם כולו. 

זוכרת את היום הראשון במודיעין. היינו מספר אוהלים בודדים בכניסה לעיר, אט אט כמו פטריות אחרי גשם נוספו מידי יום עוד ועוד אוהלים, המחאה החלה לתפוס תאוצה.

האוהל שהקמתי ליווה אותי עד חורף 2012 שם שהיתי את רוב הזמן שנותר לי לאחר שלוש עבודות. במאהל ערכנו מפגשים חברתיים, שיח פתוח לציבור הרחב ותכננו את ההפגנות והמשך עשייתנו. היו אלה ימים ולילות אינטנסיביים, עשייה נטו למען שיפור והעלאת המודעות בקרב הציבור.

ממודיעין לשכונת התקווה ובת- ים

חורף 2012: המאהל פורק, המחאה דעכה, התקשורת נעלמה.

יצאתי מגבולות מודיעין לעזור במאהלים של חסרי דיור בשכונת התקווה ובת ים, ונבחרתי מטעמם כנציגת השדולה של הדיור הציבורי בכנסת.הצטרפתי לקבוצת אקטיביסטיים אשר ראו בי מנהיגה שתייצג אותם בפורומים ארציים,  בכנסים ופגישות עם ח"כ ושרים.  במקביל ערכנו גם פעולות מחתרתיות להמשך פעילות של חסימות כבישים וצירים מרכזיים בת"א. מחאה בכנסים ובאירועים שבהם משתתפים שר הרווחה ושר השיכון, להשמיע את קולנו בזמן אמת.

"חוזרת אחורה בזמן ליולי 2011. אני גרושה טרייה, לאחר שהעסק שלנו כשל ופשט את הרגל, לאחר שאיבדנו את כל רכושנו, כולל הבית שהיה ברשותנו. זוכרת את עצמי עסוקה בהישרדות קיומית עם שלושה ילדים.. עבדתי בשלוש עבודות כדי לסגור את החודש. המצוקה האישית שלי התחברה למחאה שהחלה בשדרות רוטשילד בתל אביב. הייתי נחושה והחלטית שחייבים לעשות שינוי"

רצינו שהתקשורת תמשיך לסקר את המחאה, ושלא תרד מסדר היום הציבורי. הייתי בין המארגנים וסומנתי כמטרה על ידי המשטרה, וזאת משום שפעלתי בנחישות. פקדנו את ביתם של הטייקונים, הפגנו מול ביתו של שר השיכון שר האוצר, מול הכנסת ומול ביתו ולשכתו של ראש הממשלה בירושלים בדרישה לצדק חברתי ומוסרי.

שילמתי מחיר יקר נעצרתי 5 פעמים, ונאלצתי להסתיר זאת מילדיי וממשפחתי שעל אף שהיו גאים בי. אנשים תהו: "מדוע את מקריבה את עצמך? אנשים יושבים בבית ואת לוחמת בעבורם ומשלמת מחיר יקר?!".

האירוע המכונן שלי היה מעצרי האחרון שהסתיים בהפעלת אלימות קשה כלפי ובפציעתי.

היה זה בפסח 2012 ארגנתי יחד עם חבריי  הפגנה "נגד יוקר המחייה" הפרנו את הסדר לטענת השוטרים והחלו מעצרים של מנהיגי המחאה. השוטרים נערכו מראש, גררו אותי, החטיפו לי מכות בצלעות ושברו אותן. הובילו אותי למעצר כבולה באזיקים בידיים וברגליים .כאבים בחזה, חקירות כל הלילה ונזרקתי למעצר עד למחרת. בבוקר הגיעה השופטת התורנית בבית משפט השלום בת"א. קיבלתי קנס כספי גבוה והרחקה מהפגנות עתידיות כהתראה.

תארו לכם, חודש ימים ללא עבודה וללא הכנסה, שוכבת במיטה עם צלעות שבורות כואבת בלי יכולת לזוז...

במהלך התקופה הזו חלה התפכחות קשה מבחינתי. התבהרה לי התמונה העגומה, היכן ציבור שלחמתי למענו? עולם כמנהגו נוהג ואני זו שמשלמת את המחיר. הצו שקבלתי מהשופטת לא להגיע להפגנות, מנע ממני להמשיך להפגין, אך לא כיבה את הלהבה הפנימית שלי שעדיין בערה.

חשבתי איך לתעל את המהפך שחל בי והאנרגיות שמצאתי בעצמי לכיוון שיפתח אותי מבחינה אישית, ויאפשר לי לפעול בצורה אפקטיבית יותר למען צדק חברתי שהמשכתי להאמין בו.

החלטתי לפעול למען עצמי ולרכוש השכלה פורמאלית ונרשמתי ללימודי תואר ראשון במנהל ובמדיניות ציבורית במכללת בית ברל, את השינוי אביא ממקום חזק יותר כך סברתי. בבחירות נבחרתי להוביל ולהיות חלק מסיעת חי בראשות ראש העיר המכהן חיים ביבס שראה בי "מודל לצדק חברתי אמיתי". כמספר 8 ברשימה שלו פיספסתי את המועצה בשני מנדטים. 

שילמתי מחיר יקר נעצרתי 5 פעמים, ונאלצתי להסתיר זאת מילדיי וממשפחתי שעל אף שהיו גאים בי. אנשים תהו: "מדוע את מקריבה את עצמך? האירוע המכונן שלי היה מעצרי האחרון שהסתיים בהפעלת אלימות קשה כלפי ובפציעתי. היה זה בפסח 2012 ארגנתי יחד עם חבריי הפגנה "נגד יוקר המחייה" הפרנו את הסדר לטענת השוטרים והחלו מעצרים של מנהיגי המחאה

המשכתי בעשייה ציבורית בעיר בהתנדבות, פעלתי במסגרת מנהיגות נשית, וכראש צוות בסיירת הורים. הפעילות במחאה החברתית השפיעה עלי מאוד, ולוותה אצלי במהפך אישי. העובדה שהחלטתי לפעול ולהנהיג ולא להיכנע לקורבנות פאסיבית, חישלה אותי עיצבה אותי ונתנה לי עוצמות נפשיות.

כיום אני עצמאית. יש לי עסק מצליח, אני מאמנת כושר אישית ומנטורית בנושא בריאות, כושר ותזונה.

השינוי שעשיתי בחיי בזמן המחאה מאפשר לי לעזור לאנשים רבים לעשות שינוי בחיי עצמם. במהלך העבודה עם המתאמנים אני מנסה לתת להם כלים שיאפשרו להם עוצמות לעשות שינוי ולהשיג את יעדם. האימון האישי שהינו פיסי בעקרו, מאפשר לאנשים רבים להעביר את השיפור הגופני לשיפור מנטלי. אנשים שהתמודדו כל חייהם עם קושי פיסי, עם משקל עודף, חוסר אנרגיה, בטחון עצמי נמוך ובריאות ירודה מצליחים לשפר תחומים אלו באמצעות השיפור הגופני המשמעותי המושג.

לצד מתאמנים אלו, ישנם כמובן מתאמנים המעוניינים רק בשיפור הכושר הגופני על מנת להגיע לרמת כושר גבוהה יותר. במסגרת העשייה החברתית שלי יש לי כמה פרויקטים אישיים של עבודת העצמה אישית של נערים ונערות בסיכון. אני מאמנת גם נערים עם מוגבלויות מניצן, נערים לפני גיוס המעוניינים בכושר קרבי, חולים ועוד.

"השוטרים נערכו מראש, גררו אותי, החטיפו לי מכות בצלעות ושברו אותן. הובילו אותי למעצר כבולה באזיקים בידיים וברגליים .כאבים בחזה, חקירות כל הלילה ונזרקתי למעצר עד למחרת. בבוקר הגיעה השופטת התורנית בבית משפט השלום בת"א. קיבלתי קנס כספי גבוה והרחקה מהפגנות עתידיות כהתראה"

אז מה יצא לנו מהמחאה?

אז מה יצא לנו מהמחאה לפני שש שנים, והאם יש צדק חברתי היום? לדעתי המחאה הביאה לתודעת הציבור במדינה את הבעיות שעלו על יוקר המחיה, על הפערים בחברה והשחיתות הציבורית. ישנה התקדמות מסוימת, ניסיון ממשלתי להילחם במחירי הדיור בינתיים לא ממש מצליח. מאבק ביוקר המחייה ממשיך להיתקל במונופולים וגורמים אינטרסנטים שמצליחים להשפיע על הפוליטיקאים והרגולטורים.

לא תמצאו אותי בהפגנות מוצ"ש אם בפתח תקווה ואם בצומת שילת כי כיום אני לא פעילה ברמה הפוליטית. אני ממשיכה בעשייה חברתית בערוצים שהם לא פוליטיים כמו עזרה לנוער בסיכון. אני עדיין מהווה כתובת לסיוע לנזקקים ומוצאת את הדרכים שלי לפעול פה ברמה המקומית, ואיני שוללת בעתיד שאמצא את משאבי הזמן לעסוק גם ברמה הפוליטית. רק בשנה האחרונה קבלתי מספר פניות מהתארגנויות פוליטיות וממפלגות ויתכן בעתיד אמצא את הזמן לעסוק בזה.

בכל מקרה, המאבק בשחיתות מתקדם משמעותית, ראש ממשלה לשעבר, אולמרט,  כבר היה בכלא, טייקונים עברו הליכים משפטיים, וחקירות השחיתות בצמרת נגד רוה"מ המכהן מתקדמת ומעניין לראות מה יילד יום.

נקווה לטוב ולמדינה טובה יותר ברמה החברתית.

התמונות שבאלבום מחאת 2011 בעיר - 13.8